עשרות אלפי ישראלים, צעירים או צעירים ברוחם, יוצאים מדי שנה לטיולי תרמילאים. חוסכים מספיק כסף, אורזים את החיים לתוך תיק־גב ויאללה לדרך. עבור מי שזאת הפעם הראשונה שלו, כדרכן של פעמים ראשונות, זה עלול להיות קצת מפחיד וקצת מדאיג. אבל האמת היא שזה לא מסובך כמו שזה נשמע. תדברו עם חברים, תשמעו קצת סיפורים, תפתחו כמה ספרים - וסעו. בינתיים, קחו כמה טיפים בסיסיים, עלינו, שיעזרו לכם לתפוס כיוון.
לאן נוסעים
שאלה טובה. בכלל, את ההחלטות הקשות באמת מקבלים לפני שיוצאים לדרך, והחשובה שבהן היא לאן בעצם כדאי לנסוע. הנה כמה נתונים שעשויים לעזור לכם להחליט: הרוב המכריע של התרמילאים הישראליים, לא ממש מפתיע, נוסע לדרום מזרח אסיה (להלן: המזרח). 30 אחוז נוסעים לדרום ומרכז אמריקה, והשאר לאוסטרליה ולניו-זילנד.

חשוב מאוד: לא ללכת לאיבוד (צילומים: ויז'ואל/פוטוס)
המזרח, יותר מכל דבר אחר, זול מאוד. בנוסף לזה הוא גם הכי קרוב, הכי אקזוטי ומציע הכי הרבה אטרקציות באותה עסקת חבילה: אוכל מצוין, חופים קסומים, שבטי הרים, מקדשים מוזהבים ושדות אורז אינסופיים בתאילנד, לאוס, מיאנמר (בורמה), קמבודיה, וייטנאם והפיליפינים; טרקים בנפאל; שאנטי, ויפאסאנה, בוליווד ומסיבות טראנס בהודו; גלישת גלים בסרי לנקה; וסין, שנעשית יותר ויותר פופולרית ונמצאת ממש מעבר לפינה.
דרום ומרכז אמריקה רחוקות יותר ויקרות יותר באופן יחסי, אבל מספקות חוויה לא פחות מסעירה: סיגרים, טורטיות, חופים מטריפים, ג'ונגלים שלא נגמרים, מדבריות מלח, קרחונים, הרי געש, פירמידות, אינדיאנים, טרקים מפרכים ונופים עוצרי נשימה. החיסרון הוא רמה גבוהה יחסית של פשע וסכסוכים מקומיים, שמחייבים מידה גבוהה של עירנות.
אוסטרליה וניו-זילנד הן מדינות מערביות, וככאלה לא ממש חזקות בחוויה התרבותית.
לשם נוסעים בעיקר כדי לטרק בכמה מהנופים היפים ביותר בעולם. יקר להגיע, יקר להסתובב, אבל עבור מי שרוצה להתחבר לטבע, לגלוש, לצלול ולפגוש את בעלי החיים הכי מוזרים שמתהלכים על פני כדור הארץ - אין מקום טוב מזה. ואם בכל זאת בא לכם משהו קצת יותר אקזוטי, אז איי ונואטו, פפואה גינאה החדשה ופיג'י נמצאים בסביבה.
כדאי מאוד / המזרח
כדאי מאוד / דרום ומרכז אמריקה
כדאי מאוד / אוסטרליה וניו־זילנד
מתי נוסעים
מחר! עונת הטיולים הרשמית בנפאל ובצפון הודו אמנם כבר בסופה, אבל אם
אתם בדרך לאוסטרליה וניו זילנד או לדרום ומרכז אמריקה, עכשיו ההזדמנות, עם תחילת הקיץ בחצי הכדור הדרומי, לתפוס מזג אוויר יבש, חמים ונעים. בהודו זה הזמן לנסוע לדרום, וגם בתאילנד ושכנותיה השמש זורחת, השמיים כחולים והגשמים בהפוגה.
חשוב לזכור, עם זאת, שבמקומות מסוימים קשה למצוא מקום לישון בשיא העונה, המחירים גבוהים מהרגיל וגדודים של תיירים פושטים על מסלולי הטרקים. לא חייבים ללכת עם הזרם ולא צריך להילחץ. גם טיול שלא ב"עונה" יכול להיות חוויה נהדרת, אם מגיעים מצוידים היטב ועם מצב רוח טוב. האתרים התיירותיים הרבה פחות עמוסים וגם המחירים הרבה יותר נמוכים. קצת גשם זה לא נורא.
עם מי נוסעים
עם בן-הזוג, עם האישה, עם הילדים, עם החבר'ה מהצבא, ואפשר גם לגמרי לבד. לא צריך לחשוש, תמיד תמצאו מטיילים אחרים שאפשר לחלוק איתם חדר ולעשות איתם טרקים, גם בחור הכי נידח שיש. בנות שמתכננות לעשות את זה סולו צריכות לשמור על כמה כללי בטיחות בסיסיים - במיוחד במקומות כמו הודו ודרום אמריקה. זה לא בלתי אפשרי, וזה ממש כיף.
לכמה זמן
אין כמו לקנות כרטיס לכיוון אחד ולהשאיר את הכל מאחור, אבל לא כולם בנויים לזה ולא כולם יכולים. יש אנשים שנוסעים אפילו עד אוסטרליה בשביל חודש וחצי של טיול. מה שלא תחליטו, אל תרוצו ממקום למקום כמו משוגעים. אפילו אם יש לכם רק חופשת סמסטר קצרה ומוכרחים להספיק כמה שיותר, תורידו הילוך: כמה שתעמיסו עליכם יותר, ככה תיהנו פחות. עדיף לשמור כמה דברים לפעם הבאה.
כמה זה עולה
תרמילאים תפרנים במיוחד, שלא אכפת להם להתכלב, יוכלו לחיות במדינה כמו לאוס, אולי המקום הכי זול במזרח, גם על 150 דולר בלבד בחודש. אבל אם ההבדל בין חדר נקי עם מים חמים לחדר מזוהם עם שירותים סתומים הוא בסך הכל דולר או שניים, לא צריך לחשוב פעמיים.

הכיוון: שם
בטיול למזרח, אחרי ששמים בצד את הכסף לטיסה, אפשר ללכת בשקט על תקציב ממוצע של 400 דולר לחודש לאוכל, לינה, הוצאות שוטפות ותחבורה, וקצת יותר אם מתכוונים לנוע הרבה ממקום למקום ולקחת טיסות פנים. דרום ומרכז אמריקה יקרות יותר: לכו על ממוצע של 600 דולר לחודש (קצת פחות בבוליביה ופרו.( באוסטרליה וניו-זילנד אנחנו מדברים כבר על משהו כמו 1,000 דולר לחודש, אפילו אם ישנים הרבה בשטח.
דולרים במזומן כדאי לקחת רק מעט - לשעת חירום. עדיף להצטייד בערימה נאה של המחאות נוסעים ובכרטיס אשראי לתשלומים ולמשיכות מזומנים (כספומטים יש כמעט בכל מקום שמחובר לכביש.(
איפה ישנים
אלא אם כן יש לכם תקציב בלתי מוגבל, באוסטרליה ובניו-זילנד תבלו הרבה בהוסטלים ובאכסניות, בדירות מטיילים (בעיקר בסידני ובמלבורן,( באתרי קמפינג ובאוהלים בשטח. יש שיעדיפו לקנות טנדר גדול ופשוט לישון בתוכו.
במזרח ישנים בעיקר בגסטהאוסים ובבונגלוז. במקומות מסוימים, בעיקר בערים הגדולות, אפשר למצוא גם בתי מלון במחירים סבירים. בוייטנאם ובסין, למשל, כדי לצמצם בעלויות אפשר לישון גם בחדרים משותפים ")דורמיטורי.("
בדרום ובמרכז אמריקה ישנים באכסניות ובהוסטלים, ב"קאזות" של ישראלים ולפעמים גם בבתי מלון ובצימרים, בעיקר בארגנטינה. בטרקים, כמובן, ישנים בתוך אוהל ומתים מקור.
חשוב לזכור: פינוקים כמו מזגן, מקרר, טלוויזיה, ולפעמים אפילו שירותים ומקלחת בחדר, לא תמיד אפשר למצוא, מה עוד שהם מייקרים את מחיר הלינה. תזכרו שזה טיול ולא נופש, אחרת ייגמר לכם הכסף מהר מאוד. עדיף להתמקד בדברים החשובים באמת, כמו ניקיון החדר, נוחות המזרן ואם יש מים חמים בסביבה. אם אתם לבד, תמיד מומלץ לחפש אנשים נוספים לחלוק איתם חדר.
מה אוכלים
באוסטרליה ובניו זילנד יש מסעדות מכל הסוגים, אבל תתכוננו לבשל לעצמכם הרבה: ברוב האכסניות וההוסטלים יש מטבח, ולקנות אוכל בסופר זו דרך מצוינת לשמור על התקציב. האוכל המקומי בדרום ומרכז אמריקה הוא חגיגה קולינרית, במיוחד בארגנטינה. גם במזרח יש אוכל מקומי מצוין, אם כי לעתים חריף מאוד או אקזוטי מאוד (עקרבים מטוגנים וג׳וקים על האש.(

לפעמים תמצאו עצמכם לבד באכסנייה בקצה העולם
את דוכני האוכל במזרח תמצאו בכל פינת רחוב, בכל שעות היום, לצד רשתות פאסט פוד, מסעדות תרמילאים שמגישות מזון מערבי ואפילו מסעדות ישראליות, למי שלא יכול בלי החומוס והשניצל-צ'יפס שלו. אל תטעו לחשוב שהאוכל בדוכני הרחוב במזרח פחות נקי ממה שמגישים לכם במסעדות - שם לפחות רואים את ה"מטבח." אם המקומיים יושבים שם בהמוניהם, כנראה שהכל בסדר.
ובהודו כמו בהודו: כדאי לנסות ולהקפיד על כללים בסיסיים של היגיינה, אם כי גם אז לא תצליחו להימנע מקלקול קיבה אחד לפחות.
איך מסתובבים
בטוק-טוקים, בריקשות, באוטובוסים, ברכבות, בסירות, במטוסים - בכל מה שזז. ואם בא לכם להיות עצמאיים בשטח, אז ברכב שכור או קנוי. באוסטרליה ובניו זילנד נוהגים תרמילאים רבים להתארגן בקבוצות ולרכוש ביחד מכוניות וטנדרים משומשים, ובסוף הטיול למכור אותם לתרמילאים אחרים. את הודו, חלקים נרחבים מדרום מזרח אסיה וגם את דרום ומרכז אמריקה, אפשר לעשות בכיף על אופנוע, רק חשוב לשמור על עירנות ולשמור מרחק מכבישים מסוכנים. בסוף תגיעו.
טרמפים? למרות שבאוסטרליה ובניו זילנד זה הולך חזק, תמיד עדיף שלא. במיוחד בדרום אמריקה.
ממה נזהרים
כמו בכל מקום בעולם, כולל אצלנו בארץ, צריך להפעיל כל הזמן היגיון בריא: אם יוצאים לרפטינג רצוי לא לחסוך בכסף ולוודא שהמדריכים מוכשרים לעשות את מה שהם עושים ושיש ציוד הצלה על הסירות; אם יש מהומות איפשהו, שומרים מרחק; אם מציעים לכם משהו בחינם שהוא יותר מדי טוב להיות אמיתי, הוא לא; אם מזהירים אתכם מפני כנופיות של שודדים שמסתובבות באיזה ג׳ונגל, הולכים לג׳ונגל אחר; ואם ניגש אליכם מישהו באמצע הרחוב, תוקע לכם אקדח בפרצוף ודורש מכם את כל הכסף, תנו לו.
איך נשארים בריאים
עושים את כל החיסונים הנדרשים, מתמרחים טוב-טוב נגד יתושים, לא אוכלים דברים בלתי מזוהים, לא שותים מים מהברז. ולא מתחילים עם חברה של מישהו בדיסקוטק בברזיל.
איך שומרים על קשר
הדרך הכי קלה ונוחה, כמובן, היא באמצעות האינטרנט. כמעט בכל מקום שמחובר לחשמל, ולפעמים גם בכאלה שלא, תוכלו למצוא איזה אינטרנט-קפה ולשלוח מיילים למשפחה, לחברים ולמטיילים שפגשתם בדרכים. לא תמיד יש חיבור מהיר, אז תצטיידו בהרבה סבלנות.

חיבור לאינטרנט כמעט מכל מקום בעולם
טלפונים לארץ עלולים להיות עסק קצת יקר, אבל אם רוצים מדי פעם להרים את השפופרת, להשמיע קול ולוודא ש"כולם בסדר," כדאי שתספרו לכולם על סקייפ, התוכנה הגאונית שמאפשרת לדבר חינם דרך האינטרנט באיכות של קו טלפון. כדאי לקחת לדרך אוזניות עם מיקרופון למקרה שבאינטרנט-קפה שיושבים בו אין כאלו.
ובכל זאת מומלץ לקחת טלפון נייד, למקרי חירום, רק צריך לזכור שהמפעילות הסלולריות הישראליות גובות תעריפים מבהילים על שיחות מחו"ל ושמשלמים לא מעט גם על שיחות נכנסות. אפשר לעקוף את העושק אם רוכשים בכל מדינה שמגיעים אליה כרטיס SIM מקומי וכרטיסי חיוג משולמים מראש. במקרה זה חייבים לפנות עוד בארץ למוקד שירות הלקוחות של החברה הסלולרית, כדי לאפשר שימוש בכרטיס "זר." זה כמובן לא מתבצע חינם.
צילומים
איזו מצלמה כדאי לקחת לטיול? העיקר שתהיה דיגיטלית. מצלמות מהדור הישן הן עסק מסורבל ויקר ומצלמה דיגיטלית בסיסית, עם רזולוציה של 5־6 מיליון מגה-פיקסל וזום אופטי של 4X אמורה לספק את רוב המטיילים. כאלה אפשר למצוא ב-1,000 שקל ולפעמים אפילו בפחות.
אם מתכננים לצלם הרבה, ולא סתם תמונות של חבר'ה, כדאי להשקיע בזום גדול יותר ואולי אפילו במצלמת SLR מתקדמת, "של מקצוענים," כזאת שאפשר להרכיב עליה עדשות שונות.
לא להתקמצן :1 להשקיע בכרטיס זיכרון עם נפח גדול (לא פחות מ-256 מגה-בייט,( ורצוי אפילו לקנות כמה, שלא ייגמר המקום.
לא להתקמצן :2 בכל גיבוי של התמונות לדיסק, תעשו שניים. אחד תשלחו הביתה, כגיבוי של הגיבוי.
לא להתקמצן :3 קחו כמות גדולה של סוללות נטענות ומטען. הכי מבאס להיתקע באמצע טרק מהמם עם מצלמה ששבקה חיים.
דרך מעולה לשתף חברים ומשפחה בחוויות: לפתוח חשבון חינם באתר שיתוף תמונות, למשל פליקר, ולהציג שם את המבחר שלכם.
איך מתנהגים
כמו בני אדם.