הכנסת העבירה השבוע בקריאה טרומית את הצעת החוק לפיה בעלי יתרת זכות בחשבון הבנק יקבלו ריבית. רבים תהו, מן הסתם, כיצד חוק כזה לא עבר עד עכשיו. אבל מסתבר שמי שתהה - טעה. כי אותה הצעת חוק, שהוגשה על ידי אותה חברת כנסת (אורית נוקד למי שמתעקש), עברה גם כן בקריאה טרומית לפני קצת יותר משנתיים, בדצמבר 2004, ומאז נקברה אי שם בגנזכי הכנסת.
יש הצעות חוק שעוברות בקריאה טרומית ומאז לא שומעים עליהן. הן מייצרות כותרת ליום אחד, וזהו. הן מתפוגגות. הצעת החוק על הריבית לבעלי יתרת זכות בבנק תזכה כנראה לגורל הזה, בדיוק כפי שהיה לקודמתה ב-2004. כי יש נושאים שפופולרי לדבר עליהם, אבל כשמגיעים למעשים זה כבר יותר קשה.
שאלתם את עצמכם פעם מדוע כסף ששוכב אצלכם בחשבון העו"ש לא מקבל ריבית? שאלתם בשביל מה הבנקים גובים מכם דמי ניהול אם הם לא מנהלים את הכסף ששוכב בחשבון? מן הסתם לא, כי התרגלתם. לכן גם לח"כים נוח מדי פעם לקבל נקודות זכות כשהם מעלים נושאים מעין אלו על סדר היום, סומכים על זכרוננו הקצר, ולא דנים בהן יותר.
אחרת צריך לשאול למה זה לא קרה עד היום? למה מה שקורה במדינות אחרות כמו ארצות הברית, לא מתרומם אצלנו? האם יכול להיות שהלובי החזק של הבנקים הוא זה שמכריע את הח"כים בסופו של דבר, כפי שהיה בפעם הקודמת? לא, זה לא הגיוני. חברי הכנסת שלנו הרי ידועים בעמוד השדרה החזק שלהם ובדאגתם למצביעים.
אז מה יהיה עם הצעת החוק, אתם שואלים? היא עברה לוועדת הכספים ותמיכת הממשלה (הפתעה, נכון?) מבטיחה הליך חקיקה מהיר. אנחנו נעקוב, תוך תקווה שלא נכתוב בעוד שנתיים ידיעה על כך שעברה שוב בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה בעלי יתרת זכות בחשבון הבנק יקבלו ריבית.