- גם אם יחשבו שאתה מוזר, תמיד תישאר נאמן לעצמך. מגיל 14 גדלתי כילד חוץ בקיבוץ. כשכל הילדים היו סופרים את השערות מסביב לביצים, אני הייתי מסתובב עם כרך של כתבי ביאליק.
- אי אפשר לזוז בלי כוח רצון. בגיל תשע נדבקתי בפוליו ושכבתי שנתיים בתוך ריאת ברזל. חוץ מהמוח, הלב וחצי ריאה, הייתי צמח. הרופא אמר לי כל יום: "ילד, יש לך כוחות של ברזל. תשכב בחבית ותחלום על דבר אחד: להזיז את הבוהן". שנתיים חשבתי על להזיז את הבוהן. בסוף הזזתי.
- אפשר גם בלי אגו. כשנרשמתי ללימודי קולנוע בלונדון, המנהל עבר בין התלמידים וביקש: "האם אתה מוכן להניח את האגו שלך בתיבה?". כשהגיע אלי, השבתי: "אין לי מה להניח בפנים". סיימתי את הקורס בהצטיינות והתיבה מונחת כאן בבית.
- שפה היא המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן לנו. כל עוד מילים כמו "מאמי", "נשמה" ו"כפרה" משמשות לתקשורת בינאישית ברחוב, זה בסדר. אבל כשהתקשורת מקבעת לנו אותן בגולגולת, במקום לתת להן לזרום ולהיות באוויר, זה רע מאוד. ככה רוצחים שפה.
- היוצרים של היום לא מספיקים לספוג את תרבות המוצא שלהם. כשהביטלס יצאו באנגליה, לקח ארבע שנים עד שהתקליט ראה אור בארץ והתחיל לחלחל ולהשפיע. היום מישהו תוקע נוד באלסקה, וכעבור שתי שניות יש לו מנגינה בשוודיה. עוד שבע שניות ומורידים את זה מהאינטרנט בארץ.
- איש חזון לא מפחד להירתם למחרשה ולפתוח תלם. המדינה המזוינת שלנו לא עושה כלום לשימור התרבות של כולנו? ביום שהבנתי את זה, החלטתי שאני אעשה. לכן היום אין לי בעיה ללכת ולקושש כספים עבור העמותה למורשת הזמר העברי.
- כל אחד צריך לעשות את שלו ולהשאיר על קו הלבנים מספיק טיח לבאים אחריו.
- אם אתה לא שוגה - אתה לא חושב. ואם לא מטריד אותך משהו, אתה מתייבש. ארתור רובינשטיין ניגן בפניי פעם יצירה מושלמת וסיים אותה סר וזועף. למחרת ניגן אותה עם 50 שגיאות לפחות, אבל קם בחיוך. שאלתי אותו איך זה, והוא השיב לי: "אדוני הצעיר, אתמול ניגנתי מהתווים. היום זיינתי את המוזיקה".
- ברגע שאתה חוזר על עצמך, הגיע הזמן לפרוש. החוכמה היא לשמור על הסגנון שבו בורכת, אבל לארוג משהו חדש. אחרי יותר מ-1,000 שירים, רק עכשיו אני מלחין את האמת הפנימית שלי. אני עסוק בהקמה ופרישה כל חיי, ותמיד פורש כשאני בקצה הפירמידה.
- אני מהמר מטבעי, למרות שמעולם לא ביליתי בקזינו. יש לי חושים של חיה, ואני פשוט יודע. כך גיליתי את חווה אלברשטיין, הפרברים, צמד דרום ועליזה עזיקרי, והעמדתי את פסטיבל ערד על הרגליים.
- אני יהודי בן 3,000 וישראלי בן 73. השורשים שלי - שהם היהדות, המסורת והיוצרים שקדמו לי - נותנים לי את הכוח והתשתית ליצור.
- אפשר להיות חילוני ובה בעת קשור לדת. אני מאמין באלוהים, שהוא כוח עליון ששולט בכולנו. חבל שאיבדנו את הקשר שלנו לעבר, לתנ"ך ולארץ ישראל של פעם. צריך לחיות את ההווה, להעריך את העבר ולחשוב על העתיד.
- אנחנו מדינה מטורפת. אבל בהתחשב בזה שאנחנו בהתהוות, זה בסדר.
- לא מספיק רק לדבר על אהבת הארץ ועל הקרבה. אני משתדל גם לעשות: חתכתי את ארצנו לאורכה ולרוחבה, ולא רק עם אקורדיון. אני איש סיירת שריון ג'יפים, נלחמתי בכל המלחמות ונפצעתי קשה בשתיים מהן.
- סוד החיים הארוכים הוא בקבוק יין אדום יבש ביום, וכמה שיותר סיגריות.
- ריחות ומגע תמיד נשמרים בזיכרון. אולי בגלל השיתוק, הכל עובר אצלי דרך כריות האצבעות: אני נגר, גנן, קרמיקאי ומנצח. בבית החולים ביקרה אותי ילדה בשם מרים, שהיתה משננת לי את השיעורים ומספרת מה היה בבית הספר. אחרי עשרות שנות נתק ניגשה אלי באירוע מישהי מאחורה וכיסתה לי את העיניים. מיד ידעתי שזאת מרים.
- בית זה חום. לפני כמה שבועות נישאתי לוורד, שצעירה ממני ב-32 שנה, והיום אני מרגיש בית.
- "אני אוהב אותך" זה ביטוי יפה, אבל אין כמו "ז'ה טם" בצרפתית.
- אישה בהיריון זה הדבר הכי יפה עלי אדמות, כי היא נושאת את החיים הלאה.
- מה גברי בעיניי? הגומה בסנטר של קירק דאגלס.
- המוות לא מפחיד אותי, כי יש לי מה להשאיר אחריי. גם גנטית אני מכוסה: סבי עבד כרב חובל עד גיל 104, ומת רק כי הגרמנים רצחו אותו.
- לא פגשתי מישהו שהלך מכאן בתכריכים עם כיסים. אני יודע מה ערכו של הכסף, אבל זוכר שצריך אותו רק כדי להתקיים. זה לא אומר שאני לא אוהב אוכל טוב, נשים יפות ועוד כמה דברים יפים.
נחום היימן הלחין יותר מאלף יצירות, בהן מוזיקה לסרטים וסדרות של שירי ילדים. בימים אלה עוסק בהכנת סקיצות לשירי נתן אלתרמן