"עכשיו נכנסנו לסטטיסטיקה. זה היה נראה כל כך רחוק מאיתנו ועכשיו זה פה" - כך אמר רפאל אוחיון, עובד בדוכן בגדים בטיילת של חוף אילת, שנראתה אמש (יום ב') כמו הצל של עצמה - כבויה ובעיקר נטולת שמחת החיים שכל כך מאפיינת אותה. הפיגוע הבוקר, שנפל על תושבי אילת בהפתעה גמורה, הידהד עוד שעות ארוכות לאחר שהמחבל המתאבד הפעיל את המטען הקטלני.
את מה שחשו רבים מתושבי העיר שהתעוררו לבוקר שחור שכל כך לא מוכר להם אפשר לסכם במילה אחת - תדהמה. עד היום הם שמעו על מכוניות תופת מעבר לגבול או על מחבלים מתפוצצים במרכז הארץ, אבל הבוקר גם הם חוו פיגוע התאבדות ראשון בעיר השמחה, המתויירת והמנותקת בדרך כלל מיתר דאגות היומיום בישראל.
שעות ארוכות לאחר הפיגוע נותרו עשרות עדי ראייה וסקרנים בזירת האירוע, מתבוננים בצוותים הרבים, מעבר לסרטי המחסומים המשטרתיים. כאשר השר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, הגיע למקום, קיבלו אותו אחדים מהנוכחים בקריאות: "רק ליברמן".
"זה היה באוויר כבר הרבה זמן", אמר משה, תושב אילת. "היה ברור שמתישהו זה יקרה. הוציאו מכאן את כל העובדים הזרים בתחילת החודש ומה קיבלנו? משתפי פעולה ומחבלים במקומם".
רק לקראת ערב האווירה נרגעה. בטיילת לאורך החוף חיכו הרוכלים לקהל, אך לא הפחיתו ציפיות. "בדרך כלל יש פה תור עד המדרגות", אמרה מפעילת מתקן השעשועים אנאיס דבטו. "היום נכנסו רק שישה אנשים. אנשים מפחדים, גם אני. אם לא הייתי צריכה לעבוד הייתי נשארת בבית".
והיו גם מי שלא היו מוכנים לשנות את סדר יומם והמשיכו בשגרת חייהם. למשל בני הזוג סרג'יו ומרתה, תיירים מלוס אנג'לס שצאו לקניות למרות הפיגוע. "זה עצוב נורא, אילת היא מקום קסום וחבל שהיא נפגעה", אמרה מרתה, "אבל אנחנו ממשיכים לטייל. זה לא מפחיד אותנו".
יורי זדייב, עובד העירייה, טיאטא את מרצפות הטיילת והבטיח לא להיכנע. במשפט קצר שמבטא את הלך הרוח אצל מרבית התושבים, אמר: "כאן אני גר כבר שבע שנים מאז שעליתי, וכאן אשאר".