שתי גדות לירדן, פועלים על פניהן

מדור שבועי מציג מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית, לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו

שיר: מתי שמואלוף; דימוי: יורם בלומנקרנץ פורסם: 19.01.07, 09:48

 

המגזר היהודי, יורם בלומנקרנץ, קטע מעבודת נייר לתנועת "אחותי", 2005 

 

 

*  *  *

 

בְּעַמָאן

 

הִיא לֹא הָיְתָה בַּיָּם

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין יַבָּשָׁה בְּתוֹךְ יַבָּשָׁה

וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי בְּעַמָאן

מֵאָז אָבִי.

 

וֶרֶד פּוֹצֵעַ וֶרֶד.

 

הִיא נָסְעָה לָאוּנִיבֶרְסִיטָה עִם גּוּפָה

וּבְגַּלְגַּלֵי הָאַמְבּוּלַנְס הִיא הִנִּיחָה סְפָרִים

וְלָהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּהּ הִגַּעְתִּי אַחֲרֵי שֶׁנָּבַלְתִּי

הִסְרַחְתִּי בִּפְרִיחָה מְבֻשֶׂמֶת

 

אַבָּא לוּ רָאִיתָ אוֹתִי מְדַבֵּר אִתָּהּ בְּקֶסֶם שׁוֹטֵף

וְאֵיךְ הִיא הִדְלִיקָה מְדוּרוֹת בְּתַּלְתַּלָי

וְאֵיךְ מַטְבֵּעַ הַזָּהָב שֶׁלְּךָ

הָפַךְ לְמַטְבֵּעַ לָשׁוֹן מַרְטִיטָה אֲוִיר מְתֻכְנָן.

 

בֵּיתֵנוּ הוּא וֶרֶד הָאִסְלָאם

עַל גְּבוּל גְּלוּיָה מַצְהִיבָה

אִם לֹא נִבֹּל לֹא נִפְרַח

בְּיַחַד.

 

מתי שמואלוף, 2005. מתוך "אוצרות של זעם", ספר בכתובים