מי רוצה להתנשק עם אמיר?

יש אנשים שעבורם הספירה לאחור המקובלת לקראת חצות - 3...2... 1... אינה מסתיימת בברכת Happy New Year ובנשיקה, אלא כנהוג במתמטיקה הקלאסית - באפס אחד גדול ועצוב. תוגת המקבלים בגפם את שנתם. תעבירו את זה הלאה

עדו זכריה פורסם: 31.12.06, 14:02

עבור חלק ניכר מהאוכלוסיה נחשב ערב הסילבסטר לאירוע פרוע, סיבה למסיבה, או סתם הזדמנות להפגין את כישורי לשונם קבל עם ועדה. אולם עבור רבים אחרים מהווה הסילבסטר חותמת רישוי שנתית, המעניקה תוקף מחודש לבדידותם. עבורם, הספירה המסורתית לאחור לקראת השנה החדשה היא אירוע טראומטי, המקדם אותם רגע אחר רגע אל ההכרה שגם הערב, כמו ב-364 הערבים שקדמו לו וקרוב לוודאי כמו 364 הלילות שאחריו - הם ייוותרו בגפם.

 

מישהו מוכן אולי לנשק אותי? (עדו זכריה ואמיר לזרוביץ')

 

 

לגבי אנשים כמו אמיר, אותה ספירה לאחור לא מסתיימת ב-3... 2.... 1.... Happy New Year ! אלא כנהוג במתמטיקה הקלאסית - היא מסתיימת באפס. תחושת אפסיות

וריקנות ממלאת אותם בשעה שהם מאזינים לזעקות השמחה של החוגגים או צופים בזוגות המתנשקים בלהט אל מול פניהם. במבוכתם הם כופים על עצמם חיוך מבויש, משפילים מבט אל כוס המשקה שבידם הרועדת, אותה יד שהיתה מבכרת לאחוז בבן זוג אוהב. שפתותיהם, יבשות מנקטר אוהבים, יוצקות לפיהם לגימת נחמה של שיכר תעתועים. אך אופיו החורפי של ליל סוף דצמבר זה מסרב לאפשר להם לשכוח את הקור שמשרה הבדידות, לזנוח את זכר צינת שמיכתם המיותמת.

 

אתם האוחזים בגבירה הנאווה, אל תזילו דמעה על תוגת הבודד,

ואתן המרקדות עם נסיך חלומות, בל תפנו אל העלם שלבד שם רוקד.

רק לפני שתצאו במיטב מחלצות, והבושם נידף אל ריפוד רכביכם,

חשבו-נא על המבלים לבדם את זה הלֵיל,

עבורם בחצות לא נשיקה, אלא תן מיילל.

 

שנה טובה!

 

 

האימייל של עדו