"זהו סרט בעל כוח הומניסטי ובו זמנית שעון מעורר וקריאת אזהרה, סרט פרובוקטיבי ומטריד שבנוי בצורה מבריקה", כך כתב צוות השופטים בתחרות סרטי התעודה הבינלאומית שנערכה במסגרת פסטיבל סאנדאנס על "הביטחוניים" של הבמאי הישראלי שמעון דותן. הסרט, שזכה בפרס חבר השופטים בסאנדאנס ויוקרן הערב בשעה 21:45 בערוץ 1, מעלה לסדר היום הציבורי את נושא האסירים הבטחוניים בבתי הסוהר בישראל המהווים הלכה למעשה קרקע פורייה ממנה צומחת ההנהגה הפלסטינית הבאה כמו גם תאי טרור ופעולות נקם.
דותן זכה לגישה יוצאת דופן לאסירים הבטחוניים הכלואים בבתי הסוהר השמורים ביותר בישראל. במהלך הסרט הוא מראיין אותם בתאיהם ומלווה את שגרת יומם. בין המרואיינים בסרט - אסירים ואסירות ששילחו מפגעים או היו אחראים בעקיפין לביצוע פיגועים בשטחה של ישראל. כ-10,000 אסירים בטחוניים עצורים על ידי השב"ס וכוחות הביטחון.
עבור הישראלים מדובר ברוצחים עם דם על הידיים המהווים סיכון חד משמעי לאוכלוסייה. עבור הפלסטינים, מאידך, אסירים אלה הם לוחמי חופש, גיבורים המוכנים להקריב את חייהם למען עתיד המולדת.
דותן מלווה את האסירים כשהם קוראים את העיתון היומי, מתבוננים במהדורות החדשות, מסיימים לימודים גבוהים בהתכתבות ומדקלמים את רוסו ומה שמתקבל הוא פורטרט של קהילה מלומדת ומאורגנת להפחיד. כמו בחוץ, כך בין כתלי הכלא, מחולקים האסירים על פי הפלגים הפוליטיים – פת"ח, חמאס וג'יאהד אסלאמי. כמו בחוץ, כך גם בין כתלי הכלא, חלקם מעוניינים בדיאלוג עם הכובש הישראלי וחלקם מאמינים במאבק אלים עד לשחרור.
למרות חילופי האש הקשים בעזה בין הפלגים השונים על מעמדם של האסירים הבטחוניים מסכימים כולם. "האסירים הפלסטינים היושבים בבתי הסוהר הם ההנהגה הפוליטית, הצבאית והחברתית של העם הפלסטיני", אומר בסרט שר החוץ הפלסטיני ונציג החמאס, מחמוד א-זאהר. גם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, נציג הפתח, אמר דברים זהים. דותן פותח את הסרט בנאומו של אבו-מאזן מישיבת הפרלמנט הפלסטיני הראשונה בפברואר 2006 שם אמר: "אני מברך את חברי המועצה שנמצאים מאחורי סורג ובריח בבתי הכלא ובבתי המעצר הישראלים עם אלפים מבני עמנו הגיבורים. לא נחסוך מאמץ להביא לשחרורם. אני רוצה לראות כל אחד מהם מקבל את מקומו במועצה ובחברה הפלסטינית".
דותן מבקר גם בבית מעצר לאסירות ביטחוניות ופוגש בין היתר את קאהרה סעדי, אם לארבעה מג'נין, פעילת חמאס השפוטה ל-16 מאסרי עולם על ניסיון פיגוע במסעדת סבארו בירושלים.
בקור רוח מצמית היא מספרת על התכנון, השילוח והחזרה לחיים כאילו דבר לא ארע. "הגשמתי למתאבד הזה את החיים. אין לי חרטה", היא אומרת. את המעשה הרצחני היא עונדת כעיטור כבוד, אות גבורה וסמל סטטוס. היא לא היחידה.
סאמיר משראווי, מנהיג הפתח בעזה אומר: "להערכתי בתי הסוהר העניקו לנו הזדמנות מצוינת לבניית סגל פעילים. הדבר השתקף במאבק הלאומי הכללי על האדמה הכבושה... הפעילים השתפשפו, עוצבו, הוכשר ואומנו בחכמה בבתי הסוהר הישראליים. הם היו הגרעין להקמת ההתארגנות בעזה". בתי הסוהר הישראלים הם למעשה האקדמיות של הארגונים הפלסטינים, המקום בו צומחים אנשי המחר של הרשות. בבתי הסוהר הם לומדים קורא וכתוב ומסיימים לימודים גבוהים במימון משרד האסירים ברש"פ.
גדרות התיל, הכלבים, הסוהרים ומתקני הכליאה מצטיירים מתוך סרטו המצמרר של דותן כבית גידול ועיצוב התודעה הפוליטית הפלסטינית. "בחוץ אנחנו לא חושבים על פוליטיקה אבל בפנים עם השנים אתה מפתח מודעות פוליטית. זה משפיע", אומר פאיק מבחוח, אחד האסורים המרואיין בסרט. לכל משפחה פלסטינית נתונה יש נציג באחד ממתקני הכליאה בישראל. הסרט, כך נדמה, מציג מציאות שדורשת מענה לשאלת האסירים הביטחוניים. "אי אפשר להגיע להודנה אמיתית בלי לדון בסוגיית האסירים", אומר בסרט חסן יוסף, מבכירי החמאס בגדה ומנציגיו לפרלמנט. יוסף נעצר ביחד עם שורה של פעילים בכירים של חמאס ערב הבחירות האחרונות לפרלמנט הפלסטיני. איך ייראה העתיד כשאסירי ההווה יהפכו למנהיגות הפלסטינית של העתיד? סרטו של דותן לא עונה על השאלות שהוא מציג, הוא מאפשר לצופה לעבד את התמונות ולהפנים את הנאמר.
"הביטחוניים", א' (4.2), 21:45, ערוץ 1