עולמו של יובל

ללבוש בגדי נשים? להיות חצוף לפחות כמו עלי ג'י? תנוחו, יובל שגב עושה דברים כאלה רק לעיני המצלמה. דנה הרמן גילתה שמדובר בבחור שפוי רוב הזמן, שמפחד מסרטים כחולים ומפנטז על הילדים שיעשה עם חני פירסטנברג

הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה על מיטת המים הקפיצית שלו. הוא נראה די מבסוט מתחתוני הטנגה המנומרים שהבאתי לו מתנה, שהשתלבו מצוין בתאורה הוורודה בחדר. מהרמקולים בקעה מחרוזת להיטי פאריס הילטון וה"בי ג'יז", ומפוסטר ענק על הקיר הציצה עלינו ביונסה, האמא הרוחנית שאימץ באהבה. אמרתי לו שנורא מעניין אותי להבין מאיפה מגיע הדחף המיני העצום הזה שלו: אמא שתלטנית מהגיהינום? מכות שחטף בארגז החול בגן הילדים? אולי חיבה לא מפוענחת לבגדי נשים? לקח לו זמן לענות לי, ועד שזה קרה התעשתי. נחתי במציאות הרבה פחות ורדרדה ונטולת מיטת מים. יותר בכיוון של כיסא נוח בבית קפה, עליו ישוב יובל שגב, שחקן וקומיקאי עולה שהחל את דרכו בשוליים של ערוץ "ביפ" עם תוכנית התחקירים ההזויה "עולמו של רנו פסקאל", וסומן רק לפני שנה כדבר הבא בביצת התרבות והבידור המקומית. מצד שני, אחרי שלוש עונות מצליחות בהן הוא מתהלך בקומבינזונים ופאות ומשכנע בתפקידי נשים מטורללות ותמהונים חרמנים, קשה לקבוע איפה יובל שגב נגמר ורנו פסקאל, סוג של אוסטין פאוורס ישראלי, מתחיל.

 

"את באמת חושבת שאני אדבר על חיי הסקס שלי?" הוא מתפלא, ומזמין לעצמו עוד לחם בננה. "אני מאוד שונה ממה שאני מוכר בטלוויזיה כל הזמן. אני חרמן, אבל לא בגבול הסטיות".

 

אז אתה רוצה להגיד לי שבגדי נשים לא מדליקים אותך?

 

"מה, להכניס את זה למיטה? לא, ממש לא".

 

ו"עולמו של רנו פסקאל" זה לא ניתוב של דחפים מיניים שלא באים על פורקנם במציאות?

 

"לא, תשמעי, אני מתעסק הרבה במין בגלל שזהי מרתק אותי. האמת שהתבגרתי מבחינה מינית נורא מאוחר".

 

תגדיר "מאוחר"

 

"לשכב עם בחורה בגיל 18 זה מאוחר?".

 

תלוי את מי שואלים

 

"תראי, נגיד סרטים כחולים תמיד הלחיצו אותי בתור נער. הרגשתי שמשהו שם ממש לא בסדר. אבל האמת היא שמין זה משהו שמעסיק את כולנו. זה חלק מטעם החיים, אני חושב. רנו הוא פלרטטן בלי קשר למין ולנשים. הוא מפלרטט עם גברים, נשים, ירקות, חפצים. אין מה לעשות, חרמנות זה דלק. הוא הרי בתול. זה שהוא לוזר במסווה של ווינר הופך אותו למי שהוא, נותן לו את הקסם שלו. אבל הוא גם אינטלקטואל אינפנטיל, בתול חרמן, ווינר-לוזר".

 

"סבלתי מפיצול אישיות"

אז זהו עולמו של יובל שגב, הבחור שהמציא את רנו פסקאל ומפצל את אישיותו בתדירות שבוס תקני מטריד את מזכירותיו. על הבמה הוא האנדרדוג האובססיבי, זה שהתנסה בהכול, חטף כאפה וחזר לנסות עוד. במציאות, בלי משקפיים מונומנטליים, מבטא צרפתי ופנטזיות שלי על אוסטין פאוורס הישראלי, יובל נראה לא פחות נורמלי מיתר יושבי בית הקפה, שלא ממש מזהים אותו. שפת הגוף שלו חפה ממוחצנות, הדיבור שלו מנומנם, והמילים שיוצאות מפיו נשמעות הגיוניות.

 

"אני מאוד שונה ממה שאני מוכר בטלוויזיה"

 

את סיפור המסלול הדי מהיר שלו להצלחה כבר בטח שמעתן. הוא בן 28 וחצי, חיפאי במקור, תל אביבי בהווה, ילד סנדוויץ' מאותגר. אחרי שסיים לימודי משחק ב"סמינר הקיבוצים" התעופף לפריז, לקורס ליצנות נחשב אצל האמן הצרפתי פיליפ גולייה, פלרטטן לא קטן בעצמו ומקור השראה למבטא הלא-באמת צרפתי שיובל אימץ. הקומיקאי היהודי עלי ג'י, סוג של אבא רוחני בשביל רנו פסקאל, הוא בוגר אותו קורס. מעניין מה עשו להם שם בשיעורים. אחר כך חזר יובל ארצה, כתב עם חברים את המופע הסאטירי "ישבנים קוראים שירה" והשתתף בו, המציא את כתב התחקירים המטורלל רנו פסקאל באתר האינטרנט "נענע וידיאו" והיגר איתו לערוץ הצחוק "ביפ", שבו משודרת עכשיו העונה השלישית של התוכנית. "בתוכנית הזאת אפשר לעשות הכול", הוא מעיד, "החוויה הכי כיפית שהייתה לי".

 

איך אתה ממציא את הדמויות שלך?

 

"בכל דמות יש משהו שהדליק אותי. חמיד הוא ערבי קטארי נורא עשיר ופרו-ישראלי. פעם, לפני שעבדתי בטלוויזיה, הנחיתי ערבי במה פתוחה בבר 'בלקוני', וביקשו ממני לעשות מאהל בדואי. אז הפכתי אותו לדמות נהנתנית ומסטולה והוספתי לו את הקטע של העישונים, שיהיה רגוע כמו אלה שמעשנים בסיני.

 

"כילד, תמיד היה לי חלום להיות זמר פאנק. ככה יצרתי את לוקו, שהופיע בעונה השנייה, זמר פאנק שכותב שירי מחאה נגד רשות הדואר ופקחי העירייה. הדמות של נתניה פולג נולדה ב'נענע', שם הכריחו אותי כרנו לצאת לכל מיני תצוגות אופנה. אז החלטתי לעשות מין כתבת של 'גיא פינס', אבל אחת ששונאת את העבודה שלה ומקנאה במי שהיא מראיינת. זה מאוד אנושי, לא?".

 

כן. אתה משתמש בדמויות כתחליף לטיפול?

 

"כן, זה עוזר. למרות שלפני חצי שנה התחלתי טיפול, אבל הפסקתי אותו עכשיו, כי נגמרה התוכנית. הטיפול היה כדי להתמודד עם פיצול האישיות שסבלתי ממנו בסוף כל יום. הייתי חוזר הביתה ולא יודע מי אני, אחרי שהייתי שלוש דמויות באותו יום. הייתי מגיע מרוקן, יושב ובוהה".

 

אפשר להגיד שהטיפול עזר?

 

"מקווה. עד התוכנית הבאה. אז אני אתחיל עוד טיפול".

 

"אני חושב לנסוע לעוד קורס ליצנות בפריז אצל פיליפ גולייה. אני רוצה ללמוד מאנשים גדולים"

 

גם את הבריכה של הגדולים יובל בודק לאחרונה בקפיצות ראש משכנעות: כשחקן חיזוק בצוות של סוכריית הסאטירה "ארץ נהדרת" ("מאחורי הקלעים אפילו יותר מצחיק מבתוכנית עצמה"), ועם תפקיד דרמטי ראשון של ברמן סטלן ובנזוגה של אורנה בנאי ב"אמאל'ה", דרמת הפריים טיים בערוץ 2, שבימים אלה הוא מצטלם לעונתה השנייה.

 

היית עושה תוכנית סטרייטית?

 

"אולי כשאני אהיה בן 40, אבל גם לא בטוח. יש מספיק אנשים מוכשרים ממני שיכולים לעשות את זה בצורה מצוינת. בא לי לביים סרט מצחיק דווקא. אני גם חושב לנסוע לעוד קורס ליצנות בפריז אצל פיליפ גולייה. אני רוצה ללמוד מאנשים גדולים".

 

קשר בשלט רחוק

המון זמן הם ניסו לשמור את זה בסוד, אבל כבר שנתיים שהוא האהוב של השחקנית חני פירסטנברג, שחזרה לאחרונה ארצה אחרי שהות למטרות קריירה בארצות הברית.

 

איזה בנזוג אתה?

 

"שאלה קשה. תשאלי את חני".

 

מי התחיל עם מי?

 

"אני התחלתי איתה בסדנת משחק שנתית ב'בית ציוני אמריקה'. בפעם הראשונה זה לא כל כך הלך, ואחרי איזה שנתיים נפגשנו עוד פעם וזה כן הלך. בואי נגיד שחוש הומור הוא כנראה באמת התכונה הכי סקסית בגבר. עדיף גם שלא תהיה כרס גדולה וקרחת, אבל כן, עדיף שיהיה בנאדם טוב עם חוש הומור".

 

איך מתחזקים מערכת יחסים בשלט רחוק?

 

"קשה, אבל אם אתה אוהב בנאדם, אתה מצליח, כי אתה נורא רוצה להיות איתו ולא רוצה משהו אחר. הכול אפשרי. השאלה, נראה לי, היא עד כמה אתה רוצה. נפגשנו פעם בחודשיים בערך, פעם נסעתי אליה לארצות הברית ופעם היא באה לפה. גם היו שיחות טלפון כל יום, זה כבר לא כזה ביג דיל מבחינת מחיר, זה עולה כמעט כמו שיחה לסלולרי. אבל עכשיו היא חזרה לארץ, ולפני ארבעה חודשים עברנו לגור יחד".

 

אז אתם עדיין לא רבים מי מוריד את הזבל

 

"לא".

 

מי מוריד?

 

"פעם היא, פעם אני".

 

מי מבשל?

 

"אני. בגלל שאני חי לבד כבר עשר שנים, למדתי לבשל. אני מכין בולונז, קציצות, פשטידות, שניצלים. אני מבשל טעים, קצת חריף. אני מעדיף את זה מלאכול בחוץ. מסעדה ממש טעימה אני אוהב פעם בכמה זמן".

 

דיבורים על התמסדות כבר יש?

 

"לא שאני יודע".

 

ועל ילדים?

 

"בטח. לא יכול להתחייב על מספר".

 

שיהיו דומים לאמא או לאבא?

 

"אם הם ייראו כמונו, הם ייצאו ילדים די מוזרים. יהיה להם פה גדול, רווח בשיניים, אוזניים גדולות וגוף קטן. אבל הם יהיו מגניבים".

 

איזה חיה יובל רוצה להיות, ומה הוא לא ילבש בחיים? הריאיון המלא בגיליון נובמבר של GO