דמיינו כיצד היה נראה העולם ללא שעונים... לא היינו יכולים לדעת מתי מסתיים שיעור היסטוריה ומתחיל שיעור חשבון, והיינו יכולים רק לנחש מתי מסתיים לו יום הלימודים ומתי אפשר כבר ללכת הביתה. כן, עולם ללא שעונים יכול היה להיות בעייתי מאוד.
בעבר הרחוק, לפני שהומצאו השעונים המודרניים, בני האדם פיתחו כל מיני שיטות בעזרתן יכולים היו לדעת מהי השעה, אולם, התשובה אף פעם לא היתה מושלמת ומדויקת, ואם במקרה הייתם מגיעים באיחור לפגישה, תמיד יכולתם לטעון שלא ידעתם מהי השעה המדויקת. בעצם, כל התירוצים היו טובים עד שנכנס לתמונה המדען ההולנדי כְּרִיסְטִיאָן הוֹיגֵנְס, שנחשב לאחד מגדולי המדענים במאה ה-17 וגם ל"אבי השעון".
לומדים בבית
כְּרִיסְטִיאָן הוֹיגֵנְס נולד בְּאַפְּרִיל 1629 בעיר הָאג שֶׁבְּהוֹלַנְד. אביו, שהיה אחד מהמשוררים המפורסמים ביותר במדינה, עבד בחצר המלך, ולמשפחה היו קשרים עֲנֵפִים בחצר המלוכה. כיאה לבן למשפחה אָרִיסְטוֹקְרָטִית ומלומדת שחיה במאה ה-17, כְּרִיסְטִיאָן הקטן לא הלך לבית הספר אלא רכש את השכלתו בבית, בעזרת אביו ומורים פרטיים שֶׁנִּשְׂכְּרוּ בדיוק לצורך מטרה זו. כְּרִיסְטִיאָן, שהיה ילד סקרן, בעל כישרונות רבים, הביע עניין רב במגוון נושאי לימוד, ותוך זמן לא רב הוא רכש השכלה נרחבת בתחומים שונים - אָרִיתְמֶטִיקָה, מָתֶמָטִיקָה, גֵּאוֹגְרַפְיָה, לוֹגִיקָה, לָטִינִית, יְוָנִית, צָרְפָתִית וְאִיטַלְקִית ואף קיבל שיעורים פרטיים בריקוד וברכיבה על סוסים. מגיל צעיר מאד גילה הוֹיגֵנְס גם כִּישּׁוּרֵי נגינה וְהַלְחָנָה. הוא ניגן על מגוון כלי נגינה ואף החל לְהַלְחִין שירים שכתב.
בהיותו בן 14 החל הוֹיגֵנְס לגלות עניין בתחום הציור והאיור, ובזמנו החופשי נהג להעתיק תמונות של ציירים מפורסמים. תחום נוסף, שמשך את ליבו היה תחום הַמֶּכָנִיקָה, תחום בו עסק גם בְּבַגְרוּתוֹ. בזמנו הפנוי הִרְבָּה הוֹיגֵנְס לבנות דגמים קטנים של טחנות רוח ועוד אֲבִיזָרִים שִׁימּוּשִׁיִּים, עליהם קרא בספרים.
מדעים במקום משפטים
בגיל 16 החל הוֹיגֵנְס לבקר יחד עם אחיו הבכור בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת לֵיְדן וּבַעֲצַת אֲבִיהֶם, שקיווה למצוא להם מִשְׂרָה פְּקִידוּתִית בחצר המלך, החלו ללמוד משפטים. אולם ליבו של הוֹיגֵנְס כלל לא נמשך לתחום המשפטים. באותן השנים הוא החל לגלות עניין רב בתחום הַמָּתֶמָטִיקָה בזכות אחד ממוריו שפתח בפניו עולמות נסתרים. גם תחום הַמַּדָּעִים עורר את סקרנותו. ולמרות התנגדותו העזה של אביו החליט הוֹיגֵנְס כי ברצונו להקדיש את חייו לתחום המחקר והמדע.
רואים עולם
בשנת 1655 יצאו כְּרִיסְטִיאָן ואחיו הצעיר לטיול בְּפָּארִיס, צָרְפַת, במטרה לרכוש קשרים שיעזרו להם להתקדם בעולם הגדול ואולי אף למצוא שידוך. אולם, בעוד אחיו משתתף בְּנִשְׁפֵי רִיקּוּדִים ומסיבות, בילה כריסטיאן את זמנו בספריות ובפגישות עם מָתֶמָטִיקָאִים וּמַדְּעָנִים מפורסמים.
וכך, לאחר שחזר לְהוֹלַנְד שמר הוֹיגֵנְס על קשר הדוק עם המדענים שפגש בְּפָּארִיס ושהשפיעו על מהלך חייו, והחל לעסוק במחקר מדעי. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, הוֹנָהּ הרב של משפחתו אִפְשֵׁר לו להגשים את חלומותיו ולהתרכז בניסויים מדעיים שונים.
איש אשכולות
בניגוד למדענים אחרים, לא הִסְתַּפֵּק הוֹיגֵנְס בתחום מחקר אחד. הוא עסק במגוון רחב של תחומים וגילה תַּגְלִיּוֹת רַבּוֹת בִּתְחוּמֵי הַמָּתֶמָטִיקָה, הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה, הַמֶּכָנִיקָה וַאֲפִילּוּ הַפִיסיקָה. בשנת 1657 פרסם הוֹיגֵנְס את ספרו הראשון, שעסק בתורת הַהִסְתַּבְּרוּת. אבל עוד קודם לכן, בשנת 1655 גילה את הירח טִיטָאן, אחד מִיְּרֵחָיו של כּוֹכַב הַלֶּכֶת שַׁבְּתַאי. הוא היה הראשון שזיהה את הצורות המסתוריות סביב כוכב הלכת שבתאי בתור טבעות, והוא שיער שהן מורכבות מסלעים, בזכות טֶלֶסְקוֹפּ משוכלל שפיתח יחד עם אחיו (היום ידוע שהטבעות של שבתאי מורכבות מקרח ומאבק).
בתחום הַפִיסִיקָה פיתח תֵּיאוֹרְיָה חַדְשָׁנִית שטענה כי האור מורכב מִגַּלִּים ולא מֵחֶלְקִיקִים, וזאת בניגוד למדען אַיְיזֵק נְיוּטוֹן (למעשה שניהם צדקו משום שלאור יש תכונות הן של גלים והן של חלקיקים). אולם, יש הטוענים כי גולת הכותרת של עבודתו היתה ההוכחה כי זמן הַמַּחְזוֹר שֶׁל תְּנוּעַת הַמְּטוּטֶלֶת תלוי בְּאורְכָּהּ. הוֹיגֵנְס אפילו יִשֵּׂם את הַתֵּיאוֹרְיָה ובנה דֶּגֶם של שעון מְטוּטֶלֶת ראשון מסוגו, שהיה מדויק מכל שאר השעונים באותה התקופה. לכן, גם זכה לכינוי "אבי השעון".
לא הפסיק להמציא
בזכות המצאתו זו זכה הוֹיגֵנְס לפרסום עולמי ולכבוד רב, אולם הוא לא נח על זֵרֵי הַדַּפְנָה והמשיך לְפַתֵּחַ ולהמציא כל מיני חידושים מרתקים. בשנת 1666 הציע לו הַמֶּלֶךְ הַצָּרְפָתִי לעמוד בראש הָאָקָדֶמְיָה הַמַּדָּעִית הַצָּרְפָתִית ואף הציע לו סכום נכבד. הוֹיגֵנְס שָׁהָה כמה שָׁנִים בְּפָּארִיס, אולם מַצָּבוֹ הַבְּרִיאוּתִי הוּרַע והוא נאלץ לשוב לְהוֹלַנְד על מנת לקבל טיפול רפואי צמוד. במהלך אותן שנים שיפר הוֹיגֵנְס את השעונים שלו ובשנת 1675 אף רשם פָּטֶנְט על שעון כיס המבוסס על קפיץ. בשנת 1695 הלך הוֹיגֵנְס לעולמו, בגיל 66, כשהוא מותיר מאחוריו הרבה תיאוריות מרתקות.