יוני עלה מארה"ב לישראל בגלל המלחמה

220 עולים הגיעו היום לנתב"ג ממדינות צפון אמריקה, במסגרת פרויקט העלייה של ארגון נפש בנפש. "עלייה זה החלום שלי, המלחמה עם חיזבאללה דחפה אותי להגשים אותו", אומר יוני קופר, צעיר בן 24. "ישראל היא הבית שלנו. למרות כל הבעיות שיש לנו כאן, הכי נוח לחיות פה", אמרה שרון סילטון, רופאת עיניים מניו-יורק

מה המשותף לקשיש בן 87 שתיקן את אוניית ה"אקסודוס", צעיר בן 24 שנקרא על שמו של יוני נתניהו ושופט בן 60 שרוצה לעסוק בגישור? כולם נחתו אחרי הצהריים (יום ד') בנמל התעופה בן גוריון במסגרת פרויקט העלייה של ארגון נפש בנפש והסוכנות היהודית.  

 

220 עולים ממדינות צפון אמריקה עלו על המטוס ה-23 שהגיע לארץ בארבע השנים האחרונות כחלק מהפרויקט. "חלמנו להגיע ל-10,000 עולים ועתה משהגשמנו זאת, היעד הבא הוא להביא בכל שנה לישראל עוד 5,000 עולים לפחות", אמר מנכ"ל ארגון נפש בנפש, הרב יהושע פס, בטקס שנערך בשדה התעופה בניו-יורק. "את שיבת ציון היינו כחולמים, אבל אתם לא חולמים - אתם עושים זאת".

 

מלבד רייצ'ל ושמחה גלוק, שנבחרו להיות העולה ה-10,000 בעזרת ארגון נפש בנפש, נמצא על המטוס פסיפס אנושי מרתק, שכמעט כל אחד בו יכול להוות סיפור בפני עצמו.

 

בין העולים היו זוג רופאים מניו-יורק עם שלושת ילדיהם, קשיש בן 87 שתיקן את האקסודוס בשעה שעשתה דרכה ארצה ועגנה באחד מנמלי צרפת, צעיר בן 24 שנקרא על שמו של יוני נתניהו והחליט לעלות לארץ יום לאחר שחברו נהרג במלחמת לבנון השנייה, שופט בן 60 המבקש לעסוק בגישור בישראל וזוג מבוגר שיצא לפנסיה וחולם לחיות ב"בית האמיתי שלו".

 

לכל העולים במטוס מכנה משותף - השאיפה העזה לעלות לארץ ולהשתקע בה "עלייה זה החלום שלי, כל חיי רציתי להגשים אותו, והמלחמה עם חיזבאללה דחפה את זה קדימה", אומר יוני קופר בן ה-24. "הבנתי שאני רוצה לעשות בשביל הארץ שלי והחלטתי להתגייס לצנחנים".

 

"ישראל היא הבית שלנו. למרות כל הבעיות שיש לנו כאן, הכי נוח לחיות פה" אמרה שרון סילטון, רופאת עיניים מניו יורק. ואילו סמואל הבר, בן 87, אומר: "לא האמנתי שהאקסודוס תגיע לחופי ישראל, חשבתי שתטבע בדרך ולכן לא עליתי על הסיפון. אבל עכשיו, עשרות שנים אחרי, אני מבקש לבוא ולחיות ליד הנכדים שלי, פה בבית, בישראל". 

טיסה נעימה ארצה (צילום: ניב קלדרון) 

 

הפתרון: תעסוקה וסיוע בביורוקרטיה

זמן קצר לאחר נחיתת המטוס הייתה התרגשות גדולה בנמל התעופה. בכניסה חיכה להם טקס בנוכחות חברי כנסת, נציגים ממשרד הקליטה ונתן שרנסקי. שמחה גלוק, העולה ה-10,000, בחר להביע את שמחתו בברכת "שהחיינו וקיימנו". אשתו הוסיפה: "לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מרגש, עכשיו אני מרגישה שהגעתי הביתה".

 

בנפש בנפש זיהו לפני מספר שנים את הפוטנציאל הטמון בהבאת יהודים ממדינות רווחה דוגמת ארה"ב, קנדה ואנגליה. הם , בארגון הבינו שהמכשול עד כה היה בכך שארגונים שהעלו עולים לישראל לא דיברו עד כה ב"שפתם" ולכן מספר העולים שהגיע ארצה היה נמוך. "היו הרבה מאוד מכשולים שדאגנו להסיר, כאשר המרכזי בהם היה שאלת התעסוקה -ואנחנו סיפקנו להם את התשובה לשאלה זו", אמר הרב פס. "יש הבדל עצום בין לעלות מתוך בחירה או לעלות לארץ משום שרודפים אותך".

 

בנוסף למציאת פתרונות תעסוקה ודיור בכדי להקל על העולים החדשים, עוברים במטוס נציגי נפש בנפש וממלאים עבורם טפסים ממוחשבים בכדי לזרז את התהליכים בארץ. בין הטפסים הגשת בקשה לתעודת זהות, טופס לשינוי שם ותעודת עולה. "לכל אחד יש במחשב תמונה ושם, כך אנחנו חוסכים את הוצאת הטפסים המייגעת", אמר אבי לוין מארגון נפש בנפש.