מדריך משפטי לבלוגרים מתחילים

פתחתם בלוג. למה כדאי לשים לב? ממה כדאי להיזהר? כמה עצות בדרככם להיות אנשי השנה הבאה של המגזין "טיים"

גולשי האינטרנט הםאנשי השנה של המגזין טיים. בהחלטת מערכת אמיצה, בחר טיים במשתמשי האינטרנט התורמים תכנים לרשת כ"אנשי השנה" שלו. השנה האחרונה היתה ללא ספק שנתם של "תכני הגולשים": הם כתבו טוקבקים, שיתפו קליפים באתרים כמו Youtube, הקימו "קהילות" באתרים כמו MySpace וכמובן – פתחו בלוגים. 

 

מנתונים של חברת Technocrati ישנם כיום באינטרנט מעל 50 מיליון בלוגים, כאשר בכל שניה נוספים שני בלוגים חדשים ו-1.6 מיליון רשומות חדשות. בישראל, תופעת הבלוגים עדיין אינה פופולרית כמו ברחבי העולם.

 

סיבות לדאגה 

• תכנים בעייתיים – תכנים שמפורסמים בבלוג מצויים ברשות הרבים ומגיעים לבתים רבים. זהו למעשה, פרסום לכל דבר וחלים עליו כללים דומים. לכן, כדאי לחשוב לפני שמפרסמים תוכן שעשוי להיות בעייתי מבחינה חוקית כמו למשל: האם התוכן משמיץ מישהו ויכול להיחשב לשון הרע? האם התוכן פוגע בפרטיות? מפר זכויות יוצרים של מישהו? מהווה הסתה?
  
  דו"ח אמנסטי פרסם כי מתרבים מעצרים של בלוגרים בגין תוכן שהם מפרסמים. זה קרה באירן, מצרים, ויאטנם, הודו וסין, הידועות במעשי הצנזורה שלהם ברשת, אך לאחרונה גם ביוון, בה נעצר בלוגר שפרסם קישור (hyperlink) לאתר שפרסם תוכן של לשון הרע. היו מקרים של מחיקת תכנים מסיתים מבלוגים, ואף מקרה של מעצר בגין הודעות נאצה. 
  
  
• בטחון המדינה – חדל קשקשת ברשת! לאחר "מלחמת לבנון השנייה" פרסם החיזבאללה כי הצליח להאזין לתקשורת צה"לית וכך קיבל מידע מודיעיני יקר. יתכן שהכוונה היתה לאמצעים לא מאובטחים כמו: אתרי אינטרנט ובלוגים.
  
  חשוב להיזהר מפרסום תוכן מסווג שעשוי לסכן את בטחון המדינה. באותה מלחמה קראה הצנזורה הצבאית לבלוגרים להימנע מפרסום מידע בטחוני רגיש כמו מקום נפילת קטיושות. צבא ארה"ב, כבר הקצה צוות מיוחד לבדיקת בלוגים של חיילים. אם אתה חייל – כדאי לקבל אישור מדובר צה"ל, ובכלל - לוודא שאינך מפר את כללי הצנזורה או מסכן את בטחון המדינה. 
  
  
• בלוג במקום העבודה - אז נכון שהסרט "השטן לובשת פראדה" החל כבלוג של המתמחה על מקום עבודתה...וברור שהכותבת יצאה מאוד נשכרת ממנו. אולם, אם אתה כותב בבלוג שלך על מקום עבודתך, או אפילו מפרסם את העובדה שאתה מועסק במקום מסויים, כדאי להיזהר שבעתיים. חשיפת סודות מקצועיים או מסחריים של מקום העבודה, באופן שיפגע ברווחיו אסורה כאשר היא נעשית באמצעות בלוג, כמו בכל אמצעי אחר.
  
  כך גם כתיבת אמירות שיכולות להשמיץ או לקלקל את שמו הטוב של המעביד /המוצר שמיוצר במקום העבודה וחשיפת פרטים על המתרחש במקום, באופן שפוגע בפרטיות הקולגות שלך. כדאי להיזהר גם כאשר מתארים חוויות אישיות או תמונות חושפניות וכדו' – בתור עובד, הדבר יכול לפגוע בשמו של מקום עבודתך. בתור מחפש עבודה – כדאי לחשוב אם זה מה שתרצה שהמעביד הפוטנציאלי יגלה עליך בעקבות חיפוש ב"גוגל".
  
  מעבר לתביעה משפטית – תכנים כאלה, יכולים להביא לסיום העסקתך במקום. במיוחד אם גילית בבלוג ש"לא באמת היית חולה ביום שלישי שעבר" ..או כתבת את הבלוג בשעות העבודה. כמו כן, כדאי לבדוק אם קיימת במקום העבודה מדיניות הנוגעת לבלוגים, או למידע מותר ואסור לפרסם אודות החברה – ולפעול לפיה. צריך לזכור שחובת הסודיות שלך וחובות אחרות לגבי התבטאויות שקיימות בהסכם העבודה שלך – יחולו גם לגבי בלוג. 
  
  
• בלוג בע"מ – חברות רבות, ובראשן, ענקיות כמו מיקרוסופט, אפל, גוגל ו-GM, מתחילות להכיר בערך הבלוג ולפתוח בלוג רשמי. למעשה, זהו אמצעי פרסומי אפקטיבי וזול. הוא גם יכול להוות תחליף נוח וזול לעלונים מודפסים ששולחת החברה, או לעלון אלקטרוני, שמעמיס על שרתי הדואל.
  
  משום שהמדובר בפרסום רשמי של החברה לכל דבר, חברות, בעיקר ציבוריות, צריכות לוודא כי הן פועלות בגדרי החוק, לרבות חוק החברות, חוק ניירות ערך, וחוק ההגבלים העסקיים. צריך להיזהר מפרסום מכירת מניות בבלוג – משום שלתהליך זה ישנן הנחיות על-פי חוק. בנוסף – גופים שחלים עליהם כללי אתיקה – כמו עורכי דין ורואי חשבון – צריכים לוודא כי הבלוג עונה על דרישות אלה לגבי פרסום. 
  
  
• תגובות קוראים – הבלוג שלכם יכול לאפשר גם תגובות מהקוראים, לרבות קישורים (hyperlinks) לאתרים אחרים. היתרון הוא קבלת פידבק מהקוראים, והמלצות. אך יש גם חסרונות ובהם, תגובות משמיצות ותגובות שכוללות תכנים בעייתיים מהסוג שתוארו לעיל. אפשרות זו מעלה את שאלת אחריות לתכנים שפרסם צד ג' , אשר עלתה פעמים רבות בעבר.
  
  בארה"ב החוק מעניק במקרים רבים הגנה לבלוגרים בגין תכנים בעייתיים שבתגובות כאלה. בארץ, קבע בית המשפט כי אחריות לתגובות שמהוות לשון הרע עשויה להתקיים במקרים בהם לובש האתר מאפיינים הקרובים לאלה של עיתון. תזכיר חוק מסחר אלקטרוני קובע את גבולות האחריות של הספק לפי קריטריונים שונים לרבות: היקף תרומתו לתוכן, הסרה מהירה של תוכן פוגעני וכד'. בכל מקרה, כדאי להיזהר, ולהסיר תכנים בעייתיים כאלה מיד כאשר נודע לך עליהם.
  
  
• חסיון מקורות - אם קיבלת מידע שפורסם בבלוג ממקור שאינך מעוניין לחשוף, כנראה שלא ניתן יהיה לחייב אותך להסגירו. בפסק דין שניתן לאחרונה בקליפורניה הוכרו בלוגרים כעתונאים, אשר זכאים לשמור על חסיון מקורותיהם. ככל שהבלוג דומה לעיתון, ומפרסם חדשות ואקטואליה, ויכול להיחשב כאמצעי תקשורת – עשוי הבלוגר לזכות לחסיון כזה גם בארץ. 
  
  
• "מבלגים ביחד" – כאשר פותחים בלוג ובו מספר כותבים, עולות שאלות חדשות כמו אחריות האחד למעשי השני, זכויות יוצרים ועוד'. אם אתם רוצים לפתוח בלוג כזה, חשוב מאוד להסדיר את מערכת היחסים בין הבלוגרים – האם הם שותפים? חברה? אחד מועסק אצל השני? לכל מבנה כזה השלכות לגבי האחריות.

 

עו"ד אודיה קגן היא שותפה במשרד שביט בר-און גלאון צין נוב יגור ושות' ומרכזת את תחום דיני האינטרנט וטכנולוגיות מידע (IT) בו. האמור הינו דעתה של כותבת בלבד, אינו מתיימר להיות מלא או מקיף ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו.