סקוט הורוביץ, עוזר מנהל נאס“א האחראי על הטיסות המאוישות דיווח כי ביקש ממהנדסי הסוכנות במרכז החלל מארשל לחקור אפשרות של תכנון טיל שיוכל לשלב את השלב המרכזי של ארס 5 והשלב העליון של ארס 1 כדי לאפשר טיסת הקפה של הירח וחזרה ממנו בחללית אוריון כמה שנים לפני הנחיתה המתוכננת על הירח.
”נוכל לבצע טיסה מהסוג שביצעה אפולו 8", אמר הורוביץ במהלך מסיבת עיתונאים שכינסה סוכנות החלל. ”ניתן יהיה לנסות את הקפסולה ואת מודול השירות בסביבת הירח, כתהליך של הכנה לקראת נחיתה. נוסף על כך", אמר, "נוכל גם לנסות באותו זמן חזרה מן הירח במהירות זהה לזו של חלליות שינחתו על הירח ויחזרו לכדור הארץ".
לדברי הורוביץ, אחת המטרות החשובות של משימה כזו תהיה ביצוע ניסוי בקנה מידה מלא של "כמעט נחיתה" כדי לספק לנאס“א נסיון בשליטה על המקומות שבהם תוכל קפסולת אוריון לנחות כאשר תגיע לירח בשיטה המכונה skip-entry (קפיצת דילוג). האטסרונאטים של אפולו כוונו עצמם לנחיתה ישירה. ”בדרך כלל כאשר חוזרים לכדור הארץ פוגעים באטמוספירה ופשוט נכנסים“, אמר הורוביץ. ”ניתן להשיג גמישות בבחירת אתר הנחיתה אם קופצים מעט בחזרה לחלל ושוב פוגעים באטמוספירה".
לדבריו, השיטה הישירה גרמה לנאס“א לתכנן בזהירות את תאריך החזרה כדי שתהיה להם שליטה על רצועת האוקיינוס כאשר הקפסולות נוחתות. נאס“א מעדיפה שחלליות אוריון ינחתו על היבשה בתוך ארה“ב. כך שלמעשה, שיטת הדילוג תיתן למתכנני המשימה גמישות ושליטה על החזרה מן הירח.
סקיפ האלטפילד, מנהל תוכנית אוריון בנאס“א אמר כי בשנת 2011 תבצע נאס“א טיסות ניסוי לא מאוישות שתחזורנה בשיטת הדילוגים. לדבריו, טיל מסוגו של דלתא 2 למשל, יכול לשגר חללית אוריון מוקטנת מספיק רחוק מכדור הארץ כדי להשיג את מהירות החזרה מן הירח בלי להתרחק עד לשם.
הכותב הוא עורך אתר "הידען"