התמיכה הרחבה בציבור הישראלי, לה זכתה מלחמת לבנון בראשיתה, נבעה מהעובדה כי לאחר נסיגת צה"ל משם הפרו אנשי חיזבאללה את הסכמי הפרדת הכוחות וחצו את הגבול לתוך ישראל לשם ביצוע פיגוע. מיד לאחר החטיפה, משמאל ומימין הסכימו כולם כי גבול הוא גבול, ואסור לישראל להשלים עם הפגיעה בריבונותה והחדירה העוינת לשטחה.
כעת, משהושגה הסכמה להפסקת אש, ממשיכה ישראל להפר בעצמה את החלטת האו"ם וחודרת ללא הרף לתוך שיטחה הריבוני של ממשלת לבנון. בעשותה כן, היא מעניקה ללבנון בכלל, ולחיזבאללה בפרט, את כל הלגיטימציה להתעלם מההבנות ולהיערך מחדש על קו הגבול. הטיסות מעל לבנון כובלות את ידי האו"ם ואת ידיה של הקהילה הבינלאומית ומספקות לחיזבאללה תירוץ להמשיך בהברחת נשק מסוריה לדרום לבנון ולהחזיר את הגלגל אחורנית, למצב ששרר ערב פרוץ המלחמה.
עם כל מטוס ישראלי שחג בשמי לבנון, נשחק מעמדם של הכוחות הצרפתיים והגרמניים המוצבים שם, כגורם מתווך שאוכף את הפסקת האש ומבטיח את השקט באזור. מנגד, צובר נסראללה עוד לגיטימציה בארץ הארזים, והוא שב ומצטייר בעיני הלבנונים כגורם היחיד שמגן עליהם מפני התוקפנות הישראלית. לעומתו, דווקא הממשלה המתונה היושבת בביירות נתפשת כגורם לא רלוונטי, חסר אונים, אשר אין ביכולתו לעשות דבר נוכח הפלישה היומיומית של מטוסי צה"ל למרחב האווירי הלבנוני.
וזה עוד לא הכל: המשך הפעילות האווירית בשמי לבנון והמתח שנוצר בין הכוחות השונים עלולים להוביל לתקריות אש קטלניות, אשר יסכנו את טייסי חיל-האוויר ואת שאר הכוחות המוצבים באזור. ניתן רק לדמיין כיצד יחגגו בחיזבאללה את תקרית האש הראשונה בין צה"ל לכוחות הזרים, שכל מטרתם להבטיח כי הסכמי הפסקת האש מבוצעים כלשונם.
אם אכן רוצה ישראל להבטיח את ביטחונה בגבולה הצפוני, עליה להפסיק לאלתר את הטיסות מעל לבנון ולהתחיל ללחוץ על ממשלתה לקיים את חלקה בהסכם. ללא הפנמה ממשית גם בצד הישראלי, שגבול הוא גבול וריבונות היא ריבונות - לא ניתן להבטיח שקט וביטחון ליישובי קו העימות. רק עמידה בהתחייבויות הבינלאומיות והפעלת לחץ דיפלומטי על הצד השני יאפשרו להרחיק את חיזבאללה מהגבול לאורך זמן, ולהמשיך בתהליך של פריסת צבא לבנון בדרום לבנון.
הכותב הוא מזכ"ל "שלום עכשיו"