עשו זאת בעצמכם - איך מכינים ליקרים בבית

יוצאים מהבר ועוברים לבית - מספר היקבים הפרטיים הולך וגדל, תעשיית הבירה הביתית תופסת תאוצה, וכעת מסתמן לו טרנד חדש-ישן: הכנה עצמית של ליקרים בבית. אייל מרקוס יצא לבדוק ולטעום

 

האלכוהול כבר מזמן יצא מנחלת בתי המרזח, ועבר אל הבתים. בתים רבים מתהדרים בתכולה נאה של ארון משקאות, ורבים אפילו מעיזים ומכינים אלכוהול בעצמם. מספר הייקבים הפרטיים הולך וגדל, בחודשים האחרונים גם תעשיית הבירה הביתית תופסת תאוצה, וכעת מסתמן לו טרנד חדש-ישן: ליקרים ביתיים.

 

לעומת בירות ויינות, הכניסה לעולם הליקרים פשוטה הרבה יותר. "נתקלתי בהמון סוגי ליקרים שהכינו אנשים פרטיים", אומר יואב עלון, מבעלי הברים "נורמן" ו"נורמה ג'ין" אשר בעיר החטאים. עלון, ששולח ידו גם בייבוא בירה, נפגש בעיקר בלימונצ'לו – ליקר הלימונים הידוע, אולם סובב על לשונו גם ליקרי עשבים למיניהם, ליקר שנעשה על בסיס חזרת ואפילו ליקר על בסיס מסטיק בזוקה.

 

הפגשנו בין עלון לגיא גונן, יועץ לבתי קפה, שמכין ליקרים לשימוש פרטי. על טיבם של הליקרים של גונן תעיד ההתעקשות שלנו למזוג שוב ושוב את הליקרים מעשה ידיו לכוסיות הקטנות ("רק כדי לבחון את האיכות"). ליקר הקקאו עם פלפל הצ'ילי זכה לתשואות הרבות ביותר, ובקושי נמלט מחמדנות הטועמים. כמו כל דבר טוב, הוא פלש אל הפה במתיקות, וסיים את הרומן עם החיך בבעירה של חריפות.

 

"הכנת ליקרים ביתיים היא מאוד פשוטה", תלה בנו גונן מבט מבודח, בעודו פוקק את הבקבוקים, "ודורשת מעט מאוד השקעה".

 

רוצים להכין בבית?

ליקר ביתי אפשר להכין בשתי שיטות: השרייה בסוכר או השרייה באלכוהול:

 

• השרייה בסוכר - בשיטה זו ניתן להשתמש רק בפירות עשירים בנוזלים כמו שזיפים, פירות יער, אפרסקים, ענבים ושזיפים. את הפרי מגלענים וחותכים לפלחים. מניחים בכלי מעוקר את הפירות, מוסיפים סוכר (ביחס של 1:1) ומניחים במקום קריר ומוצל. זכרו לא לכסות את המיכל, אחרת הגזים שנפלטים בתסיסה יגרמו לכך שאת הליקר תצטרכו לגרד מהקיר עם שפכטל. במקום מכסה אטום, שימו גאזה או חיתול. לאחר שמתחילים להצטבר נוזלים מומלץ לערבב את הבלילה פעם ביום. לאחר שכל הסוכר נמס ונשאר רק סירופ פרי סמיך, הגיע הזמן להרחיק את שאריות הפרי ולהוסיף אלכוהול. כמות האלכוהול תלויה בכם, הטווח המקובל הוא בין 20% ל-40% (עדיף שלא מתחת ל-20%). מדדו את כמות הסירופ שבכלי וכך תחליטו כמה אלכוהול להוסיף. עצה שלנו – לכו על ה-40%, זה עושה יותר שמח. מקובל להוסיף כוהל 95% (שניתן לרכוש בכל סופר או בית מרקחת) או וודקה. כדי לחסוך לכם את הזזת הכדורים בחשבונייה נדגים במה אמה אמורים הדברים - אם נותר בכלי ליטר סירופ לאחר ההשריה, ונוסיף 1 ליטר של וודקה (40% אלכוהול), נקבל ליקר המכיל 20% אלכוהול. אחרי הוספת האלכוהול כדאי לאחסן את הליקר בכלי אטום, במקום חשוך וקריר, לתקופה של לפחות שבועיים נוספים.

 

• השרייה באלכוהול - כדי להשרות באלכוהול נחתוך את הפירות לפלחים, נכניס לכלי מעוקר ונכסה באלכוהול. כאן אפשר ורצוי לאטום את הכלי. מאחסנים את המיכל האטום למשך שבוע-שבועיים, במקום חשוך וקריר. הזמן משתנה מפרי לפרי, ולכן כדאי לבחון את הכלי ולבדוק האם האלכוהול נצבע וקיבל את טעם הפירות. לאחר תקופת היישון, מוציאים את העיסה ומסננים אותה דרך בד גאזה, חיתול או פילטרים מנייר (כמו של קפה). לנוזל המסונן מוסיפים תמיסת סוכר (מים חמים וסוכר – ביחס של 1:1). המתיקות תלויה גם במתיקות של הפרי, ולכן כדאי פשוט לטעום כל העת. מאפסנים את הכלי למשך שבוע נוסף, מוציאים את הליקר ומכניסים לפריזר. את הליקר כדאי להגיש קר.

 

בסיום התהליך רצוי להעביר הליקר לבקבוק, והמהדרין יוסיפו אפילו תווית ,מעשה ידי המדפסת הביתית. "זה כמו בישול", אומר יואב עלון, "זה משתפר עם הזמן. בהתחלה פועלים לפי המתכון, ואחר-כך מתחילים להשתולל עם זה".