עקרונות "האוקיינוס הכחול": יצירתיות ושיתופיות במקום אבטחה

עקרונות הייסוד של מתודת "האוקיינוס הכחול": מהירות במקום סודיות, יצירתיות ושיתופיות במקום אבטחתיות, יצירת ערך במקום ניצחון בתחרות, מעורבות במקום צייתנות

בכנס ווב 3.0 בשבוע שעבר, המייסד של קאזה-סקייפ, ניקלאס זנסטרום, זרק כמה טיפים לעסקים מקומיים בנושא כיצד שחק במגרש הגלובלי.

 

בספר חשוב,"אסטרטגיית האוקיינוס הכחול", Kim ו-Mauborgne ממליצים: "אל תתחרה עם מתחריך, הפוך אותם ללא רלוונטיים". בכנס "האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני" הקרוב, שיעסוק בגלוקליזציה, ארצה עם מר דב לאוטמן, עם מנכ"ל PWC בישראל אבי ברגר, ועם מנהל משאבי האנוש של צ'קפויינט, על המתודולוגיה הבאה לרכיבה על גל הגלוקליזציה (גלובליזציה+לוקליזציה).

 

סטארטפים בגל הגלובליזציה

"האם לחברות שאינן אמריקאיות יש סיכוי להצליח בגדול? זנסטרום אומר כי הכול עניין של נקודת השקפה בשלבי בניית המוצר. סקייפ התחילה כחברה שבדית, וכאשר באים ממדינה קטנה כמו שבדיה אין ברירה אלא להסתכל החוצה. תשכחו מהשוק המקומי במדינה שלכם, תסתכלו החוצה ותחשבו מה מעניין את המשתמשים שם - בסין, באירופה, בארה"ב וכו' "בסקייפ וגם בקאזה חשבנו ועבדנו בצורה גלובלית מהיום הראשון".

 

"גלובליזציה היא נהדרת כי מאפשרת למדינות מתפתחות שבהם אין כלכלה חזקה להשתתף בתחרות. הפוליטיקה באינטרנט היא שקופה יותר פשוט כי המשתמשים דורשים את השקיפות הזאת ברשת בכל מקום. סקייפ מגיעה גם למקומות שבהם משתמשים מפחדים שיקשיבו ויצוטטו לשיחות שלהם".

 

ואכן כל הסימנים מעידים על התרחבות הגלובליזציה בשוליים של אסיה, דרום אמריקה ומזרח אירופה, כפי שניתן לראות במצגת המעניינת של הביזנסוויק האחרון , זאת במקביל להעמקת הגלובליזציה בלב אסיה בהודו ובסין.

 

בלוגיזציה: אם המשתמשים הם יצרני התוכן, אז אפשר לעשות כסף מרב-תרבותיות

זנסטרום המשיך בדבריו: "לא תירגמנו את סקייפ לשפות שונות אלא יצרנו אותה כך שמשתמשים יוכלו לתרגם אותה, ואכן בתוך שלושה חודשים סקייפ תורגמה כמעט לכל השפות". לטענתו, יזמים חייבים להשקיע בהתאמה מקומית מהיום הראשון ולתת למשתמשים את האפשרות להתאים את התוכנה לצרכים שלהם".

 

מדברי זנסטרום נובע כי יש לפתח מוצרים ושירותים של ווב 2.0 לשוק הגלובאלי, תוך התאמה מתמדת לתרבויות שונות בשווקים שונים. הדרך הטובה ביותר לקוסטומיזציה לתרבויות שונות, היא שכל תרבות תיצור את ההתאמה שלה, לפי עקרון היסוד של ווב 2.0 האומר כי המשתמשים הם יצרני התוכן.

 

הפוסט-מודרניזם הוא אמצעי לעשות כסף במאה ה-21, לכן יש שמכנים אותו היפר-קפיטליזם. מה הזמרת שאקירה שרה בלהיט האחרון שלה? מוסיקת ריקודי בטן? ראפ? רוק? סמבה? לא זה ולא זה, אלא מש-אפ מוסיקלי. מה שאינו מש-אפי, כמו מוצארט והגבעטרון, הוא מוזיקה אתנית.

 

עקרונות הייסוד של מתודת "האוקיינוס הכחול"

 

• מהירות במקום סודיות
  
  
• יצירתיות ושיתופיות במקום אבטחה
  
  
• יצירת ערך במקום ניצחון בתחרות
  
  
• מעורבות במקום צייתנות

 

רוברט רייך, שר העבודה האמריקאי בממשל קלינטון, במאמרו השבוע על גלוקליזציה מחזק עקרונות אלה. הוא גם מרחיב אותם מתחום היחסים בין פירמות לתחום היחסים בין מדינות ובין אנשים. לדעתו במצב של קומודיטיזציה מואצת, שבה כל מוצר אמריקני מועתק ב"פס הייצור הגלובלי" בסין, לא כדאי יותר להתחרות בכלים הישנים. במקום זאת עדיף למדינה ליצור ערך, להיות יצירתית, ולהיות מהירה בהגעה לשוק, במקום להגן על תוצרתה או על עובדיה בצורה מלאכותית.

 

ישום מתודולוגיית "האוקיינוס הכחול" בווב 2.0 ככלי ניהולי ושיווקי בסטארטפים

 

1. הבן את גבולות השוק שלך. אם יש לך סטארטפ לוידאו תלת מימדי, הבן שזו טכנולוגיה כבדה. בדוק אם בחומרה הקיימת היא תוכל להיכנס לכל בית.
   
   
2. אל תיתן לפרטים להסתיר לך את התמונה הכוללת. אל תשקע בדקדוקי טכנולוגיה לפרטיהם, נסה לראות את היעד הסופי.
   
   
3. לך על שיווק פרואקטיבי, חשוב מעבר לביקוש הנוכחי. בסוף שנות ה70 של המאה הקודמת, חוץ מסטיב ג'ובס אף אחד לא חשב שצריך יותר מכמה אלפי מחשבים בכל העולם. בתחילת המאה ה21 כשהבועה התפוצצה, אף אחד לא חשב שיהיה ביקוש גואה לפרסום באינטרנט, חוץ מהמייסדים והמנכ"ל של גוגל.
   
   
4. עצב שיטתית את האסטרטגיה הארגונית. אחרי שהבנת את הטכנולוגיה ואת השוק, עצב את סדר הפעולות בארגונך כך שיובילו למסחור הטכנולוגיה והשיווק החדשניים.
   
   
5. הטמע את האסטרטגיה הנ"ל בארגון. גייס אוונגליסטים לחזון שלך.
   
   
6. התגבר על מכשולים בתוך ארגונך. החזון של סטיב ג'ובס התעכב כ-15 שנים מאז שהעיפו אותו מאפל ב-1986, עד שחזר אליה בשנת 2001. ביל גייטס פורש ממיקרוסופט לטובת עסקי הצדקה כי למנהלים הבכירים שלו יש התנגדות להפיכת מיקרוסופט לחברה "קומונלית" (כדברי לורנס לסיג) שמחלקת תמורת פרסום את אופיס ואת חלונות בחינם.

 

יישום כלי ווב 2.0 בטרנד של "עבודה מכל מקום"

לפי הביזנסוויק, מכירת המחשבים השולחניים ירדה ב-5% בשנה האחרונה בעוד שמכירות המחשבים הניידים עלו ב-35% . זהו בסיס החומרה של שינוי רדיקאלי ביותר במקום העבודה ובהרגלי העבודה שמתרחש בחודשים האחרונים. זהו סוג העובד "הבדווי". כשמעבד התמלילים והגיליון האלקטרוני והאימייל לא יושבים על המחשב (דסק-טופ) אלא בווב (ווב-טופ) כמו שזה הולך ונפוץ בווב 2.0, כדוגמת חבילת החינם של גוגל, העבודה הולכת אתך לכל מקום. טכנולוגיות כמו AJAX, VOIP, ו-WIMAX יהפכו חבילות "יישומי עבודה מכל מקום" לנפוצים ונוחים הרבה יותר.

 

אני למשל כותב בלוג זה כרגע בגינה, כי הילד שלי משחק בנדנדה עם החברים שלו וזה נותן לי 10 דקות לבדוק כמה תרגילים בששת הקורסים המקוונים שאני מלמד באוניברסיטאות שונות, דרך המובייל הסלולרי שלי. חצי שעה לפני זה, חיכיתי לאשתי רבע שעה באוטו עד שיצאה מהעבודה בדרכנו לגן הילדים, שם הספקתי להשיב באי.מייל לארבעה סטארטפיסטים שאולי חשבו שאם אני כותב בבלוג ב-ynet, אז אני בברנז'ה של ההון סיכון.

 

אני עובד כבר ארבע שנים בכל זמן ובכל מקום. דווקא העבודה הקיימת בכל מקום היא גם נמצאת בשום מקום, דבר המאפשר לי להיות הרבה יותר שעות עם המשפחה ועם החברים.

 

פעם "עבודה" היה שם של פעולה. אחר כך זה הפך לשם של מקום. עכשיו זה חוזר להיות שם של פעולה שיכולה להיעשות ללא קשר למקום מוגדר. ל-40% מעובדי IBM אין משרד מוגדר. חברת סאן מיקרוסיסטמס גילתה שהיא חוסכת כמעט 100 מיליון דולר בשנה משום שהיא מאפשרת למחצית מעובדיה לא לבוא לעבודה ולעבוד מכל מקום. חברת בסט-ביי בארה"ב גילתה שפריון העבודה אצלה עלה ב-35% מאז שהיא מאפשרת לעובדים לא לבוא לעבודה.

 

ההתייצבות במקום העבודה היא שריד של פס הייצור של ראשית המאה ה-20. לפני כעשור עבדתי במשרד ממשלתי. ראיתי עובדים שדופקים שעון קבוע בין 8.00 ל-16.00 ולא עושים כלום בין דפיקות השעון, לעומת עובדים "עצלנים" שננזפו על שהגיעו באיחור אבל עבדו כל הלילה על בעיה שרק בבוקר נסחו את פתרונה.

 

הכרתי חברת הנהלת באחת מהחברות הגדולות בישראל שהתלוננה בפני שהיא עובדת לפעמים גם עד23.00 בלילה אבל היא צריכה לדפוק שעון ב-16.00. שאלתי אותה למה שלא תציע להנהלת הארגון לשנות את המצב עבור עובדים בכירים שעובדים עד הלילה והיא אמרה שההנהלה לא מוסמכת לבצע שינוי שכזה. אז מי כן מוסמך לשנות?

 

הסטארטפ הישראלי Serendipity מהווה דוגמה טובה לרכיבה על הגל של ווב 2.0 כאמצעי ליצירת אנטרפרייס 2.0. זאת באמצעות שימוש בכלים כמו ויקי, בלוגים, וRSS, כדי לתת לסוג העובד החדש, גישה מהבראוזר לכל היישומים הארגוניים. גישה מסוג זה הופכת את הארגון להרבה יותר אטרקטיבי עבור עובדים מדור ה-Y, גילאי 18-28 שכצרכנים כבר התרגלו ל"עבודה 2.0".

 

ROI באמצעות ROU

החזר על ההשקעה ROI – Return on Investment, הוא מושג מהתחום של הטמעת IT לארגון. ROU – for the Rest Of Us "בשביל כל השאר" הוא מושג שהמציא סטיב ג'ובס המפתח של אפל, מקינטוש ואיי.פוד. סטיב ג'ובס טען כבר ב-1976 כשהיה עדיין היפי שחזר מהודו, שפיתוח של מחשב ל"כל השאר" ולא רק למפעילי המחשב המומחים, הוא התובנה השיווקית המרכזית שבאמצעותה הוא הולך לכבוש את העולם.

 

לכן ההחזר הטוב ביותר עבור קרן הון סיכון על השקעתה ROI, יושג באמצעות פנייה "לכל השאר" ROU. במידה מסוימת, ג'ובס גילה את "חוק הזנב הארוך" כ-30 שנה לפני גילויו מחדש ברעש גדול בהייפ של ווב 2.0. אבל אולי פרומתיאוס גילה זאת לפני ג'ובס, כבר לפני 3000 שנה!

 

ג'ובס לא הושפע מסקרי שוק של החברות המובילות בעולם אז, IBM. ו"דיגיטל", שהראו לו מחקרים שקבעו כמה עשרות אלפי מחשבים יידרשו בעולם עד שנת 2000. ג'ובס לא רצה לספק ביקוש קיים הוא רצה לחזות ביקוש שיהיה קיים באמצעות יצירתו. כיום יש בעולם 1 מיליארד משתמשי אינטרנט ועוד שני מיליארד משתמשי סלולר - מיליארדי מכשירים שבהם יש שבבים ותוכנה והם מחשבים לכל דבר.

 

"מרושתים": לבלוג המלא