סרט: "שליח ציבור" - גבי ודבי בהתנתקות

רועי, מתנחל צעיר עם פיאות בלונדיניות, משחק אותה גבי ודבי וחוזר בזמן לירושלים של שנת תש"ח. בעלילה שמלאה בהקבלות למאבק בהתנתקות, הוא מציל את ארץ ישראל מהערבים, וגם מהמנהיגים היהודים שאיבדו כיוון. החץ שוגר, המטרה ברורה - אבל יש עוד דרך ארוכה ברמת ההפקה

כשחושבים על זה, הסרט "שליח ציבור" הוא בעצם גירסה מודרנית של העיתונים המפלגתיים מימים עברו. מבלי להסתיר את האג'נדה שעומדת מאחוריו, ומבלי להתנצל על כך, הוא פונה אל בני הנוער של הציבור "הכתום" ומסמן את המטרה: המאבק למען ארץ ישראל.

 

מבחינת הפשט, הסרט מציג את סיפורו של נער צעיר שחוזר אחורה בזמן (גבי ודבי סטייל), נקלע להרפתקאות מסוכנות, נלחם נגד הרעים ובסוף מנצח אותם. ממש סרט אמריקאי עם סוף טוב. הלכה למעשה, העלילה נתפרה עבור בני הנוער המתנחלים - לא צריך לחפש את הצמיד הכתום על ידו של הגיבור כדי להבין את האנלוגיה בין המאבק שבעלילה לבין המאבק שהתנהל בקיץ שעבר על תוכנית ההתנתקות.

 

רועי, נער צעיר, מתנחל עם כיפה ופאות בלונדיניות, שב בזמן לירושלים העתיקה של שנת תש"ח ומגלה לתדהמתו שהשלטון רקוב ואין על מי לסמוך. חיי היהודים נמצאים בסכנה מפני נחת זרועם של הערבים כמובן, והוא בעוז רוח פועל לשנות את ההיסטוריה.

 

במהלך קצת יותר מ-60 דקות, נשזרות בעלילה הקבלות מדהימות לאירועי גוש קטיף, כפי שהן נתפשו בעיני חלק ניכר מהציבור הדתי-לאומי. רועי נתקל במערכת משפט לא צודקת המעוותת את הדין, ואפילו נשפט ונאסר על כך שביקש להציל את העם היהודי. בדרכו הוא גם פוגש יהודי שפשוט לא הקדיש יותר מדי תשומת לב ולא מיהר להתנגד לשלטון, ובמפגש "פנים מול פנים" מרגש ואינטימי - מצליח רועי לשכנע אותו בצדקת דרכו. כמובן שגם מקומם של כלי התקשורת המסלפים את המציאות לא נפקד.

 

בזכות התפילה

מעל כל אלה, הדבר העיקרי שמודגש בסרט הוא התנהלותה של המנהיגות היהודית, ובראשה שני יהודים צרפתים שכל עניינם הוא טובתם האישית בלבד. לא אכפת להם מגורל העם והם מוכנים אפילו למכור את היהודים ולהשאיר אותם טרף לערבים. מכאן כמובן נשלח חץ לעבר הממשלה והמדינה ביחס לתוכנית ההתנתקות וביצועה.

 

בסופו של דבר, רועי לוקח יוזמה ומציג את הדרך להצלה ולהצלחה: הוא מנצח את הערבים בכוח התפילה, האמונה והביטחון בבורא עולם - זאת בניגוד מוחלט להשקפת עולמם של המנהיגים. באופן מאוד ברור, הסרט קורא לנוער לשאוף למנהיגות ולא להסתפק בעמדות צדדיות, ומעודד מעורבות חברתית ופוליטית במה שקורה במדינה.

 

הקולנוע "היהודי" אמנם עדיין נמצא בחיתוליו, אך קשה להתעלם מכך שהחלק הטכני דורש שיפור עצום. התוצאה היא שהסרט נראה קצת כמו הפקה בחודש ארגון. למרות המסרים והמטרות הנשגבות - ספק גדול אם בתקציב דל, שחקנים-ילדים לא מקצועיים, צילום ועריכה שטעונים שיפור ואפילו חוסר תשומת לב לפרטים קטנים כמו מזוזה בבית של ערבים - הנוער באמת ישתכנע.

 

בימוי: אביעד לוי. הפקה: נועם הפקות