עיתונאים אוהבים לזעזע וצרכני המדיה אוהבים להזדעזע – מערכת היחסים הזו תורמת לא מעט לעסקי התקשורת. אפשר על כן להבין מדוע פורסמה בהבלטה ידיעה לפיה דב ליאור, רבה של קריית ארבע, קבע בפסק הלכה שמותר להעתיק תוכנות מחשב ודיסקים שלא לצורך מסחרי והתיר הורדה של תכנים מהאינטרנט שלא לצורך מסחרי.
ידיעה כזו מתיישבת במשבצת הסטריאוטיפית של המתנחלים – קוצצים עצי זית, מרביצים לנערים פלסטינים וחומסים אדמה שאינה שלהם ביום וטוחנים את הביטורנט בטירוף בלילה. תיאוריה יפה אבל לא מבוססת.
הרב דב ליאור אינו הרב עובדיה יוסף. השפעתו מוגבלת לצאן מרעיתו, המתגורר ברובו באיזור קריית ארבע, ועל כן, לפסיקתו אין השפעה רבה. רוב הגולשים – חילונים כמסורתיים כחרדים אינם זקוקים לעצת הרב ליאור כדי לקבל את ההחלטה – אם להוריד או לא להוריד. אם להוריד, כמה להוריד ומה להוריד זו החלטה מוסרית שרבים ביניהם מקבלים בינם לבין עצמם, ללא סמכות רוחנית זו או אחר.
מלבד זאת, אפשר להניח שחסידיו אינם מעריצים נלהבים של ג'אסטין טימברלייק אלא באנשים שרובם חובבי זמירות וזמרים חסידיים, הנמכרים במחיר זול במיוחד.
בהתחשב בכך שמדובר באותו דב ליאור שאחריותו להתרת דמו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, לא נחקרה ועל כן מעולם לא הורשע, הרי שפסק ההלכה הזו הוא מתון במיוחד ובהחלט לא מרעיש.
אגב, פסק ההלכה שפורסם בעלון השבת "קוממיות" אינו חדש. דברים דומים אמר הרב בתשובה לשאלת גולש באתר yeshiva.org.il, והם פורסמו כאן ביולי, 2005.
עוד קישורים מעניינים והערות על המצב מתפרסמים בניוזלטר החדש שלנו, הנשלח בימים ב'-ד'. כדי להצטרף הוסיפו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם בתיבת הרישום התכולה מימין