הדרך למשטרה יעילה ונקייה

צמצום תקנים, שיטור עירוני, שילוב אזרחים מומחים במנגנון הקידום ועוד הצעות למהפכה במשטרה, ראשונה מאז הקמתה

בריחתו של האנס הסדרתי ותופעות השחיתות המתגלות לאחרונה במשטרה הן סימפטומים למשבר מנהיגות חמור העובר על המוסד שאמור לאכוף את החוק בישראל. הבעיה אינה הבריחה עצמה, אלא התרבות הארגונית העומדת מאחוריה ומעודדת חוסר מוטיבציה ואחריות. משבר המנהיגות יוצר השלכות קשות, שהחמורה בהן היא אובדן אמון מצד הציבור במשטרה.

 

בעוד רבות ממקבילותיה במערב עברו רפומות עמוקות ושיפרו לאין שיעור את תפקודן, משטרת ישראל פועלת עדיין לפי דפוסי העבודה מן התקופה המנדטורית, ולמעשה לא עברה רפורמה משמעותית מיום הקמתה ב-1948. הדבר גורם להידרדרות חמורה ביעילותה ובטוהר מידותיה. לגורמים פוליטיים יש אינטרס מסורתי לוודא שמשטרת ישראל תהיה בלתי יעילה. לכן מתמנים לרוב מפקדים בינוניים, שלא יסכנו את ה"סטטוס קוו" באמצעות יוזמות חדשניות ה"עלולות" לשפר את יעילות המשטרה. לא רק זאת, אלא שקצינים המעזים לשנות - קידומם מוקפא או שהם נדחקים מחוץ למשטרה. כל אלה מובילים לתרבות "אנטי מנהיגותית", המייצרת בינוניות בקרב אלה החפצים לשרוד במערכת.

 

משטרה מושחתת, אלימה ובלתי יעילה אינה גזירת גורל. השינוי דורש מנהיגות שתיקח סיכונים, שלא תהסס לנפץ את כבלי הפרדיגמה הקיימת כדי לבנות תרבות ארגונית חדשה. אלה הם עקרונות היסוד, שצריכים לעמוד בבסיס הרפורמה:

 

• בניית שרשרת של אחריות ומחויבות - הטמעת תפישה ארגונית של מחויבות ואחריות לתוצרים ארגוניים, הניתנים למדידה אמיתית. תפישה זו תוטמע עוד בבתי-הספר של המשטרה, במערך ההדרכה ובכל שדרות הפיקוד.

 

• יישום שיטור קהילתי אמיתי - השיטור הקהילתי משמש כיום כאסטרטגיית השיטור המרכזית במרבית המשטרות המתקדמות בעולם, אולם בארץ, למרות שהחלו ביישומו ב-1994, הוא נכשל. כדאי להתבונן שוב במצב, ללמוד מהשגיאות שנעשו וליישמו באופן אמיתי ומקצועי.

 

• הפיכת השוטר ל"פרופסיונאל" - דמות השוטר בישראל צריכה להשתנות מעיסוק למקצוענות, כלומר: פעילות על-פי עקרונות של "שיטור לפתרון בעיות", הטמעת עקרונות של מדידה והערכת ביצוע, הקניית השכלה אקדמית רלוונטית, הקניית התמחות מקצועית במקצועות השיטור הייחודיים וביצוע תפקידים אלו ללא הפרעות מבצעיות.

 

• התייעלות ומיצוי משאבים אופטימלי - צמצומים רחבים של מספר השוטרים המוצבים במטה הארצי של המשטרה ובמטות המחוזות והמרחבים, וכן תקני הקצונה במשטרת ישראל; העברת שוטרים מהמטות לתחנות המשטרה; העברת מרבית פונקציות ההדרכה למוסדות אקדמאיים אזרחיים; אזרוח כל התפקידים שאינם מחייבים הפעלת סמכויות שוטר.

 

• בניית מערכת קידום איכותי - מערכת מיון וקידום שתתבסס על איכות ומצוינות. מערכת כזו תופעל באמצעות מערך איזונים ובלמים והשתתפותם של בעלי מקצוע אזרחים בקביעת קידומם של שוטרים וקצינים. יש לפתוח את שיבוץ התפקידים גם למגזר האזרחי, לפי עקרונות של מכרז פתוח.

 

• מאבק אפקטיבי בשחיתות - בנייתה של מערכת חינוך אפקטיבית, המוקדשת למטרה זו באופן בלעדי ומשמשת כמנגנון העיקרי להטמעת התנהגות אתית, בעיקר בשדרת הפיקוד.

 

• קידום מחקרי משטרה - התבססות על מדידה והערכת ביצוע מקצועית, במטרה להפוך את המשטרה למקצועית. במילים אחרות, כל פעילות שיטור תימדד בצורה מובנית ושיטתית, על-פי עקרונות של ניהול איכות ו"תשומות ותפוקות". המצב מחייב הקמת מכון מחקר חיצוני, אשר יבצע מחקרי פיתוח ומשוב שיבחנו את יעילות עבודת המשטרה ואת תרבותה הארגונית.

 

• הקמת יחידות שיטור עירוניות (יש"ע) - הללו יורכבו משוטרים במעמד שת"ם (שוטרים מיוחדים) שיופעלו על-ידי אגף הביטחון העירוני, לשם טיפול בעבירות ובמפגעים באיכות חיי התושבים. יחידות אלו יופעלו באחריותו של ראש העיר כדי לתת מענה יעיל לבעיות של ביטחון אישי וסדר ציבורי.

 

• הקמת סוכנות למאבק בפשיעה מאורגנת בינלאומית - בעקבות תהליכי הגלובליזציה, אנו עדים להתפתחותה המואצת
  של פשיעה מאורגנת בינלאומית. לדפוס זה של פשיעה יש מאפיינים מיוחדים, המחייבים התמודדות בשיטות שונות באופן מהותי מהתמודדות עם פשיעה מדינתית מקומית. לכן יש להקים סוכנות למאבק בפשיעה בינלאומית, שתפעל במודל של סוכנות האף-בי-איי האמריקנית, או במודל השב"כ. ליחידה זו יוקנו אמצעים מקצועיים מיוחדים, לסוכניה יינתנו תנאי שירות ייחודיים והיא תפעל על פי תרבות ארגונית מקצועית.

 

• הפרדה בין שתי זרועות שיטור - האחת, לאכיפת החוק, תילחם בפשיעה ובעבריינות ותספק שירותי משטרה לתושבים; ואילו השנייה, לביטחון וסדר ציבורי, תפעל למאבק בטרור ובהפרות סדר בקנה מידה גדול. בראש כל זרוע יוצב סגן שישא באחריות לפעילות הייעודית.

 

המאבק בשחיתות מחייב מנהיגות אמיתית, שתתמקד בעשיית הדברים הנכונים והראויים, גם אם קשים ליישום; מנהיגות שלא תיכנע למקובל ולמה שדורשים השוטרים או התקשורת. זהו האתגר הקשה אך החיוני של מפקח כללי והשר הממונה, אם מחויבים הם להוביל תהליך של שינוי אמיתי - ולא רק להפריח סיסמאות.

 

תת-ניצב בדימוס ד"ר דני גימשי, קרימינולוג ומומחה למדעי המשטרה במכללה למינהל בראשון-לציון