ועדת הכלכלה וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ערכו היום (ד') דיון משותף בעניין הצעת החוק נגד דוא"ל זבל. בפתיחת הדיון ציין יושב ראש ועדת הכלכלה, משה כחלון (ליכוד) כי מדינת ישראל היא שיאנית דואר זבל וצריך למצוא פתרון למצוקה שנגרמת לצרכנים. עם זאת, הוא הוסיף כי מרבית דוא"ל הזבל האלקטרוני נשלח מחוץ לגבולות ישראל ויש צורך לאתר פתרון לחסימתו.
שולחי דואר הזבל האלקטרוני למדו להערים על התוכנות הקיימות נגד התופעה באמצעות ספאם מבוסס תמונות ורשתות בוטנט עצומות בהיקפן. על פי הערכות אחרונות, הספאם כבר מקיף כ-91 אחוזים מכלל הדואר האלקטרוני. בחודשים האחרונים מורגש גידול רב בשיעור דוא"ל הזבל בעברית.
על מה מדובר?
בניסיון להילחם בתופעה, ועדת השרים לחקיקה אישרה מוקדם יותר החודש תיקון לחוק הגנת הפרטיות בנושא דואר זבל, לפיו אזרחים יוכלו לתבוע פיצוי משולחי ספאם בגין הטרדה ללא הוכחת נזק.
הצעת החוק של משרד התקשורת אוסרת על משווקים לשלוח כל הצעה מסחרית לגולשים פרטיים - באמצעות פקס, SMS, תוכנת חיוג אוטומטית בטלפון ודואר אלקטרוני - ומאפשרת להם לשלוח הצעה ראשונה בלבד לבתי עסק, כאשר הם יהיו מנועים ממשלוח הצעות נוספות אם בית העסק לא נתן רשותו לכך. מלבד זאת, המשלוח יותר במקרים בהם התקיים קשר צרכני בין המפרסם לנמען.
ההצעה כוללת שני מסלולי תביעה: מסלול פלילי, עם קנס מרבי של 67 אלף שקל, ומסלול אזרחי המאפשר להגיש תביעת נזיקין ותובענה יצוגית. על פי ההצעה, בתי המשפט יוכלו להטיל קנס בסכום מרבי של 1,000 שקלים על שולח הספאם בעבור כל הודעה, ללא צורך בהוכחת נזק.
המודל האירופי מול האמריקני
הצעת החוק של משרד התקשורת מאמצת את גישת ה-opt-in (המאפשרת משלוח של ספאם רק לאחר התקבל הרשאה מפורשת)", הנהוגה באיחוד האירופי, בניגוד לגישת ה-opt-out (המאפשרת לשלוח דוא"ז לכל אחד אלא אם הנמען פונה ודורש את הסרתו מהמאגר), שהונהגה בחוק האנטי ספאם הפדרלי שהתקבל בארה"ב. נציגי חברות הטכנולוגיה ומשרדי הממשלה שנכחו בדיון תמכו בגישה הקיימת, ואילו אנשי השיווק הישיר תמכו, כמובן, בגישת ה-opt-out, הנוחה להם יותר.
עו"ד אייל שגיא, ממשרד עורכי הדין רון גזית-רוטנברג, שייצג בדיון את מיקרוסופט ציין כי תוכנות האנטי ספאם לא מצליחים להתמודד עם עברית, ולכן דוא"ל הזבל בשפה זו נוטה לעבור את כל המסננים. לכן, לדעתו, חשוב לאמץ חוק על פי המודל האירופי.
אנשי השיווק הישיר: הפגיעה תהיה קשה
אלדד גת, מנהל חברת השיווק הטלפוני "טלאול קונטקט סנטר", המעסיקה לדבריו מאות עובדים המפעילים מערכת טלפונית של הודעות קוליות אוטומטיות, תמך בהצעה על פי המודל האמריקני. לטענתו, החוק במתכונתו הנוכחית יפגע קשות בחופש העיסוק של עסקים קטנים ובינוניים כי יאלץ אותם להשתמש באמצעי פרסום יקרים יותר.רדומיסלנסקי קונסטטין, מנכ"ל "אריאל בונוס", המשווקת מוצרים בשיווק ישיר, טען כי הצעת החוק תפגע קשות בחרתו מאחר והיא מונעת מעסקים קטנים לפרסם. "אין לנו אפשרות להציב אנשי מכירות בקניונים כדי לקבל את הסכמת הציבור למשלוח דואר אלקטרוני. הוא ציין כי עסקים קטנים מעסיקים עובדים מאוכלוסיות חלשות והם אלה שעלולים להיפגע מהחוק.
נגד מאגר "אל תזבלו אותי"
חוק האנטי ספאם האמריקני כלל במקור יוזמה להקמת מאגר "אל תזבלו אותי", עם כתובות דואר אלקטרוני של כל המשתמשים שלא מעוניינים לקבל דואר זבל. אך עו"ד שגיא הזכיר דו"ח של רשות המסחר הפדרלית, לפיו מאגר כזה עלול לייצר עוד ספאם מצד זבלנים במקום לצמצם את התופעה, והפתרון הטוב ביותר למלחמה בזבלנים הוא אימוץ תקן אחיד לאימות כתובות דואר אלקטרוני.
עוד דן אור חוף, שייצג בדיון את נטוויז'ן ואיגוד האינטרנט הישראלי, הביע תמיכה בהצעה על פי המודל האירופי. לדבריו, הסימנים מעידים על כך כי גישה זו הצליחה לצמצם משמעותית את שיעור הספאם ולא רק בדואר האלקטרוני אלא גם אמצעי תקשורת נוספים.
עו"ד אור חוף הזכיר את הפסיקה האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון, אתרי הימורים הפונים אל ישראלים באמצעות האינטרנט עוברים על האיסור הפלילי על הימורים בחוק העונשין. לדבריו, אפשר ליישם עקרונות דומים על ספאם שנשלח לישראלים מחו"ל.
נדחתה הצעה לאסור על דוא"ז ולאשר SMS שיווקי
אלי שחף, מנכ"ל חברת "עסקה טובה", שייצג בדיון את איגוד לשכות המסחר, הביע התנגדות תקיפה להצעת החוק הנוכחית, אשר לשונה גורפת מדי לטעמו ותפגע בעסקי השיווק הישיר לדעתו. הוא סבור כי יש להפריד בחוק בין דואר זבל אלקטרוני לבין אמצעי משלוח אחרים כמו SMS. הוא הציע להגביל את שולחי האימייל למשלוח בהיקף מוגבל, שימנע ספאם. לטענתו, הספאמרים האמיתיים בחול והחוק יפגע במי שכן שומר על החוק.
ח"כ רונית תירוש (קדימה) התלוננה על כמות גדולה של ספאם שמתקבל בתיבת הדואר האלקטרוני שלה, בעיקר פרסומות לוויאגרה. "השיעור הגדול של הספאם גורם לי למחוק גם הודעות חשובות בטעות. ההטרדה היא גדולה", היא אמרה. עם זאת, ח"כ תירוש גורסת כי חשוב למצוא איזון בין צורכי השיווק לבין הצורך להגן על המשתמשים.
עו"ד דנה נויפלד ממשרד המשפטים השיבה לה כי אמנם יש לחתור לאיזון דק, אך ההצעה מתייחסת לכל אמצעי המשלוח שעלותם נמוכה. "אם נתייחס רק לאימייל, ההטרדה תעבור ל-SMS וכן הלאה", היא אמרה.
גיא זילכה, מנכ"ל חברת דיאלקום, התרעם על כך שהחוק אוסר על טלמרקטינג ממוחשב (שיחות טלפון אוטומטיות) ומאפשר שיחות טלמרקטינג של נציגי מכירות. הוא הציג סקר לפיו 76 אחוז מהציבור מעדיף לקבל טלמרקטינג ממוחשב על פני אנושי.
מגעים לגיבוש נוסחת פשרה
בסיום המושב לא נערכה הצבעה וסוכם כי הדיונים יימשכו בניסיון לגבש נוסחה מוסכמת בשל ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת של הצעת החוק. זאת, בעקבות טענות שהשמיעו עוסקים בשיווק ישיר בדבר פגיעה כלכלית חמורה כתוצאה מהחוק.
יו"ר הוועדה כחלון קבע שיש לקדם את הצעת החוק, אם כי יבוצעו בה שינויים כדי לפגוע פחות בעסקים קטנים. הסמיך את רונית תירוש למצוא נוסחה גואלת ולהביא להצבעה בעוד שבועיים.
על פי הסיכום, ח"כ רונית תירוש תנסה לגיבוש הצעת חוק המאזנת בין הצרכים הכלכליים של העסקים הקטנים לבין האינטרס של הצרכנים הביתיים לא לקבל ספאם.