להגיע לאתונה למשחק מול פנאתינייקוס זה אף פעם לא תענוג גדול. מדובר בקומבינציה של קבוצה ומגרש מהקשים שיש באירופה. כשמכבי מגיעה אחרי שני הפסדי חוץ שבהם הציגה יכולת גרועה, אז הלב של אנשי הקבוצה די מפרפר. מהצד השני עומד מועדון ענק שמכין את עצמו לזכייה ביורוליג ושום דבר פחות מזה. השאיפה הראשונה היא לחזור הביתה בשלום בלי להתפרק, על ניצחון כל אחד מדבר רק עם עצמו בלב.
החששות הוציאו ממכבי את המיטב. הקבוצה נתנה משחק ענק, יותר באופי שגילו השחקנים מאשר מבחינה מקצועית. עם כל הקושי, מכבי תשמח להופיע העונה שוב באותו מגרש ולפגוש את פנאתינייקוס פעם נוספת. לפני הערב זה היה בגדר חלום רחוק. אחרי המשחק, בעיר שתארח את הפיינל פור, זה עדיין רחוק, אבל כבר מותר לחלום.

יותם הלפרין באתונה. שוב לא העיז (צילום: איתי שנקמן)
כמעט נתן בראש לאוברדוביץ'
צריך לתת לנבן ספאחיה קרדיט גדול על ההכנה המנטלית. בשנה שעברה המאמן הקרואטי בא עם ריטאס וילנה ליד אליהו וללא מורא נתן בראש לפיני גרשון ומכבי. הערב הוא כמעט הצליח לעשות אותו דבר לאוברדוביץ'. ספאחיה הגיע עם תכנית משחק שבמחצית הראשונה הוציאה את ניהול המשחק מהידיים של ביינום, ומי שהוביל את הכדור והקבוצה היה יותם הלפרין, שלא ירד לנוח. הלפרין שוב לא העז, אבל בסך הכל עשה עבודה סבירה.
במקום לתת לביינום להסתבך באיבוד כדורים ולאבד אותו לחלוטין, כמו במשחקי החוץ הקודמים, הוא הזיז אותו הצידה וקיבל ממנו משחק התקפי ענק במחצית השניה. מהר מאוד התפתח משחק בו פנאתינייקוס מובילה ומכבי שומרת שלא תברח, כאילו מנסה לא להעיר את הדוב. מלבד באטיסט, שאותו באמת קשה לעצור, שחקני מכבי תפקדו בקור רוח מרשים בהתקפה וגם בהגנה.
המשחק התנהל בשליטה וירטואלית של פאו, שהובילה בהפרש נמוך לכל אורכו. היוונים לא נתנו משחק גדול, ולמעשה הציגו כוכב כבאטיסט לצד כמה פועלים שעשו עבודה טובה. ספאחיה לא התבייש לרוץ עם המחליפים שלו. שרון ששון ודרק שארפ, ואפילו פליקס, קיבלו דקות משמעותיות. בטוח שהיציאה של שארפ בחמש עבירות בשלב מוקדם הייתה קריטית.

מכבי ידעה להכתיב לפאו את הקצב שלה, והסגנון נטה יותר לצד ההתקפי של מכבי מאשר לזה ההגנתי של פנאתינייקוס. זו הפעם הראשונה העונה שמכבי מתפקדת במשחק חוץ כשהיא בעמדה שווה ליריבה.
המטרה לסיבוב השני: לפחות שני נצחונות חוץ
אפשר לבכות על ההתקפה האחרונה ועל כך שלא בוצעה עבירה והזמן נאכל עד שבסוף הייתה חסרה חצי שניה להארכה, ואפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה. ברור שעדיף לנצח, אבל נראה שלא זה הניצחון שיחסר למכבי בסוף שלב הבתים, ולכן אני מעדיף לראות הרבה דברים טובים הערב.
מכבי מסיימת סיבוב בצורה טובה. היא שמרה על הבית, ולמרות שלא ניצחה בחוץ המשחק באתונה מראה שיפור, וזה מעודד. בסיבוב השני היא יוצאת לארבעה משחקי חוץ, וחייבת לחזור מהם עם לפחות שני נצחונות.
_wa.jpg)
מאמן טוב נמדד בעקומת השיפור של הקבוצה שלו לאורך העונה. ספאחיה ביקש זמן לחבר את הקבוצה ואולי היום נתגלו הניצנים. הסימן הטוב ביותר בא מכיוון ביינום, שכבר לפני המשחק הוכיח שהוא מחובר להלך הרוח הכללי כשהצהיר שיש לו חלק בתצוגות הנפל הקודמות במשחקי החוץ. אולי המשחק הזה שימש כקפיצת המדרגה שלו. אני משוכנע שכאשר טל בורשטיין ייכנס לעניינים, הוא יתאזן אף יותר, והקו האחורי של מכבי ישתפר.
הקו הקדמי צריך שדרוג. שחקנים שהעונה רק שמחו שנתנו להם לשחק, כמו גרין, ששון ופליקס, יצטרכו להבין שהתפקיד שלהם קריטי ועליהם לתת תפוקה בצורה יציבה. אני מניח שההנהלה והצוות בתחילה יחפשו את הפתרונות בתוך הקבוצה, ורק אם זה לא יעבוד יוסיפו או יחליפו שחקן.
ברוך שפטרנו
וכמה מילים לזה שכבר לא פה, רודני ביופורד. נכון שהוא כבר עזב וסביר להניח שכף רגלו לא תדרוך עוד לעולם בישראל, אבל אופן עזיבתו מעיד אולי על הסיבה שבגינה לא הצליח. כאשר השחקן חתם במועדון הוא הצהיר שהוא טוב מפארקר. השבוע הוא לא טרח אפילו להגיע לאימון ולהיפרד מחבריו לקבוצה.
מעבר לבעיות מקצועיות במשחקו, לביופורד היתה בעיה גדולה בגישה. לי לפחות הוא גרם להרגיש כאילו הכל כאן קטן עליו, שהוא כוכב–על שראוי לתודה על שאנו זוכים לקבל אותו.
כנראה גם ספאחיה קיבל את אותה התחושה, והשבוע הוא התבטא ואמר שביופורד דווקא קיבל צ'אנסים להראות את יכולתו - ופשוט לא סיפק את הסחורה. לג'נטלמן הקרואטי, אשר הגן עליו בכל ראיון מתחילת העונה, נמאס מהבכיינות המתנשאת. שני חברי הנהלה בכירים במכבי הגדירו את החתמתו כטעות, התבטאות נדירה שמעלה את השאלה מדוע לא תיקנו את הטעות הזו וחתכו אותו כבר לפני חודש.