לפני כחודש וחצי נדונה בבג"ץ עתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ, נוכח המחאה הציבורית החריפה על ראש הממשלה אולמרט שנמנע מלהקים ועדת חקירה ממלכתית, והקים תחת זאת ועדת בדיקה ממשלתית.
שופטי בג"ץ דנו בעתירה והחליטו ברוב דחוק של ארבעה שופטים מול שלושה, כי אין מקום להתערב בהחלטת הממשלה ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית במקום ועדת וינוגרד.
"דעתי היא שלא קמה לנו עילה להתערב בהחלטת הממשלה. הממשלה היתה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית", כתב בהחלטתו השופט אליעזר ריבלין, שהוביל את דעת הרוב. עם זאת כתבו השופטים כי "התנהגות הממשלה בכלל ובחירתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית אלא ועדת בדיקה ממשלתית דווקא, נתונה גם למשפט הציבור".
השופט ריבלין הוסיף כי "הימנעות מהתערבות אינה באה להעניק גושפנקא לבחירת הממשלה; דחייתה של עתירה אין בה בהכרח כדי להטביע בה חותם של 'כשרות' במישור הציבורי. אין בה כדי לשחרר את נבחרי הציבור מאחריותם הציבורית. נבחרי הציבור אחראים לתוצאות מעשיהם – הם עומדים לדין הבוחר וחייבים לו דין וחשבון".
בעקבות פרסום פסק הדין, הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לדיון מחודש בנושא. כאמור, העתירה נדחתה על הסף, מבלי שנידונה באולם בית המשפט.
לדברי הנשיאה בייניש, היא החליטה לדחות על הסף את העתירה "בלא צורך להכריע בטענותיה המפורטות של העותרת בדבר החשיבות, החדשנות והקושיות הטמונות בהלכה שנפסקה. וזאת, מן הטעם שפסק הדין עליו נסבה העתירה ניתן בהרכב מורחב של שבעה משופטי בית משפט זה".