המשיח הגיע. עכשיו בדי.וי.די

אם הפסדתם את ההופעה הבלתי נשכחת של מתיסיהו בתל-אביב, כעת יש לכם הזדמנות לצפות בה בדי.וי.די חדש. וכדאי לכם, כי מדובר באחד הפרפורמרים הטובים שיש על הבמה, ולא רק בקרב החב"דניקים

לידיעת הרב ישראל וייס ושאר מחבקי האיראנים המכחישים מנטורי קרתא: בדצמבר 2005 זה קרה. לא, חמור לבן לא היה שם – תנסו אולי וואן מסחרי מרווח. שמלה עטורה זהב ועדיים? לכו על חליפה שחורה מאובזרת עם סניקרס כחולים-אדומים. יכול להיות שהמשיח הגיע לתל-אביב ולא שמנו לב? 

 

שנה לאחר המאורע המכונן, משחרר שליח הציבור מתיסיהו את הדי.וי.די "No Place To Be" עם שמחת בית השואבה מההופעה הבלתי נשכחת במועדון ה"בארבי" בתל-אביב. כן, לברסלבים יש את ניצחונות ה"נחמן מאומן", לש"ס את בני אלבז ו"הוא זכאי", ואילו מתיסיהו אחראי לז'אנר היידישע ראסטמן – שילוב מנצח של טקסטים המהללים את אלוהים פלוס גרוב של בוב מארלי, מינוס הראסטות.  אז מה בתפריט? כיאה לכוכב, מתיסיהו זוכה לחבילת די.וי.די ודיסק רמיקסים מפנקת, הכוללת הופעה, קטעי קישור שבהם הוא מגולל את חייו ותובנותיו על מדרגות בעיר העתיקה, להשתאותם של העוברים והשבים; משחק כדורסל עם חברי הלהקה והבויז בשכונות ירושלים, ואיך אפשר בלי סשן שאנטי א-לה בומבלה ברחובות עיר הקודש. אה, וקטעים מאחורי הקלעים.

חליפה שחורה מאובזרת עם סניקרס כחולים-אדומים. מתיסיהו בישראל (צילום: אור ברנע)

 

אז בזמן שהלהקה שלו מחממת שרירים בחדרי ההלבשה של הבארבי, יושב לו מתיסיהו לבדו בחדרו הפרטי, מרביץ פסוקים אחרונים של תהילים לפני שהוא פונה למאמיניו – ערב רב של חילונים אוכלי חסילונים, נערי גבעות קשוחים, חב"דניקים מניפי דגלים משיחיים ובנות עקיבא ללא עקבים. את ההופעה הוא פותח עם "Rastaman Chant" של בוב מארלי, ממשיך עם "Lord Raise Me Up" ובשיר השלישי "Dispatch The Troops" הוא כבר משתחרר מהמקטורן ומנענע את הגוף לכל עבר.

 

באחד הראיונות המוקלטים מדבר מתיסיהו על זה שלא מפריע לו שהקהל שלו מעורב, אבל מקווה שיום אחד אולי יוכל להופיע עם "מחיצה" – עובדה שלא מונעת ממנו ומהאנשים לבצע קפיצות וירטואוזיות מהבמה. באמצע השיר "Warrior" הוא כבר מרשה לעצמו לתת דרשה קטנה באמצע - הקהל באקסטזה. ולמה לא בעצם? נכון להיום מתיסיהו הוא אחד הפרפורמרים הטובים שיש על הבמה. הלוק הבלתי מתפשר, האנרגיות הלא נגמרות והיכולת הקולית הווירטואוזית של הבחור הגמלוני הופכים אותו לאושיה מוזיקלית, ולא רק בקרב החב"דניקים של ברוקלין.

 

בגזרת הדיסק, לעומת זאת, לא נרשמה הצלחה: הקטעים החדשים נותנים בגרוב, אבל הרמיקסים ל-"Jerusalem" ול-"Youth" נשמעים הרבה פחות טוב מהמקור. ואיך אפשר בלי עוד מחווה לאחד האמנים המוערכים על האיש – סטינג – עם "Message In a Bottle". נחמד, אבל אנחנו מעדיפים אותו קופץ על הבמה.