הרחבת משמר דוד תשלב בתוכה שרידים ארכיאולוגיים

היישוב ליד צומת נחשון, שהוקם עם הקמת המדינה, הופך ליישוב קהילתי עם 350 יח"ד צמודות קרקע. באזור נערכו חפירות הצלה ונחשף יישוב מהתקופה המוסלמית הקדומה שהתקיים עד התקופה הצלבנית

דוד הכהן פורסם: 07.12.06, 17:06

הרחבת היישוב משמר דוד, בסמוך לצומת נחשון, שהפך מקיבוץ ליישוב קהילתי תיעשה תוך שילוב של ממצאים ארכיאולוגיים.

 

באדיבות רשות ההתיקות
צ"ל משמר דוד (באדיבות רשות ההתיקות)

בחפירות שנערכו לבקשת מינהל מקרקעי ישראל, לקראת שיווק הפרויקט חשפה רשות העתיקות עדויות לקיומו של יישוב קדום.

 

הקיבוץ, שהוקם עם קום המדינה הפך לאחרונה ליישוב קהילתי בו 350 יח"ד צמודות קרקע שיוקמו על שטחי הקיבוץ ויכללו שטחי מסחר תעסוקה, תיירות ונופש וכן מרכז ספורט.

 

כ-30 משפחות של ותיקי קבוץ עדיין מתגוררים בתחומי היישוב הישן ובאזור מגוריהם יבוצעו עבודות פיתוח ותשתית לחיבור המבנים לתשתיות חדשות כדי לאפשר המשך חיים תקינים.

 

שטח היישוב החדש כ-650 דונם והוא יכלול 99 יח"ד בבנייה חד-משפחתית חדשה בשטח מגרש של חצי דונם כל אחת, וזכויות בנייה בהיקף של 250 מ"ר. 39 יח"ד בבנייה חד-משפחתית על מגרשים בגודל כ-650 מ"ר וזכויות בנייה בהיקף 250 מ"ר ליחידה, וכן 212 יח"ד בבנייה דו-משפחתית על מגרשים בגודל 330 מ"ר ליחידה שזכויות הבנייה בהן כ-250 מ"ר. בנוסף יוקצו ביישוב 1,760 מ"ר למסחר, כ-30,000 מ"ר שטח בנייה לתעשייה ושירותים. 6,700 מ"ר שטחי בנייה למטרות קיט נופש וספורט.

 

שרידים של יישוב עתיק

בחפירות נחשפו כאמור שרידי יישוב גדול המתוארך החל מהתקופה המוסלמית הקדומה (המאה השביעית) וכלה בתקופה הצלבנית (המאה ה-12). במקום נתגלו מבני מגורים, בתי אמידים, מבני ציבור, רחובות וסמטאות, אזור תעשייתי ובו מתקנים חקלאיים ועוד.

 

גולת הכותרת של החפירות הינו מבנה עגול בקוטר של כ-10 מטרים שהשתמר לגובה של כשלושה מטרים והוא בנוי מאבני גזית מסותתות היטב. רצפת המבנה מרוצפת בפסיפס צבעוני ומעוטרת בדגמים גיאומטריים וכן בדגם של עץ דקל. ארכיאולוגים מרשות העתיקות אמרו כי מדובר במבנה יחידי מסוגו שאיננו מוכר מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו עד כה בארץ.

 

ד"ר אלי ינאי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ציין כי מבנים כדוגמת המבנה שנחשף מציינים בדרך כלל מאורע היסטורי משמעותי בעובר האוכלוסייה שהתיישבה במקום. "זה יכול להיות מבנה לזכר אדם שהוצא להורג על קידוש השם, נס שהתרחש באתר, או ביקור של קדוש",  אמר ינאי.