הילד לא רוצה לאכול? תרגיל לכל גיל

הפעוט שלכם נועל את פיו ומסרב לאכול? אוכל רק מול הטלוויזיה? רק מתוך שינה? רק כשאתם עומדים על הראש? נראה שהוא סובל מהפרעת אכילה, שנגרמה לו... בגללכם. כך תשנו את המצב

בתחילת שנת הלימודים נקראתי לערב גיבוש הורים בגן של בתי בת השנתיים. אחרי שמיקמנו בקושי רב את ישבנינו על הכיסאות הזערוריים וקצת אחרי שהפלאנו בכישורי צביעה, התבקשנו לסכם את ציפיותינו מהגן ומהגננת.

 

אבא של אריאל פתח את סבב הנאומים והביע תקווה שבתו שסובלת מעט מתת-משקל תלמד לאכול בגן, אמא של אורי שדיברה אחריו הצטרפה למשאלתו וסיפרה שבנה מבלה כל היום במגירת הממתקים ולא מוכן להכניס שום דבר מזין לבטנו אלא אם כן יש בו צבעי מאכל ופחמימות. אמא של משה התנצלה על חוסר המקוריות וציינה שבנה לא אוכל באופן סדיר אלא נוהג לחטוף כריך ליד הטלוויזיה. וכך בלי להתכוון הפך ערב הגיבוש לקבוצת תמיכה להורים שילדיהם סובלים מהפרעות אכילה.

 

הסיטואציה הזאת, מתברר, אינה ייחודית לגן של בתי. 25% מהתינוקות בארץ ובעולם סובלים מהפרעות אכילה.

 

אל תקלו ראש בנתון הזה. מחקרים רבים מראים שאבחון וטיפול מוקדמים בבעיה עשויים למנוע סיבוכים קשים בעתיד (כמו הפחתה במשקל, חסרים תזונתיים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, קיבוע הפרעת האכילה לגיל מבוגר, בעיה בקשר שבין ההורה לילד וקשיים פסיכו-סוציאליים בעתיד).

 

הטיפול נעשה במרכזים מיוחדים שנפתחו לאחרונה בארץ, ואפשר לקבל אותו דרך קופות החולים או בתי החולים. שם אמור הילד לעבור אבחון מקצועי מקיף על-ידי אחות, רופא ילדים, פסיכולוג, קלינאית תקשורת, תזונאית ואף עובדת סוציאלית (לפי הצורך). בהמשך תוזמנו לקבלת המלצות ותוכנית טיפול.

 

ההורים אשמים

תהליך האכילה מתחלק לכמה שלבים: בתחילה התינוק חושב על אוכל, ואחר כך הוא משתמש בחושי הראייה, הריח והמישוש כדי לבחון אותו. בהמשך הוא מכניס את המזון לפיו, ולבסוף נוגס, לועס ובולע אותו. הפרעת אכילה תתרחש כאשר אחד מהשלבים האלה ילקה בחסר. דוגמאות שכיחות להפרעות אכילה: ילד המסרב לאכול באופן מלא או חלקי, פולט הרבה, בוכה בזמן ההאכלה, אוכל מגוון מצומצם של מזונות, אוכל בזמן שינה ועוד.

 

במקרים לא מעטים האשמה נופלת על ההורים. לפעמים הם פשוט לא יודעים איך להאכיל את הילד. הם מאכילים מעט מדי, או להפך, מעמיסים כמויות, מגוונים ומרקמים שונים. גם טראומת אוכל שנסחבה מתקופת הילדות עלולה לעבור בתת-ההכרה לילד. אם למשל, הורים בילדותם הוכרחו להשאיר צלחת ריקה או לאכול מאכלים מסוימים בטענה שהם בריאים יותר, הם עשויים לשחזר את התנהגות הוריהם, מה שיגרום לילדיהם לסלוד מהאוכל.

 

מעבר לכך, אוכל קשור לתרבות. הזנת ילדים נחשבת בחברה הישראלית כערך עליון, עד כדי כך שלעתים אנו מקשרים כל מצוקה של הילד לרעב. כך אנחנו מרגילים אותו לאכילה מופרזת או לאכילה בזמנים לא קבועים.

 

סימנים של הפרעה

הסימנים הבאים עלולים להעיד על בעיה: חלה ירידה חדה או עלייה מוגזמת במשקל התינוק; הוא מתקשה להיגמל מהנקה מאוחרת; הוא מתקשה לקבל מזונות חדשים; בזמן ההאכלה הוא מתנהג באופן לא רגיל (בוכה או ישנוני); מרבה להקיא לאחר האוכל; מסרב לאכול; אוכל מגוון מצומצם; אוכל ו"מנקר" מתוך שינה; מקיים טקסים והרגלי אכילה ייחודיים; מתעסק עם האוכל כל היום ולא נותר לכם זמן לדברים אחרים כמו משחק, מנוחה וכו'.

 

אם ילדכם סובל מאחד הסימנים האלה, אל תזלזלו. גשו למרפאה לטיפול בבעיית אכילה הקרובה לביתכם.

 

תרגיל לגיל

הפרעות האכילה מסווגות לפי גיל הילד, משום שהופעתן אופיינית לגיל מסוים. קיימת גם תופעה המכונה "הפרעת אכילה פוסט-טראומתית", שעלולה להתרחש בכל גיל וקשורה לפגיעה פיזית שהתרחשה בחלל הפה או קשורה למערכת העיכול. התופעה שכיחה אצל פגים המוזנים בעזרת מכשירים שונים, בתינוקות או בילדים שהואכלו בכוח, בילדים שעברו ניתוחים בחלל הפה, או אצל ילדים שעברו אירוע קיצוני של השתנקות. הטיפול בכל ההפרעות הוא משולב: פסיכולוגי ורפואי, גם במקרים שמקורם בריאותי (איחור בהתפתחות, בעיות נוירולוגיות).

 

להדריך ולחשוף

אלה ההפרעות האופייניות לגילאים השונים וככה מטפלים בהן:

 

• מהלידה - חודשיים: התינוק שלכם ישן שעות רבות ו"מדלג" על ארוחות, או להפך, הוא עירני מדי ולא אוכל. התופעה נובעת מליקוי בוויסות המנגנונים האחראים לרעב, לשובע, לעירנות ולשינה. הטיפול: ידריכו אתכם כיצד להביא את התינוק למצב של עירנות ורוגע.

 

• חודשיים - חצי שנה: התינוק שלכם אפאטי, לא דורש אוכל כלל. זו תופעה נדירה יחסית שנחשבת קשה לטיפול. אם נשללת סיבה נוירולוגית, היא מתגלה בדרך כלל בקרב תינוקות מוזנחים עם קשר סביבתי ירוד. הטיפול: השירותים הפסיכולוגיים והסוציאליים יתגייסו כדי לתמוך במשפחה. במקרים קיצוניים התינוק יועבר למשפחות אומנה.

 

• 9-6 חודשים: התינוק שלכם מסרב לאכול בכפית. הוא נועל את פיו בחוזקה, ואתם מצדכם מנסים לעודדו לאכול באמצעות משחקים או תוכניות טלוויזיה שיסיחו דעתו מהארוחה. התופעה קשורה למעבר לאכילה בכפית ונקראת
  "אנורקסיה של גיל הילדות". האשם העיקרי הוא בכם. יצרתם שילוב רע בין משחק לאוכל בזמן ההאכלה. התינוק אינו מפריד בין הדברים ומתייחס למזון כאל שעשוע. הטיפול: ידריכו אתכם כיצד להימנע ממאבקי שליטה, להפריד בין המשחק לאוכל, ולתת תגובה הולמת למסרים שליליים שהילד מעביר לכם כשאינו רוצה לאכול.

 

• 9 חודשים - שנתיים: התינוק שלכם מתחיל לברור את מזונו. התופעה שכיחה במיוחד בעת המעבר למזון מוצק. הוא מסרב לאכול אוכל עם מרקם, טעם, ריח או מראה מסוים. הסירוב מופיע עם הופעת אוכל חדש. הטיפול: חשפו אותו בהדרגה למזונות חדשים תוך מתן דגש על אכילה משפחתית כמודל. ככל שהילד מבוגר יותר, הוא יזדקק למספר חשיפות רב יותר למזון החדש.