אחת התופעות שהפכו למכת מדינה היא זיופי הנסועה (קילומטרז׳) של המכוניות המשומשות המוצעות למכירה, או בשפה עברית תיקנית זיופי מד האוץ.
למי שהולך לרכוש מכונית משומשת קשה מאד עד בלתי אפשרי לעלות על תופעת הזיופים, במיוחד אם היא נעשית בצורה "מקצועית." הזיופים הללו משמעותיים למי שרוצה למכור מכונית בעלת קילומטרז' גבוה, כלומר נסיעה יותר מ-17-20 אלף ק“מ בממוצע לשנה. מכוניות כאלה קשה מאד למכור, וכשהן נמכרות התמורה נמוכה משמעותית לעומת מכונית עם קילומטרז׳ נמוך יותר.

מד אוץ. אפשר לזייף ולא להיתפס. מה עושים בנידון? (צילום: הלל פוסק)
לפני יותר משנה הציע למשרד התחבורה דניאל ריהן, העוסק בשמאות ובחקירת ושחזור תאונות דרכים, פתרון פשוט יחסית להקטנת ממדי הבעיה. ריהן הציע לחייב את משרדי הרישוי לרשום ברישיון הרכב את מה שהראה מד האוץ בזמן הטסט השנתי. כך יהיה הרבה יותר קשה לזייף קילומטרז׳, לאחר שכבר נרשם במשרד הרישוי שהרכב כבר עבר מרחק מסוים.
עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר לתנות עה, שקיבל את מכתבו, השיב לריהן כי הערכתו שהתופעה הולכת וגוברת היא "יותר תחושת בטן מאשר נתונים מבוססים. מדובר בעבירה פלילית ואנחנו דואגים ליידע את הציבור על כך. הצעתך אינה ישימה מאחר שבעלי רכבים שזויפו עשויים להופיע עם מד אוץ שהורד במעט ולא תהיה כל אפשרות להוכיח כמה בדיוק נסע הרכב. יש בעיה בביצוע הרישום באמצעות מכוני הרישוי, שהם גופים פרטיים.“
לריהן ולנו התשובה נראית כנסיון להתנער מפעולה מאשר כתשובה לעניין. משרד התחבורה הגדול והחזק יכול לחייב את מכוני הרישוי בבדיקות זיהום מחמירות ולא זולות, אבל לא ברישום קילומטרז׳?
ריהן לא הרפה והמשיך "להציק" לעוזי יצחקי. בפברואר הוא נענה ש"אנחנו מקדמים חקיקה ותהליכי עבודה מול מכוני הרישוי בנושא." בחודש שעבר שמע ש"אנחנו מבצעים סקר נסועה כבסיס להחלטות. בינתיים התקבלו מספר פסיקות בבית המשפט בנושא, דבר שמעניק מענה לתופעה. כאמור מדובר בנושא שיש להעניק לו מענה משפטי ולא מינהלי".
אז עם כל הכבוד למר יצחקי ולמשרד התחבורה, "המענה המשפטי" כבודו במקומו מונח. אלא שכדי להגיש תביעה נגד הזייפנים צריך תחילה לגלות שאכן היה זיוף וזה כמעט בלתי אפשרי.
לא ברור לנו למה מנסה משרד התחבורה להתחמק מיישום אותה הצעה של ריהן, שללא ספק תקטין מאד האפשרות לזיופים משמעותיים. אין סיבה לזלזל בהצעות של אזרחים.