ארגנטינה: צו מעצר בינ"ל לנשיאה לשעבר פרון

יותר מ-30 שנה לאחר שהודחה מתפקידה, נדרשת נשיאת ארגנטינה לשעבר, איזבל פרון, לתת את הדין על מעשי זוועות שבוצעו לכאורה תחת שלטונה. נגד הנשיאה לשעבר, המתגוררת בספרד, הוצא צו מעצר בינ"ל בחשד שהיתה מעורבות במקרי רצח, חטיפות והיעלמויות של אזרחים בין 1974 ל-1976

שופט פדרלי בארגנטינה הוציא הלילה (שישי) צו מעצר בינלאומי נגד נשיאת המדינה בין השנים 1974 ל-1976, איזבל פרון, בחשד שהיתה קשורה ליחידת חיסולים שהשליטה טרור על אזרחים ארגנטינאים במהלך כהונתה.

 

איזבל פרון, רעייתו השלישית של הנשיא לשעבר חואן דומינגו פרון, דרושה לחקירה גם בשל שלושה צווים שעליהם חתמה כנשיאה, ולפיהם הכוחות החמושים נדרשים לפעול נגד "אלמנטים חתרניים". שלטונה של פרון, שקדם לדיקטטורה האחרונה שקמה בארגנטינה ב-1976, זכור כסוער - על אף היותו קצר.

 

דובר מטעם המערכת המשפטית מסר כי השופט, ראול אקוסטה, הורה לעצור את פרון גם בגין מעורבות אפשרית שהיתה לה בהיעדרותו של פעיל שמאל ב-1976, זמן קצר לפני שהודחה מתפקידה בהפיכה. תגובתה של פרון, שחיה בגלות בספרד מאז 1981, טרם התקבלה. עם זאת, עורך דינה אמר בראיון לתחנת רדיו ארגנטינאית כי עדיין לא יצר עימה קשר וכי הוא ממתין להחלטתו הסופית של השופט.    

 

ארגוני זכויות אדם בארגנטינה שיבחו את ההחלטה והגדירו אותה "מדהימה". אחת הפעילות אמרה כי היא מקווה שההחלטה תשפוך אור על "חלק אפל בהיסטוריה שלנו, שהיה עד עתה עמום". לדברי הפעילה, הבה דה בונפיני, יחידת החיסולים, לצד אלימות והיעלמויות של אזרחים, סימנו את התקופה שבה "האימים והזוועות החלו".

 

איזבל פרון הושבעה לנשיאות ב-1974, לאחר מותו של בעלה. לאורך כהונתה נאבקה פרון שלא לאבד את כוחה על רקע חוסר יציבות כללי במדינה, אותו ניתן ליחס להתנגשויות אלימות בין אנשי גרילה מהשמאל, לחוליות חמושות מהימין. אחת מהחוליות, שנקראה "הברית האנטי-קומוניסטית הארגנטינאית", פעלה תחת שלטונו של הגנרל והנשיא פרון, ובהמשך גם במשטרה של רעייתו. חברי החולייה נאשמים בכ-2,000 מקרי רצח, בין היתר של כומר קתולי, קומוניסטים ופעילי שמאל, סטודנטים, אנשי חינוך ועורכי דין. חלק מהקורבנות נחטף מהרחוב ומעולם לא נראה שוב, בעוד שחלק אחר נמצא ירוי או שרוף.

 

הרציחות הללו נחשבות ל"אות מבשר הרעות" שקדם למשטר החונטות בין 1976 ל-1983. לפי דיווחים שונים, כ-13 אלף אזרחים הוגדרו כנעדרים או הרוגים במהלך התקופה הזו, ואולם בארגוני זכויות אדם מעריכים כי המספר קרוב יותר ל-30 אלף.