מה שלא הולך בכיף, הולך בעוד יותר כיף

None

אנדי רם: שלום לכם גולשי ynet היקרים. זה רק הפרק השני בבלוג שלנו וכבר תקבלו אותו בפורמט קצת שונה. מה קרה? הפעם אני אכתוב לכם קצת לבד את הבלוג...אני מקווה שאתם לא כועסים. אתם שואלים איפה יוני ארליך? אחרי ההתחלה הלא כל כך טובה שלנו של העונה, עם שני הפסדים בסיבוב ראשון, אסרתי על יוני להתראיין בתקשורת. עד להודעה חדשה. מה לעשות, מישהו צריך לשלם את המחיר על פתיחה כזו של העונה.

 

אמרתי לעצמי שאם בכדורגל ובכדורסל האיסור על קשר עם התקשורת עובד, אז אולי זה יעבוד גם בטניס וזה יעזור לנו להשיג את נצחון הבכורה שלנו העונה. זו פעם ראשונה שאנחנו מנסים את הצעד הקיצוני הזה, לקראת הגראנד סלאם הראשון, שנפתח ביום שני באוסטרליה.

 

עכשיו קצת אחרי חצות כאן במלבורן ויוני כבר הלך לישון. אתם שואלים אם כיבוי האורות המוקדם שלו זה במסגרת העונש? יש מצב. אבל עזבו אתכם מבעיות משמעת, נספר לכם קצת על החוויות שעברו עלינו בשבוע האחרון. לא מזמן חזרנו מארוחת ערב עם אלוף גביע דייויס הטרי, הרוסי מיכאל יוז'ני, שסיפר לנו קצת חוויות מהגמר נגד ארגנטינה בחודש שעבר. הוא דיבר איתנו על החגיגות, למרות שהוא מספר שהפעם היו פחות מאשר בזכייה הקודמת ב-2002. אז אפילו הנשיא ולדימיר פוטין התקשר אליו לברך, לקחו אותם מסביב למוסקבה וסגרו רחובות...הפעם היה יותר רגוע.

איפה יוני? הוא כבר הלך לישון

 

אגב, גם דיברנו לא מעט על ספורט. יוז'ני הוא אוהד שרוף של צסק"א מוסקבה בכדורגל. הוא חשב שהם משחקים נגד מכבי תל אביב בגביע אופ"א, אני ויוני תיקנו אותו ואמרנו לו שהוא מתכוון למכבי חיפה. התערבנו על ארוחה נוספת, אחרי שפעם קודמת הפסדנו. זה היה אחרי שצסק"א מוסקבה ניצחה את מכבי תל אביב בגמר היורוליג האחרון. יוז'ני חולה על המועדון הזה, לא משנה באיזה ענף.

 

נחזור קצת לטניס. אנחנו עכשיו ימים ספורים לפני אליפות אוסטרליה, התחרות הכי חשובה שלנו בתחילת השנה ואליה אנחנו בעצם מתכוננים באינטנסיביות בשבועות האחרונים. כמו שסיפרנו לכם בבלוג הראשון שלנו, אנחנו לאט לאט משתפרים, בעקבות ההתאוששות של יוני מהפציעה. עברנו שבועיים של הכנה ויש לנו עוד כמה ימים לקראת המשחק הראשון שלנו במלבורן.

 

בסידני בשבוע שעבר אמנם הפסדנו בסיבוב הראשון, אבל עבר עלינו שבוע טוב של אימונים. לשם שינוי, בגלל ההפסד המוקדם, היו לנו כמה ימים חופשיים והצלחנו לנצל את הימים האלה בלי תחרות לקצת בילויים. סוף סוף פרט לטניס, גם טיילנו קצת. מותר לנו, לא? ניסינו קצת ליהנות מהחיים במקביל לעבודה הקשה של אימונים והכנות לאליפות אוסטרליה. בדרך כלל אנחנו מגיעים לשלבים האחרונים בטורנירים ואין לנו זמן לבלות ולהכיר את הערים היפות שאנחנו מסתובבים בהן בעולם.

היפים והיפה. אנחנו בסידני

 

הפעם עשינו קצת חיים בסידני, אחת הערים היפות שהיינו בהן. קצת אחרי שהגענו לכאן מאדלאייד, הכרנו בחור ישראלי מדליק לאללה, אלי. הוא חי פה כבר למעלה מ-20 שנה והזמין אותנו לסיור ביאכטה הפרטית שלו. הפלגנו ביום מדהים לכל מיני מפרצים באוקיינוס, שתינו וקפצנו למים. היה פשוט מדהים, אחד הימים היותר כיפיים שלנו בשנים האחרונות.

 

בנוסף, גם היה לנו זמן לראות קצת את שחר פאר. במשחק שלה בשמינית הגמר מול פטי שנידר, נכנסנו ביתרון 1:4 של השוייצרית. לשמחתנו פאר הפכה את המשחק וכמו שאנחנו תמיד אומרים, שחר הראתה שוב שהיא ספורטאית משכמה ומעלה, מספר 1 בארץ היום. מבחינת רצינות והשקעה היא ספורטאית במלוא מובן המילה והיה כיף לא נורמלי לבוא ולראות אותה מנצחת שחקנית טופ-10. שמחתי לשמוע ממנה אחרי המשחק שנתנו לה אנרגיות ועזרנו לה לצאת מפיגור. יום אחרי זה, ברבע הגמר נגד קים קלייסטרס, כבר הגענו בהתחלה ולצערנו זה נגמר בהפסד של שחר לאחת השחקניות הטובות בכל הזמנים.

 

אבל יודעים מה? אם כבר להפסיד, אז לקלייסטרס. ואני לא אומר את זה רק בגלל שהיא חברה טובה שלי. קים היא אחת השחקניות הכי נחמדות בסבב. היא אחת שמתייחסת לבן אדם שאחראי על הכביסה במלון, לאיש של ההסעות ולמנקים ממש כמו למנהל התחרות. מבחינתה, אין הבדל בין אנשים וזו תכונה ענקית של אלופה אמיתית.

אנחנו עם שחר, נועם בר ועודד טייג. ספורטאית במלוא מובן המילה

 

אני והיא מכירים כבר שנים, עוד מהימים שלנו בנוער. לפני המשחק שלה עם שחר ישבנו 20 דקות בספות באולם השחקנים והחלפנו חוויות. היא סיפרה על השנה שהולכת להיות לה, האחרונה בסבב לפני הפרישה. היא דיברה איתי על החתונה שלה בקיץ וגם צחקנו קצת על הארוס שלה. בסוף היא אמרה לי שהיא מקווה שאני לא אעלה ליציע לעודד את שחר. כמובן שעליתי ועודדתי, אבל לצערי זה לא עזר הפעם.

 

ביום שישי בבוקר, אחרי שבוע מדהים בסידני, טסנו למלבורן. זו עיר קצת פחות יפה מסידני, אבל גם שם כיף להיות. האנשים נחמדים, המלון מאוד קרוב למתחם המגרשים בתחרות, יש תנאים מאוד טובים לטניס. הספקנו להתאמן כבר כמה פעמים עם המאמן שלנו נועם בר ואנחנו מתכוננים חזק מאוד. אנחנו חייבים ניצחון ראשון. כדי שיוני יחזור לדבר בבלוג? לא רק...זה גם יחזיר לנו קצת את הביטחון וננסה כמובן לשפר את הישג השיא שלנו באליפות אוסטרליה – שמינית הגמר.

 

אנחנו אחרי שני הפסדים ברצף העונה. זה לא נעים, אבל גם לא נורא. היינו במצבים יותר קשים בקריירה. ביום רביעי כנראה נשחק את המשחק הראשון ונצטרך להיות מרוכזים מאוד. הסיבוב הראשון בתחרות, באופן כללי, הוא מהקשים שיש ובגראנד סלאם בפרט. לטורנירים האלה כולם באים במוטיבציית שיא והזוג הכי גרוע בעולם יכול לנצח את הזוג הכי טוב.

קים קלייסטרס.  חברה טובה של אנדי

 

אבל אני מטבעי אדם מאוד אופטימי. בטח אחרי השיפור שחל בכושר של יוני. אני מרגיש שאנחנו הולכים לעשות תחרות טובה. עכשיו, לפני הבכורה שלנו בגראנד סלאם הראשון של השנה, אנחנו נכנסים לפוקוס. אנחנו חוזרים לעניינים ומשתפרים פיזית. בכל מקרה, אני מקווה שבהמשך השבוע יהיו מספיק סיבות טובות להרים את האיסור התקשורתי על יוני.

 

כעבור כמה שעות.... 

יוני ארליך: למרות האיסור התקשורתי מאנדי, הייתי חייב להגיד לכם כמה מילים. הוא חושב שאם הוא יאסור עליי לדבר זה יעזור לנו להשיג ניצחון ראשון העונה. אבל הוא לא מבין שהוא זה שמדבר יותר מדי וצריך לשתוק. אתם בטח רואים בתמונות שהוא קפץ למים מהיאכטה, בטיול שלנו בסידני. האמת? לפי איך שהוא מתנהג, בדיעבד אני רק יכול להגיד שחבל שהוא לא טבע באוקיינוס או שלא אכל אותו איזה כריש, אם הוא החליט לאסור עליי להתראיין.

איפה הכריש? אנדי במימי סידני

 

עברו עלינו שבועיים קשים עם סכסוכים בינינו... יחד עם האכזבות על המגרש היו דברים שלא אמורים לצאת לתקשורת, כמו שאתם רואים. אנדי החוצפן צעיר ממני בשלוש שנים והוא עוד אוסר עליי להתראיין כאילו אני שחקן שלו. הוא שכח מי הקפטן של הנבחרת בכלל. אני שמח שעכשיו סוף סוף נפתחה כאן תיבת פנדורה, היה לי קשה לשתוק.

 

בכל אופן, לא יודע על מה הוא דיבר, אבל רציתי רק לספר לכם שהיו לנו שבועיים נהדרים, ממש תקופה מדהימה (חוץ מזה שחברה שלי מור לא היתה כאן). טיילנו, שייטנו, השתזפנו...הוצאנו את היגון והצער על ההפסדים בפעילויות כיף.

באוסטרליה על היאכטה הפרטית. החיים הטובים

 

בטניס לא היתה לנו פתיחה טובה כי אנחנו עדיין לא מאה אחוז ואני במיוחד, בגלל הפציעה. היו רגעים קשים בימים האלה ועלו לי לא פעם מחשבות למה באנו לכאן עם הפציעה שלי, אולי היה עדיף להישאר בבית. אבל יש לנו מטרה גדולה בראש שהיא הגראנד סלאם הקרוב. התאמנו קשה מאוד ואני מרגיש הרבה עכשיו הרבה יותר טוב. עכשיו אני שמח שנשארתי. הרגעים הקשים עברו והם מאחורינו.

 

אנדי: תגיד שאתה מאמין במוטו שמה שלא הולך בכיף, הולך בעוד יותר כיף.

 

יוני: רואה איך הוא ממשיך לדבר כל היום? אחרי שהרגשתי כמו מעודד בשבוע שעבר, במשחקים של שחר עם דגל וצעקות 'קדימה שחר!', אני מחכה בקוצר רוח לחזור למגרש ולהיות שחקן. האתגר הגדול שלנו מתחיל כאן ואנחנו רוצים להגיע רחוק. נתראה בטור הבא !