למה רופאים לא מחוייבים לעבור בדיקות איידס?

בישראל, כמו בכל העולם, לא מחייבים רופאים או אנשי צוות רפואי אחרים לעבור בדיקות תקופתיות לגילוי מחלות. וכך, אותו מנתח בכיר, שנמצא כנשא HIV, לא נבדק עם כניסתו לעבודה בבית החולים איכילוב לפני כ-6 שנים. עכשיו נשמעים קולות לשנות את המדיניות בנושא

בתחילת שנות ה-90' התגלה כי אורתופד ילדים מבית החולים "קפלן" הוא נשא איידס וכעבור כמה שנים נפטר הרופא מהמחלה. בהעדר נוהל המסדיר העסקה של רופא החולה במחלה מדבקת, המשיך הרופא חולה האיידס לטפל בילדים. "הוא עבד כשהיה נשא והצוות הרפואי ידע שהוא נשא", אומר אחד מעמיתיו בעבר, "למיטב זיכרוני הוא הפסיק לנתח ועבר לעבוד במרפאת חוץ. אם שומרים על כללי הזהירות זה לא מסוכן".

 

יותר מעשר שנים חלפו מאז המקרה הזה אך המצב החוקי בנושא לא השתנה. ההחלטה האם ומתי להיבדק לגילוי נגיף האיידס או כל מחלה מדבקת אחרת תלויה ברופא בלבד. אין נוהל גורף הקובע האם רופא כזה יכול להמשיך בעבודתו וכל מקרה נקבע לגופו. רק חובת הדיווח על עצם העובדה כי הרופא חולה במחלה מדבקת מעוגן בחוק.

 

כמה שנים נשא הרופא החולה מאיכילוב את הנגיף בדמו? האם ייתכן שיוכל לחזור ולנתח? אחת המתקשרות למוקד הטלפוני של בית החולים דרשה בכל תוקף לדעת את שמו של המנתח. היא לא נותחה על ידו בער אך הסבירה שהיא חוששת שהיא עלולה להינתח בידיו אם יחזור לעבודה בסופו של דבר. בבית החולים לא יכלו להבטיח לה שמצב כזה לא יקרה. לפי החוק הקיים יכול להיות מצב תיאורטי שבו רמת הנגיף בדמו של הרופא תהיה נמוכה, מצבו הכללי טוב והוא יוכל לחזור ולנתח.

 

"אין לחובה חקוקה בשום מקום בעולם, שמחייבת רופאים לעבור בדיקות תקופתיות", מסביר פרופסור אבינועם רכס, ראש הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית. "הם לא מסכנים את הציבור, להפך, הרופאים חשופים יותר לסכנות מאשר הציבור. אני מכיר הרבה רופאים שנדבקו מהחולים שלהם. אנחנו מעודדים רופאים לבדוק את בריאותם באופן וולונטרי".

 

גם בעולם לא בודקים רופאים

פרופסור רכס ציין כי במקרה שהיה באיכילוב הרופא נשא האיידס גילה אחריות כשפנה למנהל בית החולים ודיווח על מחלתו. עוד ציין כי אפילו ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) לא מחייב את הרופאים להיבדק. גם בעולם משאירים את בריאותו של הרופא לאחריותו האישית.

 

לדברי רכס גם הבדיקות שעוברים רופאים בכניסה למקום עבודה חדש הן על בסיס התנדבותי. שני מנהלי בתי חולים ציינו כי אצלם מקובלת בדיקה של רופאים חדשים, אך אחד מהם ציין שאינו נוהג לבדוק נשאות לאיידס. לעומת זאת באיכילוב הסבירו שהרופא לא נבדק לפני כ-6 שנים, כשהתקבל לעבוד שם בנימוק ש"בית החולים פועל לפי הנחיות משרד הבריאות".

 

כאשר מתגלה רופא נשא ההחלטה לגביו היא אישית, בהתאם לחומרת מחלתו ולמקצועו הרפואי. רכס מסביר כי "מנכ"ל משרד הבריאות מקים ועדה ושואלים את האיש מה מידת החומרה של המחלה שלו. כך מגיעים להחלטה על בסיס פרטני לגבי כל רופא ורופא". 

 

שוקלים לשנות את הנהלים

פרופסור מנפרד גרין, מנהל המרכז הישראלי לבקרת מחלות במשרד הבריאות אומר כי "אין חובה לאף אחד מאיתנו לעבור בדיקות איידס. גם רופא עם HIV יכול לעבוד אפילו ככירורג". לשאלה האם יש נוהל באיזשהו מקום בעולם לפיו רופאים צריכים להיבדק לגילוי מחלות מדבקות אומר גרין "לא נראה לי שיש מקום בעולם שיעשה את זה, אבל כשיש אירוע כמו זה, זו הזדמנות לבדוק את הנהלים שוב ושוב. בכל מקרה, אם אני הייתי אחד המנותחים שלו לא הייתי דואג", אמר.

 

למשרד הבריאות אמנם אין נהלים לעריכת בדיקות תקופתיות לרופאים או לשאר הצוות הרפואי, אולם בעקבות המקרה באיכילוב שוקלים באיגוד הכירורגים בישראל, המאגד את כל המנתחים בארץ, להוציא הנחיות בנושא.

 

"אנחנו צריכים לבדוק את הנושא בצורה יותר רחבה ובהחלט נדון בעניין ונוציא הנחיות. צריך להחליט בצורה מסודרת מה צריך לעשות במדינת ישראל", אומר פרופסור מיכאל קראוס, יו"ר איגוד הכירורגים בישראל ומנהל המחלקה הכירורגית ברמב"ם,  "חשבנו שבישראל השכיחות של איידס בקרב רופאים נמוכה, אבל התעוררנו בעקבות המקרה".

 

חשש מהדבקת מטופלים

לדבריו, למרות שאין הנחיות המסדירות העסקה של מנתח חולה במחלה מדבקת, הדבר אינו אפשרי מבחינה ביטוחית. "יכולים לדרוש מכירורג שנדבק להפסיק את עבודתו וזה סיכון מקצועי גבוה. הוא לא יוכל להמשיך לנתח כי ספק אם חברת הביטוח תמשיך לבטח אותו ולבית החולים תהיה אותה בעייה".

 

פרופסור קראוס מציין שבעקבות המקרה קיבל פניות רבות של עמיתים מודאגים שחוששים בעיקר מהסיכון הנשקף למנתח, משום שאין לו אפשרות לדעת אם החולה נשא או לדרוש ממנו להיבדק.

 

אבל גם לחולים יש טענות זהות כלפי הרופאים המנתחים. עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה מציינת כי "צריך שרופאים יעברו בדיקה שנתית וכל מי שעובד במערכת הרפואית. אחיות ורופאי שיניים יכולים באותה מידה להדביק מטופלים".