בנק ישראל: בינתיים לא יבוטל השער היציג

בנק ישראל שקל בעבר לבטל את פרסום השערים היציגים של המט"ח, אולם החליט שלא לעשות זאת לפי שעה. ההשפעה העיקרית לביטול השער היציג צפויה בענף הנדל"ן שבו עסקאות של מכירה והשכרת דירות מתבצעות לרוב בדולרים

זמן קצר אחרי פרסום דו"ח האינפלציה של בנק ישראל למחצית השנייה של 2006, ובו נאמר כי הבנק שוקל ביטול השער היציג של המט"ח, מבהירים בבנק ישראל כי הצעד הזה נשקל בעבר, אך לפי שעה הוחלט שלא לבצעו.

 

מדו"ח האינפלציה המקורי למחיצת השנייה של 2006 אותו הגיש היום (ג') הנגיד סטנלי פישר לממשלה ולכנסת, עולה כי בנק ישראל עשוי לבטל את פרסום השער היציג היומי של הדולר כצעד מרכזי במסגרת מדיניות אקטיבית שתביא לביטול שרידי ההצמדה הדולרית בישראל.

 

הבנק רואה בהצמדה הנמשכת בתחומים שונים ללא הצדקה כלכלית איום פוטנציאלי על המדיניות המוניטרית שהוא ממונה עליה. ביטול השער היציג הוצע בעבר בגלל תדירות פרסומו הגבוהה התורמת להנצחת הדולריזציה החלקית במשק. לבנק נראה כי צעדים כאלה צריכים לבוא יחד עם מסע הסברה שיציג לציבור את אי הכדאיות הכלכלית של השימוש במט"ח כיחידת מדידה בתנאי המשק הנוכחיים.

 

הבנק מתריע כי המשך ההצמדה מקשה על תכנון כלכלי ומוניטרי בהיותו חשוף לזעזועים חיצוניים ולשינויים חדים ותכופים בשער החליפין שאינם קשורים לישראל. הוא מציין את משקלו הכבד (29%) של שער החליפין על מדד המחירים לצרכן ובמיוחד את משקלו של ענף הדיור הצמוד לדולר (22%) וסובל מתנודות בתדירות גבוהה מזו של המדד הכללי. הבנק מדגיש בהקשר זה את ההשפעה השלילית של ההצמדה על רווחת הצרכן הקטן במשק, שנותר חשוף לתנודות השער. גם אם קיימות הגנות כלשהן בשוק, הגישה אליהן איננה קלה ועלותן יקרה.

 

ביטול השער היציג של הדולר ישפיע בעיקר על עיסקאות בתחום הנדל"ן. כיום, רוב העיסקאות של מכירה והשכרת דירות מתבצעת במונחים דולריים, כאשר התשלום מתבצע בשקלים כשהוא צמוד לשער היציג של הדולר. כוונת בנק ישראל היא להפסיק את ההצמדה לדולר ולהעביר את הקונים והשוכרים לחוזים שקליים.

 

אולם כאמור, למרות מה שצוין בדו"ח, בבנק ישראל מבהירים כי ביטול פרסום השערים היציגים לא יבוצע לפי שעה.

 

מה ישפיע על היחלשות השקל?

בנק ישראל מעריך כי מספר כוחות עלולים להשפיע על היחלשות השקל ב-2007. העודף בייבוא ההון לטווח ארוך - התומך העיקרי בשער החליפין - צפוי לרדת השנה מרמתו הגבוהה בשנתיים האחרונות. זאת, כתוצאה מירידה בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל (לאחר השיא של 2006) ומירידה במעורבותם בהפרטות, ומהמשך התרחבות הביקוש להשקעות פיננסיות של ישראלים בחו"ל.

 

הגידול בביקוש הזה נובע מהאסטרטגיה של המשקיעים המוסדיים לפיזור גלובלי של תיקי ההשקעות, בין השאר לאחר רכישת קופות הגמל על ידי חברות הביטוח. אבל כמשקל נגד צופה הבנק תמיכה בהיצע המט"ח בין השאר מהגדלת משקל ההחזקות של תושבי החוץ באג"ח הממשלתיות - תוצאת ההשפעה הישירה של פעולתם כעושי שוק.

 

בין גורמי הרקע הנוספים שיפעלו להיחלשות השקל צופה בנק ישראל האטה בתנועות ההון למשקים המתעוררים כתוצאה מהחששות בשווקים מהאטה גלובלית ומהעלייה של מחירי הנפט, בין היתר כתוצאה ממתיחות אפשרית במזרח התיכון.

 

לעומת זה מציין הבנק את עמידות שוק המט"ח המקומי בשנה האחרונה למרות המלחמה בלבנון ואירועים גלובליים שאיימו לערער את היציבות. הבנק מציין כי היציבות הזאת נתמכת בעליית החשיפה של תושבי ישראל לשווקים הפיננסיים בחו"ל, של משקי הבית במישרין וגם בעקיפין דרך המשקיעים המוסדיים. הבנק מעריך כי חשיפה זו עשויה למתן את הלחץ על שער החליפין במשרה של משיכת הון ממשקים מתעוררים. זאת בהנחה שבמקרה כזה הישראלים עשויים לממש השקעות במשקים אלה כפי שעשו במאי-יוני האחרון.

 

"האינפלציה תעלה למרכז היעד"

בנק ישראל צופה שהאינפלציה תעלה במחצית השנייה של השנה למרכז היעד (3%-1%), אבל במאזן הכוחות המסכנים את השגת יעד האינפלציה של 2007 הבנק מתווה מספר תרחישים אפשריים בסבירות דומה:

 

• עליה בפרמיית הסיכון של ישראל כתוצאה מאירועים ביטחוניים שעלולה לגרום להיחלשות השקל מול המטבעות הזרים ובפועל יוצא - גם לעליית מחירים מהירה במשק.

 

• עלייה משמעותית בהוצאות הביטחון שתוביל לחריגה מתקרת הגירעון בתקציב 2007 (2.9%), מה שיערער את היציבות הפיננסית בשווקים וישליך על רמת המחירים במשק.

 

• המשך ההרעה בגירעונות בארה"ב לצד התפתחות שווקים פיננסיים חלופיים לשוק האמריקני עלולים לחולל שינוי בהעדפות המשקיעים ולהאיץ את היחלשות הדולר בעולם ומול השקל.

 

• האטה נוספת בפעילות הריאלית בארה"ב לצד התמתנות הלחצים האינפלציוניים שם, עשויות להאיץ את הורדות הריבית במשק האמריקני, מה שיגרור פער ריביות חיובי אשר יתמוך בהתחזקות השקל, ולכן יפעל לירידת מחירים מהירה יחסית בישראל.

 

• להאטה בסחר העולמי, בעיקר כתוצאה מירידת הפעילות הריאלית בארה"ב, יש השפעות מנוגדות על האינפלציה המקומית מחד, ומאידך - ירידת הביקוש לייצוא הישראלי עלולה לגרור ירידה במחירים המקומיים. הרעה בחשבון השוטף תלחץ לפיחות ודרכו - לעליית מחירים.

 

• המשך התרחבות הביקוש למוצרי ושירותי טכנולוגיה בעולם, לצד התרחבות המגמה הגלובלית של מיזוגים ורכישות, עשוי להאיץ רכישת חברות ישראליות מוטות יצוא טכנולוגיה – כפי שקרה בשנתיים האחרונות. התפתחות זו תתמוך בלחץ בסיסי גדול יותר לייסוף, שיפעל לירידת מחירים.

 

• ההתפתחות העתידית של מחירי הדלק בעולם אמנם לוקה באי ודאות רבה, עם זאת, ההערכות העדכניות מצביעות על סבירות לעליית מחירים, בעיקר כתוצאה מצמצום תפוקת הנפט בעולם. אם מוסיפים לכך מתחים גיאו-פוליטיים במזרח התיכון - יתקבל תרחיש שיביא לעלייה מהירה של המחירים (והאינפלציה) במשק הישראלי.