העקבות מובילים לדמשק

פייר ג'ומייל, שר התעשייה של לבנון שנרצח היום לא היה החשוב במנהיגים האנטי-סורים בלבנון ונראה שההתנקשות בחייו היא ניסיון להחריף את המשבר העדתי בלבנון. מה יכולה להרוויח סוריה מהמהלך? ואיך זה ישפיע על ישראל?

לא צריך להיות מומחה ללבנון כדי להעלות את ההערכה שלרצח שר התעשייה פייר ג'ומייל יש קשר למשפט חרירי העומד להיפתח בביירות, ולניסיונותיה של סוריה להשתלט מחדש על לבנון.

 

ג'ומייל, שכיהן כשר התעשייה בממשלתו של פואד סניורה - בה רוב למתנגדי סוריה, הוא אמנם בן לאחת המשפחות הנוצריות המשפיעות ביותר בלבנון וגם נמנה על מתנגדי דמשק, אבל לא היה החשוב שביניהם. ככל הנראה הוא לא נרצח בגלל מעמדו והשפעתו, אלא בניסיון להאיץ ולהחריף את המשבר העדתי והפוליטי המפלג כעת את לבנון, ומביא אותה אל סף מלחמת אזרחים.

 

לא מן הנמנע שהמשבר הנוכחי מקורו ביוזמה סורית, שהוצאה לפועל על-ידי הארגונים השיעים חיזבאללה ואמל, ביחד עם נאמניו הנוצרים של הגנרל עאון. המשבר הזה, אם יגלוש לרחובות ולהתנגשויות בין העדות בלבנון, משרת את הסורים בשני אופנים: ראשית, הוא יסכל את הקמת בית הדין שאמור לשפוט את רוצחי ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי - דבר שימנע גם את קישורה של סוריה לאירוע, כמי שמשכה בחוטים. שנית, במקרה שהמשבר יחריף עד לכדי מלחמת אזרחים - אולי תוכל דמשק להחזיר את צבאה ללבנון כמשכין שלום ומפריד בין העדות, ממש כפי שעשתה ב-1976.

 

השיטה הזו אינה חדשה. רצח פוליטי שהוביל למתח ולעימותים בין העדות הוא האמצעי המסורתי שבאמצעותו שימרה סוריה את אחיזתה בלבנון מאז שנות ה-70. רק בשנתיים האחרונות נרצחו בלבנון יותר מעשרה פוליטיקאים ועיתונאים, שלכולם היה מכנה משותף אחד: הם היו מתנגדים חריפים למעורבות הסורית בלבנון, וכולם הביעו את דעותיהם והפעילו את השפעתם נגדה.

 

ספירה לאחור, לקראת העימות הבא

בכל אופן, גם אם לסורים יש קשר להתנקשויות בלבנון, הם דואגים שטביעת אצבעותיהם לא ימצאו בזירות הרצח, וההערכה היא שמעשי הרצח הפוליטיים בוצעו על ידי שיעים ונוצרים הנאמנים לדמשק.

 

רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, לפני כשנתיים שינתה את התמונה בלבנון. הסערה הבינלאומית שקמה בעקבות הרצח, ותנועת המחאה שהוציאה מאות אלפי לבנונים לרחובות הביאו לשתי תוצאות לא רצויות מבחינת דמשק: הצבא הסורי נאלץ להסיג את יחידותיו מלבנון, ונפתחה חקירה בינלאומית בנסיבות הרצח בשיתוף הממשלה החדשה בלבנון. כך גם נתגלו טביעות אצבעותיה של סוריה ברצח.

 

כעת מנסים סוריה ונאמניה הלבנונים להחזיר את הגלגל אחורה - בין השאר מתוך מחשבה שארצות הברית חלשה היום מכפי שהייתה לפני שנה, ולא תפעל נגדם בכוח.

 

סוריה אינה מוכנה לוותר על אחיזתה בשכנתה מאחר שלטענת דמשק, לבנון היא חלק מסוריה הריבונית, שנקרעה ממנה על ידי מעצמות המערב. בנוסף לכך, סוריה שואבת מלבנון הטבות כלכליות רבות - בעיקר באמצעות סחר סמים והברחות, וכן באמצעות כמיליון סורים שעובדים בלבנון, ומשגרים את משכורותיהם הביתה.

 

רצח ג'ומייל, המהווה מסמר נוסף בארונה של ממשלת סניורה, צריך להדאיג את ישראל באותה מידה שהוא גורם שביעות רצון מוסתרת בדמשק. אם תופל ממשלת סניורה, נאמני סוריה ישתלטו על ממשלת לבנון.

 

במצב כזה, ישתלט נסראללה על המדינה וכל ההישגים שהפיקה ישראל מהמלחמה האחרונה ירדו לטמיון - החלטה 1701 תהפוך למסמך ריק מתוכן, סוריה ואיראן יחמשו את חיזבאללה באין מפריע (צבא לבנון יסור למשמעת הממשלה החדשה) ובישראל יוכלו להתחיל את הספירה לאחור לקראת העימות הבא עם חיזבאללה חמוש וערוך מחדש, ואולי אף נעזר בקואליציה צבאית בשיתוף סוריה ואיראן.