בנגלור מהווה בית למרבית חברות ההי-טק הגדולות של הודו כמו TCS, Infosys, Wipro, HCL Satyam וכן לחברות בינלאומיות כמו אינטל, יבמ, מיקורוסופט. העיר שמונה כשבעה מיליון אזרחים! לא עומדת בקצב הגידול והפיתוח של התעשייה המקומית ובמרבית שעות היום הצפיפות בכבישים היא גבוהה כמו גם זיהום האוויר הנגרם מכמות כלי הרכב. בקרוב יתחילו לבנות שם ככל הנראה אוטוסטרדות תלויות על מנת לפתור חלק מבעיות התנועה והגישה.
צ'אניי שגם בה דרים כ-7 מליון איש, נמצאת עדיין בתחילתו של תהליך מואץ לפיתוח ההי-טק והשלימה לאחרונה את הקמת ה-IT Corridor המהווה פארק תעשייתי מודרני עבור חברות הי-טק, בעיר צצים מרכזי קניות מודרנים, וניכר הפיתוח המואץ וצמיחתו של המעמד הבינוני.
דרומית לצ'אניי נמצאת עיירה קטנה יחסית במושגים הודים בשם פונדיצ'רי שזוכה בצדק או שלא בצדק לשם "הריביירה הצרפתית של הודו". פונדיצ'רי שהייתה עד שנות ה-50 קולוניה צרפתית עברה בשנים האחרונות מהפכה והופכת לאיטה גם להוות חלק מתעשיית ההי-טק המתפתחת, הרבה בזכות המספר הגבוהה יחסית של המערביים המתגוררים בה באורך קבע. ועל הציר בין צ'אניי לפונדיצרי ניתן למצוא אתרי נופש שנועדו לספק את הצרכים של השכבה ההולכת ומתרחבת של בני המעמד הבינוני שגדל הרבה בזכות לפריחה בהי-טק ובענפי תעשייה אחרים.
תעשיית ההיי-טק ההודית צומחת בקצב של כ-7-10% בשנה ורק בתחום המיקור-חוץ (אאוטסורסינג) מעסיקות החברות הגדולות כ-300,000 עובדים. במשולש הנמצא בין שלושת הערים הנזכרות נמצאים כמה מהמוסדות האקדמיים המובילים בהודו בתחום טכנולוגיית המידע שמכשירים מידי שנה אלפי עובדים חדשים לתעשייה המתרחבת.
השכר של עובדי ההי-טק נע בין 2,000 שקלים למהנדסים מתחילים ועד לסכומים של אלפי דולרים לבכירים. שכר זה מחושב לעיתים בעבור כמות גבוהה בהרבה של שעות עבודה חודשיות ממה שאנחנו מורגלים לו בשוק הישראלי ונמכרים החל ב-15 דולרים לשעה לשווקים הבינלאומיים.
השיבה להודו
תופעה חשובה בהוויה ההודית המתוארת, היא חזרתם של הודים רבים שהיגרו לארה"ב שנות השמונים והתשעים וחוזרים ומשתלבים בתעשייה המתפתחת בתפקידי ניהול בכירים ואו כשותפים להקמתם של מיזמים חדשים. הידע והיזמות שהם מביאים עמם, מהווים חלק משמעותי מהדלק שדוחף את התעשייה הזאת קדימה ומהדק את הקשר שלה עם השוק בארה"ב ושווקים אחרים בעולם המערבי (תופעת חזרה זו מזכירה במקצת את החזרה של המהגרים האירים לאירלנד מארה"ב בתחילת שנות התשעים, דבר שעזר גם לדחיפת ההי-טק באירלנד)
יש הרבה צמא לחדשנות ויזמות, זה בא לידי ביטוי גם בתחום הצרכני שכל דבר "איכותי" שמוקם זוכה מיד לצומת לב והתעניינות, והמקום ליזמות הוא כמעט אינסופי לפחות בטווח הקרוב הניכר לעין.
יש הרבה דעות קדומות שחשוב להפיג למי שאינו מכיר מקרוב את השוק ההודי ובכללם חריצותם של העובדים ההודים שעובדים שעות רבות כל יום ובמקרים רבים שבעה ימים בשבוע, הקצב "החדש והמסחרר" שבו מתבצעים הדברים ותואמים לעיתים קרובות סטנדרטים מערביים ואיכותם הגבוהה של האנשים ומסירותם לעבודה.
הממשלות המקומיות (בהודו 28 מדינות ועוד שבעה מחוזות מיוחדים) מתחרות ביניהן על פיתוח התעשייה וההטבות שהם מעניקים למשקיעים זרים המשקיעים בהם, במיוחד בערים המוזכרות המשויכות לטאמיל נאדו – צ'אניי, פונדיצ'רי (כך גם שם המחוז המיוחד) וקארנטקה – בנגלור. ניתן למצוא מענקים ועזרה מצד פקידי השלטון המקומי.
יזמות בשוק ההודי דורשת כמובן עזרה של אנשים מקומיים, המתמצאים בביורוקרטיה המקומית ומדברים את השפה שמשתנה ביו אזור לאזור (טאמילית בצ'אניי ופונדיצ'רי וקרנטית בבנלגלור) וגם הרבה רגישות ופתיחות במגע עם אנשים מקומיים, אך הגישה החיובית של הממסד וגם של האנשים המקומיים נותנת מקום רב לפיתוח וסיכוי הצלחה גבוהים.
הסינרגיה והקשר בין שוק ההיי-טק ההודי לשוק ההי-טק הישראלי יכולות להיות גדולות ומרובות, הכל בקשרים ברמה האקדמית ובתהליכי הכשרת עובדים ועד להקמה של מיזמים משותפים. זה הזמן המתאים לנסוע ולהתרשם.
מרושתים: לבלוג המלא