סרטים דוקומנטריים מזעזעים את עולם העסקים

בשנים האחרונות הולכת ומתגברת מגמה של סרטים דוקומנטריים התוקפים את העולם התאגידי - התחום שנשלט בעבר בידי העיתונים והמגזינים, עובר לבתי הקולנוע וחנויות ה-DVD. החברות נאלצות להתמודד עם הפגיעה בתדמיתן

הולכת ומתגברת מגמה של סרטים דוקומנטריים התוקפים את העולם התאגידי, שנעשים בתקציב קטן ומושכים תשומת לב רבה. התוצאה היא שהחברות נאלצות להתמודד עם הפגיעה בתדמיתן.

 

סטארבקס סירבה לבקשתם של האחים ניק ומרק פרנסיס להתקבל לראיון בזמן שהאחים צילמו סרט דוקומנטרי על העוני הנפוץ בקרב מגדלי הקפה באתיופיה. אבל אחרי שהסרט "זהב שחור" משך את תשומת הלב בפסטיבל סאנדאנס בינואר, ענקית הקפה הזמינה את האחים הבריטים למשרדיה בסיאטל, כחלק מניסיונה של החברה להתכונן למאבק בפרסום השלילי.

 

"זהב שחור" הוא רק הדוגמה האחרונה לז'אנר של סרטים דוקומנטריים שמזעזעים את עולם העסקים. סרטים מהסוג הזה לוקחים את הביקורת על הכוח התאגידי, תחום שנשלט בעבר על ידי העיתונים והמגזינים, לבתי הקולנוע וחנויות ה-DVD, ומגלים נכונות הולכת וגדלה להקשיב בקרב הקהל.

 

המגמה, שהתחילה עם "רוג'ר ואני" של מייקל מור מ-1989, והודגמה בתקופה האחרונה בסרטים כמו "לאכול בגדול" (של מורגן ספרלוק) ו"אנרון: האנשים החכמים ביותר בחדר" (של אלכס גיבני), מובילה את חלק מהחברות המותקפות לפתוח במתקפת נגד, ויש שיאמרו - אפילו לעשות שינויים במנהגים העסקיים - כדי להיאבק בטענות שמושמעות נגדם על שכר לא הוגן, מוצרים לא בריאים וגרימת נזק לסביבה.

 

סרטים בתקציב נמוך

הסרטים הדוקומנטריים הביקורתיים האמורים נעשים בתקציב נמוך יחסית. "זהב שחור", למשל, נעשה בתקציב של 760 אלף דולר, ונסמך על מענקים, תרומות קטנות וסיוע פרו בונו בהפקה. סרט שעשה השנה הבמאי רוברט גרינוולד (במאי הסרט "וול-מארט: המחיר הגבוה של המחירים הנמוכים") תחת הכותרת "עיראק למכירה: ספסרי המלחמה", גייס את הכסף להפקתו מתורמים פרטיים שהגיבו לדואר אלקטרוני מיוצריו.

 

אך למרות התקציבים הקטנים, רבים מהסרטים הללו משכו תשומת לב רבה. החברות, כמובן, טענו כי הם "אינם מדוייקים". וול-מארט אף תמכה ביצירה של סרט נגדי, שנקרא "מדוע וול-מארט עובדת, ולמה זה מעצבן כמה אנשים". סטארבקס הכחישה כי מפגש בין המנכ"ל שלה לבין ראש ממשלת אתיופיה, שהתרחש אחרי שידור הסרט "זהב שחור", היה קשור לעניין. מקדונלד'ס מכחישה עד היום ששינוי התפריט שלה והוספת מוצרי בריאות קשורה לסרטו של ספרלוק, "לאכול בגדול".

 

"לאכול בגדול" גם היה אחד מהסרטים הדוקומנטריים הרווחיים ביותר - הסרט הרוויח 11.5 מיליון דולר בקופות בארה"ב. "רוג'ר ואני" של מור הרוויח 6.7 מיליון דולר.

 

ג'ון אלסה, מרצה לקולנוע דוקומנטרי באוניברסיטת ברקלי, מאמין כי העניין הגדל והולך בסרטים דוקומנטריים שתוקפים את העולם התאגידי הוא תגובה לעושר הקיצוני שנוצר על ידי שוק חופשי לא מרוסן.

 

לדבריו, יוצרי הסרטים הללו דומים לעיתונאים שתקפו את אימפריות הרכבות וענקי הכרייה בתחילת המאה ה-20. "האנשים האלו עושים את מה שהיה עושה כל עיתונאי טוב עם אג'נדה בתקופה שבה כולם קראו את העיתונים כל יום", אמר אלסה.