אשתו יעל מספרת: "אחרי שקראתי את הכתבות על הרופא שנדבק באיידס, התקשרתי מייד למוקד הטלפוני של בית החולים ואמרו שצריך לגשת לעשות בדיקת דם מחשש שהרופא העביר את המחלה למנותחים. פחדנו? בטח שפחדנו, כי לא ידענו מה זו המחלה הזאת. פעם ראשונה שאני שומעת איידס".
יצחק בעלה מוסיף: "אני לא יודע מה זה איידס בכלל, אבל הבנתי שכדאי לעשות בדיקה לשקט הנפשי שלי. האמת היא שפחדתי. בטח שאני במתח, איזו שאלה. על אף הסיכוי הקלוש להידבק, זו בסך הכל מחלה מפחידה שאולי במשך הזמן יכולה להתפרץ. אני קצת מתפלא כי זו מחלקה שמכבדת את עצמה ופתאום קורים כאלו דברים".
לדברי אשתו של יצחק, למרות שהם התעקשו וביקשו לדעת מי הרופא המנתח, בבית החולים סירבו למסור להם את הפרט הזה.
אנשים בחרדה עצומה
כמו יצחק הגיעו עוד 32 ממנותחיו של אותו רופא להיבדק בבית החולים עד לשעות הצהריים ועוד מאות אנשים התקשרו למוקד המידע בשאלות שונות בנוגע לניתוחים השונים שעברו באיכילוברותי ליבוביץ', אחות אחראית במחלקת ניתוחי לב חזה באיכילוב היא אחת האחיות שעונות לשיחות הטלפון, לדבריה: "אנשים בחרדה עצומה ואנחנו מנסות להרגיע אותם בטלפון. כשאנחנו אומרות למישהו שהוא לא ברשימה, הוא אומר - עשית לי את היום. אנשים מאוד סקרנים לדעת מי המנתח, אבל אנחנו אומרות להם שזה הכל אינפורמציה חסויה ושאנחנו לא יודעות".
מתקשרים כדי לעודד את המנתח הנגוע
אחות אחרת, סיגלית דיין, אחות אחראית בטיפול נמרץ לב, דווקא קיבלה מספר שיחות מאנשים שניחשו מי זה הרופא, והמטלפנים ביקשו להעביר מסרים מעודדים לאותו רופא. אלו שיחות מאוד מעודדות עם אמפתיה לאותו רופא, אומרים שהם מקווים שהוא יחלים והוא קיבל הרבה איחולים. אנשים אומרים שהם מאוד מצטערים לשמוע ומחזקים את ידיו להמשך הדרך".היום התברר כי בסה"כ ניתח הרופא נשא האיידס כ-1556 בני אדם. בתי החולים בהם הוא ניתח שלחו מכתבים ופנו טלפונית לכל החולים שנותחו על ידו. באיכילוב אמרו היום כי ישנה אפשרות תיאורטית שאותו מנתח, לכשיחלים ממחלת השפעת שבה הוא חולה כבר כמה שבועות יוכל לחזור לעבוד כמנתח.
המוקדים הטלפונים של בתי החולים בהם עבד המנתח
הצעת חוק: בדיקות תקופתיות לצוות הרפואי
בעקבות הפרשה הגישו חברי הכנסת אליהו גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל) וח"כ יואל חסון (קדימה) הצעת חוק המחייבת רופאים ואחיות לעבור בדיקות תקופתיות כעדי לוודא שאינם נושאים מחלות מדבקות, זאת במרטה להגן על ציבור החולים. נכון להיום אין הנחיות כאלו ואין גם הנחיות ששוללות מרופא החולה במחלה מדבקת את האפשרות לעבוד במקצוע.
לפי הנהלים הקיימים במשרד הבריאות אין שום חובה לבצע בדיקות תקופתיות לרופא. לדעת משפטנים, בדיקות כאלו יוכלו לחסוך לבתי החולים הרבה דאגות ותביעות.
"כדי לצמצם למינימום את הסכנה לחולים, הייתי מצפה שבית החולים יערוך בדיקות לעובד חדש שמגיע", אומר עו"ד דני סרור, מומחה לרשלנות רפואית. "אני חושב שהמערכת צריכה לדאוג ולבצע בדיקות תקופתיות, כדי לוודא שאין סכנה כזו וברמה המערכתית משרד הבריאות צריך לדאוג לכך שייבדקו כל כמה שנים". לדבריו, פשטות הבדיקות לצד הסיכון שעלול לגרום רופא חולה למטופליו מחייבים עריכת בדיקות כאלו.
ד"ר אסף יעקב, מרצה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה סבור גם הוא שבדיקות תקופתיות הן חיוניות. "אם אחד החולים יידבק הוא יכול להעלות טענה נגד בית החולים שלא גילה את המחלה בזמן. עלולה להיות טענה שבית החולים צריך לנהל מעקב תקופתי אחרי הרופאים", אמר.
ד"ר יעקב מציין כי האינטרס של הרופא לפרטיות, עומד בסתירה לאינטרס של החולה לקבל מקסימום מידע אודות המנתח. "מבחינת פרטיות הרופא דווקא בדיקה
תקופתית היא פחות בעייתית. כך הוא לא צריך למסור מידע אחר על השתייכותו לקבוצת סיכון לחלות באיידס, למשל".
למרות שבית החולים הודיע כי הרופא הנשא לא יחזור לעבוד סבור ד"ר יעקב באופן מפתיע שהדבר דווקא אפשרי. "אני לא חושב שזו תהיה רשלנות אם הוא יחזור לנתח", אמר. "רמת הבכירות שלו כל כך גבוהה כך שהמטופלים יכולים לומר שהם מוכנים לקחת את הסיכון הזעיר של הידבקות באיידס, לעומת המיומנות הגבוהה שלו והעובדה שאין סיכוי למות בניתוח".