צר עולמי כעולם נמלה

"לנמלים מתחיל להימאס מחברתן החולה המתעקשת לגרור את רגליה, והן מסיטות אותה בעדינות מדרכן ומפליגות לשגרת חייהן. מדי פעם הן מביטות בה בחלופן על פניה, מהנהנות במחושיהן לשלום. אך גם זה לא נמשך זמן רב, וכבר הן מניעות את ראשיהן כדי שלא להיתקל במבטה הפגוע". דני פנחס מגיש משל על נמלה

"דני נלחם כמו נמר על חייו", אמר המנתח שלי למכר משותף. הדבר מאוד החמיא לי, אם כי לא ידעתי בדיוק איך נמר נלחם על חייו. רוב הזמן אני מרגיש כמו נמר נייר שירד עליו גשם זלעפות, ובקושי מזיז את איבריו ספוגי המים. חיה אחרת אליה הרגשתי קרבה לאחר הניתוחים הוא החתול השחור המוטל דרוס על הכביש, אוסף עצמותיו בקושי, מדדה לתעלה ומחכה למותו - אולם לאחר ימים מספר מתאושש ונעמד על רגליו כדי להתמודד עם הכלבים שלא מוותרים לו לרגע. אולם לאחר מחשבות רבות, אני רואה את השתקפות חיי בעולם הנמלים.  

 

צר עולמי כעולם נמלה הרואה רק את הקרובות אליה בלבד. הן מעטות ומתחיל להימאס להן מהנמלה החולה המתעקשת להמשיך ולגרור את רגליה ביניהן, מסיטות אותה בעדינות מדרכן וממשיכות בשגרת חייהן. מדי פעם הן מסתכלות בה בחלופן על פניה, מהנהנות במחושיהן לשלום. אך גם זה לא נמשך זמן רב, וכבר הן מביטות הצדה כדי שלא להיתקל במבטה הפגוע.

 

למרות שרבים יעצו לה לפרוש הנמלה העקשנית לא ויתרה, וחזרה שוב ושוב לטור הארוך שלא מפסיק לרגע קט את תנועתו. לאחר שנודע על מחלתה, הנמלים אפשרו לה לסחוב רק משאות קלים והקפידו לעזור לה להניחם על גבה. עם הזמן הן הרפו ממנה והניחו לה להתמודד לבדה עם הקשיים, והיא ניסתה לשמור על הקצב המהיר. לבסוף תש כוחה, היא פרשה מהמרוץ המטורף והתיישבה לה עצובה-משהו על אבן קטנה בצד הדרך. עוד הביטה בחברותיה וניסתה לשמור על קשר עין איתן, קיוותה שיתחולל מפגש קטן, אך לשווא.

 

המולת החיים סחפה אותן הלאה, ולאחר זמן לא רב הנמלה גילתה שעולמה שונה משלהן. הוא נע בקצב איטי הרבה יותר, ואין הן רוצות להיכנס אליו. היו כאלו שניסו, אך מהר מאוד הקפידו לצאת ממעגל חייה של הנמלה החולה, חברתן לשעבר. "כל נמלה והחברות שלה, יש מספיק נמלים חולות שהיא יכולה להתרועע איתן, אנו עסוקות מאוד ואין לנו זמן", הצטדקו בינן לבין עצמן.

 

בנוסף הן נרתעו מהמפגש עימה, וברגעי אמת התוודו בפניה שהן חוששות שמא מחלתה תעבור אליהן. הן יודעות שזה לא יקרה, ובכל זאת אינן יכולות להימנע מהמחשבה הטיפשית והמפחידה. אפילו הקפידו שלא יהיה מגע בין משושיה של

החולה לשלהן, הבריאות. דבר אחר שהטריד אותן הוא המראה שלה והעתיד הצפוי לה - ולבסוף לכולן. הן לא רצו בכל תזכורת לכך.

 

הנמלה שהתייאשה מחברותיה הבריאות ירדה מהאבן, פנתה לבקר נמלה חולה אחרת ומיד חזרה על עקבותיה. קינה של האחרונה היה מלא במבקרים וקרובי משפחה, והיא התלוננה שלא נותנים לה מנוח. לימים גם חברותיה של הנמלה החולה ינטשו אותה ומשפחתה תחזור לשגרה, והיא תישאר בודדה ועצובה. לאחר כמה חודשים הביאו לה נמלה-מטפלת שאינה דוברת את שפתה, ובדידותה היתה קשה מנשוא.

 

מלווה בחששות רבים ובמזלה הרע היא שבה לקנה החמים. שם חיכו לה בני ביתה ששמחו מאוד שתהיה איתם כל היממה, דבר שלא עשתה מאז הצטרפה לטור הארוך. אולם שמחה זו היתה מוקדמת, שכן הנמלה לא היתה ידועה במזגה הנוח והנעים. בתחילה הגיעו נמלים מספר לביקור חטוף, על גבן גרגר חיטה או שעורה, אך הזמן שחלף ומצוקותיו הפכו את הביקורים לנדירים. אט-אט הבינה הנמלה שעליה ללמוד כיצד להעביר את הזמן שנותר לה בעצמה ולא לסמוך על אחרים. בתחילה כאב לה על שנפלטה מהר כל-כך מחיי חברותיה, אחר-כך השלימה עם המצב בצער ובהמשך כבר לא התפלאה ואפילו ניסתה להבין אותן.

 

בסתיו עוד הסתובבה סביב קנה בקושי רב וליקטה מצרכים לחורף הקרב, ובאביב שמחה על פריחת ההדרים. בקיץ השלימה עם מצבה הגופני החלוש, השאירה את העבודות לבני ביתה והתרגזה כאשר הדברים לא בוצעו לשביעות רצונה. את רגשותיה לא הסתירה ומשושיה נעו אנה ואנה בחוסר שקט. בני ביתה כבר חשבו לגזור אותם שכן לא יכלו לסבול יותר את תוכחותיה של הנמלה המעצבנת, שגם בשוכבה על גבה בערסל המאולתר שבנו לרווחתה לא נתנה להם מנוחה. מדי בוקר הם באו לראות אם היא עדיין נושמת, מאוכזבים-משהו בדקו את מצב רוחה ונרגעו רק לאחר שחזרה לנמנם ולא השתלחה בהם בלשונה העוקצנית. 

 

הנמלה נשבעה לעצמה שכל עוד אחרון משושיה עובד, היא תמשיך להציק לסובבים אותה בדרישות שונות ומשונות. לנוח ממני, חשבה לעצמה, יהיה להם מספיק זמן אחרי שאלך ללקט בשדות התבואה הנצחיים, אי שם למעלה. 

 

 

• דני פנחס, כלכלן, נשוי ואב לשניים החולה בסרטן המעי, החליט להפסיק את הטיפול במחלה. בטור אישי שבועי הוא מתאר את חוויותיו מהמחלקה האונקולוגית והחיים שלפני המוות 

 

• לחצו כאן לכל הטורים של דני פנחס