eight is company

אלי אלטוניו לא ידע שכשהוא מכניס חתולה הביתה, הוא מכניס איתה עוד כמה גורים. עכשיו כולם יושבים אצלו בבית ומעבירים דאחקות על "השיר שלנו", עד שמישהו יסכים לאמץ אותם. לא תקחו?

אלי אלטוניו מחפש בית. לא בשבילו. הבחור שהקסים אתכם ב"שיר שלנו" וב"בופור"  רק נכנס לדירה במרכז פלורנטין לפני כמה שבועות.  אבל כמו שקורה לרבים מאיתנו, משפחה אחת השתלטה לו על הסלון והמטבח, משאירה לו פירורים במיטה ומעבירה לו ערוצים בשלט על דעת עצמה.

יופי, מה אני עושה עם זה עכשיו?

 

כן, ערימה של חתולים חולקת עכשיו את הדירה עם עלם החמודות אלטוניו, שהכניס אליו הביתה בתמימות חתולת פחונים. הוא אמנם קפץ אל הווטרינר כדי לעקר אותה, אבל אז התברר שזה קצת מאוחר מידי, ותותי נושאת רביעייה.

שתהיה לראש ולא לזנב

  

חתולים זה ברכה, אבל הסעד לא משלם, כמו שאומר שלמה בר. אז אלטוניו הקים אצלו בקומפלקס אכסניית חתולים זמנית, ובעיקר מזמין את הגולשים האמיצים לאמץ איזה חתול מהניילון.

שמונה במיטה אחת. אכן מעייף.

 

ואם לדבר ביזניס: תותי, המלכה האם, קיבלה את השם 'אלינור שילון', כי אף אחד לא יודע ממי היא נכנסה להיריון. למטה בתמונה: דנקר. הוא קשור לאימא שלו, חובב רהיטים (בעיקר עם ריפוד מנומר שהותאם לצבע הפרווה שלו), נורא מתוק אבל לא מתחייב בינתיים לאף אחת.

אלטוניו ודנקר החתיך הקטן

 

ניגרי א' וניגרי ב' הם סוג של שוקי סטאר ואברי ג'יטה. ומה שטוב למדונה ולאנג'לינה טוב גם לכם.

אלטוניו והחתול שמתנגד לקריימר

 

חלושס, לבנה עם קצת כתמים, היא תמרה. (נולדה קטנה וחלשה אבל כאן בשביל להישאר). יש גם את סנוגי עם הקטרט בעין וחמצ'י קטוע רגל וזנב, שישן עם אלטוניו במיטה, אבל הם לא למסירה. קחו רגע לטקבק אם אתם בעניין של אימוץ חתול, הקפה על אלטוניו.