העתיד של מנועי החיפוש - חלק ב'

חיפוש חברתי או אישי? אנושי או אוטומטי? חופשי או בתשלום? דודו רשתי סוקר לעומק את השינויים לאורך השנים, ואת העולם הרחב של מנועי החיפוש כפי שהוא היום. כתבה שנייה

חלק א': מנועי החיפוש - הגדרות ותפקודים

 

בחלק השני של הכתבה נתמקד בפער בין מנועי החיפוש הקיימים לצרכים של המשתמשים. הפער הזה בא לידי ביטוי בעיקר בחיפוש מידע מקיף (Comprehansive), אך גם בחיפושים פשוטים. בהמשך נציג מספר פתרונות ונדון גם בכיוון שאליו הולך שוק מנועי החיפוש.

 

אתרי הסימניות

סוג ראשון של פתרונות שמתאים בעיקר לחיפוש לצורכי ניווט (Navigational), כולל את משפחת אתרי הסימניות (Bookmarking) שראשיתם בסוף שנות ה-90' (עוד לפני ימי הבועה), ושזכו לעדנה מחודשת עם הופעת ה-Web 2.0.

 

פתרונות אלה אינם נוגעים ישירות בעולם מנועי החיפוש, אך בדרך עקיפה באים לפתור גם את בעיית איתור מקורות המידע. ניתן למנות את del.icio.us כאחד החלוצים והמפורסמים שביניהם.

 

התנופה המשמעותית שלהם החלה רק בשנתיים האחרונות והוקמו עשרות רבות של אתרים מקבילים וביניהםDigg , Yahoo ו-Myweb,  ועוד רבים אחרים. לדעתי, אתרי הסימניות פורחים בין השאר על רקע המצוקה הקיימת באיתור מידע. זאת בנוסף לצורך שהם ממלאים בקבלת הפניות למידע מהימן שאחרים ממליצים עליו.

 

אתרי המומחים: לכל שאלה תשובה?

עוד פתרון שנותן מענה לצורך של משתמשים בחיפוש מידע עובדתי (Factual) הם אתרי השאלות והתשובות דוגמת Yahoo Answers. המתכונת שם מתרחקת מפתרון טכנולוגי לאיתור מידע ומבוססת על יכולת אנושית לקבל ולדרג את איכות המידע.

 

Google שהחליטה לאחרונה לסגור את אתר השאלות והתשובות שלה (Google Answers) הפסידה ככל הנראה בקרב ל-Yahoo. המודל שמבוסס על שרות ללא תשלום של Yahoo ניצח את המודל שמבוסס על שרות בתשלום בתוספת טיפים שהציעה Google.

 

נפילת אתר Google Answers מרמזת על הבאות. המודל המסתמן באתרים אלה מבוסס על משתמשים שתורמים מידע לטובת משתמשים אחרים הצורכים אותו. יש בכך גם אכזבה מסוימת, מכיוון שברור שמודל זה אינו מאפשר למקצוענים שעוסקים בחיפוש מידע לספק מידע איכותי בתשלום, וכן מעלה סימן שאלה לגבי היכולת לקבל תשובה מהימנה לשאלה שנשאלת, או לקבל את התשובה הטובה ביותר שניתן היה לקבל. במקרים מסוימים לא מתקבלת כל תשובה לשאלה שנשאלת.

 

במסגרת אתרים אלה ניתן להזכיר גם את אתר Yedda הישראלי, הפועל במודל המזכיר במקצת את Yahoo Answers.

 

אתר Kasamba מאפשר למצוא ספקי שירותים בתחום חיפוש המידע (לא רבים) ועוד בהרבה תחומים נוספים. לעניות דעתי, אתרי המומחים לא עונים על צורך באיתור מידע, אלא בעיקר על הרצון בקבלת מענה אנושי וחוות דעת של מומחה בתחום מסוים, ולכן האזכור שלהם במאמר זה, הוא רק כדרך אגב.

 

ישראלי 1. דוגמה לשאלה מתוך אתר Yedda 

 

אגודת המידענים

קיימים גם ספקי שירותים המציעים שירותי חיפוש מקיף בתשלום. שרותי חיפוש בתשלום היו קיימים עוד לפני עידן האינטרנט, ועסקו בעיקר בחיפוש מידע במאגרי מידע מסחריים.

 

האינטרנט רק הרחיבה את מרחב אפשרויות החיפוש. כיום, ניתן למצוא ספקי שירותים שמאוגדים במסגרת ארגון AIIP המאגד כ-700 מידענים מקצועיים בעולם.

 

האתר כולל קטלוג של ספקי השירותים השונים עם אפשרות לסנן את המתאים ביותר לפי תחום החיפוש הרלוונטי. עלות של שעת חיפוש בידי מידען נעה בין 20 דולרים בהודו ועד 150 דולרים באירופה וארה"ב, למידען עם התמחות ספציפית.

 

למרות המחיר הגבוה לעיתים, יכולתו של מידען מקצועי לאתר את המידע הרלוונטי עולה לאין שעור על יכולתו של מידען מידע חסר הכשרה, ועלות זאת מצדיקה את עצמה לרוב.

 

בין טכנולוגיה לרצון

לסיכום, הפער שקיים בין היכולות הטכנולוגיות לאיתור מידע והצורך באיתור מידע, מתמלא גם על ידי טווח אנושי. ניתן לראות באתרי השאלות והתשובות שקיבלו דחיפה בשנה האחרונה, עדות לכך שיש פער בין הטכנולוגיה, לבין הצורך והרצון באיתור מידע.

 

עם זאת, עדיין מדובר לרוב בשירותים ללא תשלום שאינם מבוססים על אנשי מקצוע, אלא על "מתנדבים". פתרון מסחרי לבעיית איתור המידע מתקבל על ידי שימוש באנשי מקצוע בתחום שפועלים כיום בעיקר בצורה עצמאית ותחת קורת גג של ארגון ה-AIIP. יחד עם זאת, ראוי לציין כי תחום זה נמצא בחיתוליו.

 

מקדם החיכוך

השילוב בין המידע החופשי באינטרנט לבין המידע בתשלום הולך וגדל. בעולם פועלות מספר חברות גדולות בתחום, "רכזות מידע" (Agregators) שלאורך השנים התבססו על מודל עסקי של גביית תשלום ניכר על שימוש במאגרי המידע שלהן. חברות דוגמת STN, Thomson ו-Elsevier משקיעות הון בבנייה וטיוב מאגרי המידע שלהן וגובות תשלום רב על השימוש.

 

לרוב המשתמשים מאגרי מידע אלו אינם מוכרים, וזה בעיקר בגלל עלות השימוש הגבוהה. עיקר המשמשים במאגרים אלו מגיעים מחברות גדולות ומהאקדמיה. היתרון בשימוש במאגרים אלו קשור באיכותם הגבוהה וביכולת לאתר מידע בפרק זמן קצר.

 

לאחרונה אנו עדים לחיכוך ואינטראקציה גדלה בין מאגרי המידע המסחריים, לבין מנועי החיפוש הגדולים. Google החלה לצאת בשירותים שמתחרים או זולגים לעולם מאגרי המידע המסחריים (למשל שיתופי פעולה שעושה Google עם חברות מידע גדולות, ובתוכן Elsevier).

ישראלי 2. המומחים של Kasamba למערכות הפעלה 

 

מהעבר השני, החלו החברות הגדולות המחזיקות במאגר המידע המסחריים להודות באיכות ובצורך במידע הקיים באינטרנט. אם בעבר הן נהגו לבטל את חשיבות המידע החופשי באינטרנט בטענות שהוא אינו מהימן או מדויק, מודים היום ראשי חברות המידע הגדולות (לדוגמה, Thomson) בחשיבות שיש לייחס למידע החופשי באינטרנט, ולשימוש שיש לעשות בו, לצד המידע שהם מוכרים.

 

חיכוך זה מביא אם כך גם לשיתופי פעולה וניסיון למצוא מודל עסקי שמחבר בין העולמות וגם לטשטוש הגבולות. בעתיד תיתכן מגמה של רכישת מאגרי מידע מסחריים על ידי מנועי החיפוש הגדולים, ושינוי המודל העסקי לפיו מאגרים אלו פועלים.

 

לאן הולך שוק מנועי החיפוש?

אני רוצה לסיים בציון מספר משתנים שלהבנתי, יובילו חלק מהשינויים בתעשייה של מנועי החיפוש:

 

1. המשתמשים - חשוב כמובן להבדיל בין משתמשים עסקיים גדולים או קטנים וכן להתייחס בנפרד למשתמשים פרטיים. המשתמשים העסקיים הגדולים פותרים לרוב את בעיות המידע שלהם על ידי פיתוח שירותים פנים ארגוניים, ורכישת גישה למאגרי מידע מסחריים.

 

לעומת זאת, המשתמשים הפרטיים וגם הארגונים הקטנים שאינם יכולים להרשות לעצמם הוצאה גבוהה, מסתפקים כיום במידע שהם מצליחים לאתר בכוחות עצמם במאגרי המידע החופשיים. לעומת המצב לפני שנים בו לא היה מידע זמין כלל, המצב כיום הוא שיפור משמעותי עבורם.

 

אך שינוי בתפיסה כי קשה לאתר מידע איכותי בכוחות עצמך, עשוי להביא לפיתוח של שכבה ענפה של שירותים מקצועיים, שילוו את השימוש במידע החופשי. ומלבד זאת, בשימוש מסיבי יותר בטכנולוגיה לסינון וארגון מידע (טכנולוגיה כזו מוצעת כיום לשימוש ארגונים גדולים בעלויות גבוהות).

 

2. הטכנולוגיה – לעניות דעתי צריכים להימצא פתרונות לאופן הצגת כמויות המידע הגדולות, ולבעיות נוספות הקיימות בממשקים של מנועי החיפוש, שלא באמת מסוגלים להתמודד עם כמויות המידע המתקבלות.

 

הטכנולוגיה צריכה לתווך בין הצרכים של המשתמש לבין המידע שקיים במנועי החיפוש ולאפשר למשתמש להגדיר טוב יותר את צרכיו, במקום שיטת הניסוי והטעייה.

 

3. יצרני המידע המסחריים - הנקודה השלישית והאחרונה, היא החיכוך בין יצרני המידע הגדולים לחברות שעומדות מאחורי מנועי החיפוש הפתוחים באינטרנט, תכתיב את המתרחש בשוק בשנים הקרובות. השוק הזה עשוי לעבור הרבה מאוד טלטלות, מיזוגים, שינוי במודל העיסקי וגם היעלמות של חלק מהשחקנים הנוכחיים.

 

קריאה נוספת

במידה ואתם מעונינים לעקוב מקרוב אחר הנעשה בתעשיית החיפוש קיימים מספר בלוגים מובילים ומקורות מידע שיכולים לסייע בהבנת המתרחש בתחום.

 

ראשית, לאתרים החיצוניים ובהם Resource Shelf , Research Buzz,  ו-Pandia,  שכוללים מידע יומי בנושא חידושים בתחום. גם מנועי החיפוש הגדולים מפעילים בלוגים בהם ניתן להתעדכן על חידושים ודעות לגבי המתחרים. ניתן לקרוא את הבלוג הרשמי של גוגל או של Yahoo. כמובן שקיימים עוד עשרות בלוגים אחרים שעוסקים בנושא וזוהי רק רשימה בסיסית.

 

בעברית זמין אתר הסוקר בצורה חלקית את תעשיית החיפוש ומנוהל על ידי עמי סלאנט. מומלץ גם להירשם לעיתון שבועי בשם FreePint שכולל מידע וחדשות לעוסקים בתחום המידע בכלל וחיפוש בפרט.

 

דודו רשתי הוא יזם בעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחומי טכנולוגיות מידע, פיתח את הדפדפן העברי הראשון ל-Web והקים את אתר האינטרנט החינוכי, סנונית.