פריק אוף נייצ'ר

אחרי שעברנו טירונות אצל יהודה ברקן ומסע כומתה אצל יגאל שילון, אנחנו בשלים וראויים לסרט מתיחות הגון. סמדר שילוני מונה שש סיבות ללכת לראות את "בוראט"

הנה כמה סיבות למה "בוראט", שכבר שבר כמה קופות ברחבי ארה"ב, יצליח גם בארץ:

  

• כי "בוראט" הוא סרט מתיחות שאפשר ללכת אליו במצפון שקט. ככה אפשר להיקרע מצחוק בסצינה שבה בוראט והמלווה הקזחי השמן והשעיר שלו מנהלים קרב ערומים במלון, והפרצוף של בוראט עורך היכרות קרובה עם פי הטבעת של השני. אחר כך, ביציאה, אפשר להגיד שבוראט מציג את האומה האמריקנית במערומיה, פורט על נימי סאטירה, מאלץ את המערביים להתוודות על השדים הכי מודחקים שלהם, ומשאיר אחריו אמירה מורכבת ועצובה על גזענות, הומופוביה ושנאת זרים. ובוא'נה, איזה קורע היה הקטע שהוא הגיש למארחת את החרא בשקית? הורס.

 

• כי הוא לא נעשה בארץ. אף מארחת ברעננה-צפון לא קיבלה חרא בשקית בסלון, ולא נאלצה לשאול את עצמה אם היא היתה מגיבה אחרת. בוראט עומד באמצע איצטדיון בייסבול, וקורא לאמריקנים לשתות את הדם של העיראקים? תחשבו על אותה סיטואציה ב"טדי", מול יציע של אוהדי בית"ר. אם הוא היה מצלם את הסרט הזה כאן, אתם חושבים שהיינו יוצאים יותר טוב? תמשיכו לחלום. במקרה שלנו... טוב נו, במקרה שלנו אני מניחה שכל עוד הוא לא עושה את הסרט על מי שנמצא באולם, זה בסדר.

 

• מפני שבוראט מדבר עברית בחצי מהסרט. ישראלים שמוחאים כפיים או מינימום מנפחים קצת את החזה בכל פעם שמישהו בסרט זר מזכיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ישמחו לגלות שבוראט מתרגל את העברית שלו בכל פעם שהוא צריך לדבר קזאחית. "יא ח'תכת חרא", "אחותך צולעת", ו"אני אקנה לך יד חדש" מעולם לא הביאו לאומה הציונית כבוד רב יותר בניכר, או לפחות מעולם לא קיבלו כזה רייטינג.

 

• כי ישראלים חולים על הז'אנר הזה, הומור שנוצר ממבוכה של צד שלישי. צד שלישי שהוא לא חלק מהבדיחה, ושלא יצחק ממנה בסוף אלא ישגר לסשה בארון-כהן כתב תביעה. אחרי שעברנו טירונות אצל יהודה ברקן ומסע כומתה אצל יגאל שילון, אנחנו בשלים וראויים לסרט מתיחות הגון. אלא שבבואנו לומר "איזה טמבלים האמריקנים האלה, אפילו לא קלטו שעובדים עליהם בעיניים", בואו לא נשכח שהאמריקנים הם זן אחר. הם קצת יותר מנומסים מאיתנו, שירות הלקוחות שלהם קצת יותר יעיל משלנו, הביורוקרטיה שלהם קצת יותר מסודרת משלנו. לכן הם לא יוצאים מנקודת הנחה שהם פראיירים ושמישהו עובד עליהם. בארץ זה סימן לחולשה, כי בפעם הבאה שמישהו ידפוק אותנו - ופה הסבירות שזה יקרה הרבה יותר גבוהה - כדאי שנהיה עירניים. אז ברור שאנחנו מפותחים יותר, לא?

 

• מפני שזאת הזדמנות פז להתנשא על האמריקנים. קורסים תחת מסע של רגשי נחיתות, שער הדולר, החוב הלאומי ו"מי אתם שתגידו לנו מה לעשות? אה, כן. אתם המעצמה החזקה בעולם", הישראלים ישמחו להזדמנות לפרוק קצת מתחים ולהרגיש שווים קצת יותר, לשם שינוי. אלא שבוראט קצת מפספס ב"מה שהיה להוכיח" שלו. הוא אולי ניסה להגיד "תראו כמה האמריקנים בורים, מתנשאים וצבועים", אבל ברוב הסרט יצא לו יותר "תראו איך האמריקנים מתחרפנים כשאיזה פסיכי מגיע לשכונה". כי בוראט לא התנהג כמו זר, הוא התנהג כמו פריק אוף נייצ'ר. הוא מייצר את כל הפרובוקציה, האמריקנים בסך הכל מכילים אותו עד גבול מסוים, ויוצאים בעיקר סבלניים ומאופקים. הם מאפשרים לו לשבור חצי חנות, ומבקשים ממנו בנימוס לשלם על מה ששבר. חבורה של פמיניסטיות פשוט מתפנה מהשטח כשהוא מתעקש שלנשים יש מוח בגודל זהה לזה של סנאי. הם אולי חסרי חוש הומור, אבל בינתיים הבדיחה היא בעיקר על בוראט עצמו.

 

• כי פמלה אנדרסון מופיעה בסרט. מה, לא ככה?