צנתור מעל 12 שעות אחרי התקף לב מיותר - ומסוכן

הממצאים החדשים עומדים לזעזע את ענף הקרדיולוגיה בכל העולם. מחקר רחב היקף, שנערך ב-27 מדינות ובהן ישראל מצא שיעור תמותה גבוה בקרב חולי לב שעברו צנתור מעל 12 שעות מזמן התקף לב. ההשערה: פתיחה מחודשת של העורק החסום גורמת להתקף לב נוסף. החוקרים: הממצאים מזעזעים ויובילו להפחתת מספר הצנתורים בעולם

כשליש מכלל החולים שעברו התקף לב זוכים לצנתור ימים לאחר ההתקף. מחקר רחב היקף חדש שנערך ב-27 מדינות ובהן ישראל, מצא כי צנתור ימים לאחר התקף הלב לא רק שאינו מועיל לחולה, אלא מגביר את שיעור התמותה, שיעור התקפי הלב החוזרים והאישפוזים הממושכים. ההשערה היא כי פתיחה מחדש של עורק שנחסם מאפשרת לו להיחסם שנית ולגרום להתקף לב נוסף.

 

ממצאי המחקר הבינלאומי דווחו אתמול בכינוס המדעי של האגודה האמריקנית לקרדיולוגיה. המחקר כלל 2,166 חולים לאחר התקף לב, 40 מתוכם בישראל. את הניסוי כאן ריכז פרופ' יוני ליאור, מנהל המרכז לחקר הלב במרכז הרפואי שיבא שבתל השומר.

 

התקפי לב חוזרים

הנבדקים במחקר חולקו לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה עברו החולים צנתור בפרק זמן של שלושה ימים עד 28 יום לאחר ההתקף, וקיבלו גם טיפול תרופתי.

הקבוצה השניה קיבלה טיפול תרופתי בלבד שכלל אספירין, תרופות להורדת לחץ הדם, חסמי ביטא, תרופות להפחתת כולסטרול או תרופות למניעת קרישי דם.

 

החוקרים מצאו כי שיעור התמותה בקרב שתי הקבוצות היה כמעט זהה: הן החולים שטופלו בתרופות בלבד, והן אלה שעברו צנתור 3 ימים ויותר לאחר התקף הלב היו בעלי שיעורים דומים של התקפי לב חוזרים, אישפוזים בשל כשל לבבי חמור ואף תמותה.

 

החוקר הישראלי: לשקול את הסכנות

"המחקר מזעזע את הפרקטיקה המקובלת בארה"ב ובישראל שבה פותחים כל עורק חסום על ימין ועל שמאל", אומר ל-ynet פרופ' יוני ליאור, מנהל המרכז לחקר הלב במרכז הרפואי שיבא תל השומר שריכז את המחקר בישראל, "התוצאות מוכיחות שאם פותחים את העורק החסום מאוחר, ולא תוך שעות ספורות לאחר ההתקף, עלולים לגרום לנזק נרחב ולהגדיל את מספר הסיבוכים".

 

"בתור מדיניות, אומר המחקר שלא צריך לפתוח כל עורק חסום של חולה שמגיע לצנתור", מסביר פרופ' ליאור, "חולה שמגיע לצנתור ימים לאחר התקף הלב, צריך לשקול היטב את הסכנה והתועלת שיגרום הצנתור. נכון להיות המחקר הזה מראה שצנתור עם בלון או סטנט מאוחר מידי עלול להיות קטלני".

 

לדברי פרופ' ליאור, הממצאים עשויים להוביל להפחתת שיעור הצנתורים הלא הכרחיים, ובכך לחסוך גם באישפוזים המיותרים. "הדבר יביא לא רק להפחתת שיעור הסכנות הרפואיות, אלא גם לחסכון עצום בכסף שיכול להיות מופנה לרפואה מונעת ולטיפולים תרופתיים יעילים יותר".