פנסיה? איזו פנסיה?!

מדור שבועי מציג מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית, לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו

שיר: מיכל גינדין; ציור: שחר כרמל ועדי קפלן פורסם: 02.02.07, 08:03

דג בתוך דג, שחר כרמל ועדי קפלן, אקריליק על נייר, 2005

 

 

*  *  *

 

כֹּחָהּ שֶל אִינֶרְצְיָה

 

מִתְעוֹרֶרֶת בַּבֹּקֶר

לֹא זוֹכֶרֶת

לָמָּה

וְאֵיזֶה יוֹם

מַבִּיטָה בַּשָּעוֹן

לְפִי הַשָּעָה

זֶהוּ יוֹם חוֹל.

מַדְלִיקָה מִתּוֹךְ שֵנָה

אֶת הַבּוֹיְלֶר

גּוֹנֶבֶת עוֹד חֲצִי שְעַת שֵנָה,

הַשָּעוֹן מְצַלְצֵל

זוֹכֶרֶת לְכַבּוֹת אֶת הַבּוֹיְלֶר

מַרְתִּיחָה מַיִם

מְצַחְצַחַת שִינַיִם

מוֹזֶגֶת מַיִם חַמִּים עַל כַּפִּית וָחֵצִי קָפֶה

וְסֻכְּרָזִית.

מוּזִיקָה - מַה שֶּנִּשְאַר שָם יוֹם קוֹדֵם.

לוֹגֶמֶת קָפֶה,

מִתְרַחֶצֶת,

טִיּוּל לַכַּלְבָּה,

סֵפֶר לָעֲבוֹדָה - מוּזִיקָה לַדֶּרֶךְ.

יוֹצֵאת.

אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ

וַרְיָאצְיוֹת שוֹנוֹת שֶל פְּקָקִים.

מַחֲנָה, בּוֹדֶקֶת דֹּאַר, בּוֹדֶקֶת דֹּאַר אֶלֶקְטְרוֹנִי,

עוֹנָה לְכָךְ וְכָךְ שִׂיחוֹת.

מִכֹּחַ הָאִינֶרְצְיָה

חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָּה

בַּפְּקָקִים.

שוֹמַעַת שוּב וָשוּב בְּמַעְגָּל סָגוּר אֶת

הַמּוּזִיקָה הַנִּבְחֶרֶת מֵהַבֹּקֶר.

יוֹם טוֹב שָרָה

יוֹם לֹא טוֹב בּוֹכָה.

מַחֲנָה.

טִיּוּל לַכַּלְבָּה.

קָפֶה.

מְעַשֶּנֶת מַשֶּהוּ,

קוֹרֵאת מַשֶּהוּ,

רוֹאָה מִישֶהוּ,

מְכַוֶּנֶת שָעוֹן

לֹא זוֹכֶרֶת אֵיזֶה יוֹם מָחָר.

נִשְכֶּבֶת בַּמִּטָּה

מִשְתַּדֶּלֶת לֹא לַחֲשֹב

מְפַנָּה אֶת הָרְגָשוֹת

כְּדֵי לְהֵרָדֵם.

קָמָה בַּבֹּקֶר

לֹא זוֹכֶרֶת

לָמָּה.

  

מיכל גינדין, 2006