על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של ארצות הברית יש במדינה כ-298.5 מיליון תושבים. בשידור הטלוויזיוני של סופרבול 40, שהתקיים בשנה שעברה בדטרויט ושודר ב-ABC, צפו כ-142 מיליון אמריקנים בקירוב וכמיליארד ברחבי העולם. מדהים ככל שיהיה, הסופרבול כבר מזמן הפך להרבה יותר מאירוע ספורט - מדובר בטקס תרבותי-לאומי (כמעט דתי),
שנטבע בשגרת החיים האמריקנית, אך מרגש ומסעיר כל פעם מחדש. מדובר ביום חג של ממש - כזה שמוקדש לו יום חופש.
ויום חופש הוא בדיוק מה שנצטרך אחרי סיום המשחק, שייפתח ב-1:30 אחר חצות שעון ישראל וייסתיים איפשהו באיזור שש בבוקר. את השידור יהיה ניתן לראות בערוץ ESPN. גם ערוץ המזרח התיכון יעביר את המשחק בשידור ישיר, אך יתחיל את השידור ארבע וחצי שעות לפני כן. מי שירצה לראות את הפרשנים מפטפטים בלי סוף עד לבעיטת הפתיחה, מוזמן. מי שרוצה מוזמן גם לקרוא את המדריך הבא לאירוע הספורט הגדול בעולם, שיעזור לכם להעביר לילה אקטיבי, אטרקטיבי, מתוח ומרגש בשלום.

הקסדות וגביע וינס לומבארדי. הכל מוכן לחגיגה (צילום: איי פי)
אז, לשם מה התכנסנו כאן?
הסופרבול הוא משחק אליפות ליגת ה-NFL. לכאורה עוד משחק פוטבול של ארבעה רבעים בני רבע שעה נטו כל אחד (עם אופציה להארכה), אבל בסיום תזכה המנצחת בתואר היוקרתי ביותר בספורט האמריקני - גביע וינס לומברדי (נקרא על שמו של מאמן גרין ביי פאקרס האגדי). השנה יתקיים הסופרבול ה-41 בהיסטוריה בעיר מיאמי שבפלורידה. ה'דולפין סטדיום', ביתם של הדולפינס המקומיים, יארח את אלופת ה-AFC, אינדיאנפוליס קולטס, ואת המקבילה מה-NFC, שיקגו ברס, על מגרש הדשא הטבעי המטופח, כמו את 75 אלף האוהדים ביציעים.
מי נגד מי ולמה?
אינדיאנפוליס ושיקגו היו הקבוצות הלוהטות ביותר מתחילת העונה הסדירה, בואך אל השבוע התשיעי, המסמן את אמצעה. הברס פתחו עם שבעה נצחונות רצופים, לפני שנוצחו בבית על ידי הדולפינס, הקולטס מתחו את רצף הנצחונות לתשעה - יותר מכל קבוצה אחרת – לפני שנוצחו בדאלאס. עם זאת, הסיומת של השתיים היתה מאכזבת מאוד, שתיהן איבדו מומנטום לקראת הפלייאוף – משהו שמבשר רעות בדרך כלל.

ריקי מאנינג ג'וניור וכריס האריס משיקגו. חמש-חמש? (צילום: איי פי)
הפעם, שתי הקבוצות הצליחו להתאושש ברגעי האמת וחידשו את התנופה בזמן הכי חשוב בפלייאוף. הקולטס, שנחשבו לבדיחת הליגה בגלל ההגנה שאיפשרה לכל ראנינג-בק יריב לרוץ ככל יכולתו, שינו את פניהם לפתע וניטרלו את משחק הקרקע של קנזס סיטי, בולטימור וניו אינגלנד בדרך לסופרבול.
הגנת ברס הצליחה לגייס מספיק אדרנלין כדי לשחזר את האינטנסיביות שאיפיינה אותה. הקווטרבק רקס גרוסמן הצליח לשמור את רמות האדרנלין שלו תחת בקרה ולהימנע מלבצע יותר מדי שטויות כהרגלו. כך התגברו הברס על סיאטל וניו אורלינס בדרכם למיאמי. המפגש בין שתי הקבוצות, הוא שוב התנגשות בין שתי אסכולות – ההתקפה הטובה ביותר מול אחת ההגנות הטובות ביותר.
למה אינדיאנפוליס?
קשה שלא לאהוב את הקולטס וסגנון המשחק מלא ההשראה שלהם. מדובר בקבוצת ההתקפה היעילה, המגוונת והמשוכללת ביותר בליגה בשנים האחרונות. פייטון מאנינג מנצח על התזמורת בעזרת מטה הקסם שלו, הלוא היא זרועו. הקווטרבק בן ה-30 הוא גאון אמיתי, מוח פוטבול מורכב, שמעבד נתונים במהירות של מחשב על.

פייטון מאנינג מנצח על התזמורת (צילום: איי אף פי)
בעזרת הזרוע הכירורגית שלו, מאנינג מצליח למסור בדיוק מפליא לצמד הרסיברים המסחרר שלו, מרווין האריסון ורג'י וויין. לשמור על השניים זה סיוט מתמשך לכל הגנה, לדעת שמאנינג יצליח איכשהו למצוא אותם בכל רגע נתון זה לחץ בלתי נסבל שלא בא לרגיעה ולו לשנייה אחת לאורך המשחק. הנוכחות של הטייט-אנד דאלאס קלארק וצמד הראנינג-בק'ס ג'וף אדיי ודומיניק רודס, עלולה לגרום לשחקן הגנה זעזוע מוח עוד לפני שהוא עולה על המגרש.
אם עד הפלייאוף, מצאו היריבות דרך לפרוק הכל על הגנת הקולטס הרכרוכית, הרי שבפלייאוף גם זה השתנה. תמיד היה קשה למסור מול שחקניו של טוני דאנג'י. דווייט פריני ורוברט מאת'יס מפעילים לחץ תמידי על הקווטרבק היריב וגם הקורנרבקים לא רעים, אבל הקולטס לא הצליחו לעצור את הריצה. חזרתו של הסייפטי מבקע הגרעין בוב סאנדרס שמה סוף לחינגה של הראנינג-בק'ס. עכשיו הקולטס באמת נראים פייבוריטים לאליפות.
למה שיקגו?
הקולטס קבוצה אלגנטית, וכאלו מגלות את הצד המכוער של הפוטבול בדיוק ברגעים הכי פחות מוצלחים מבחינתם. נרקסיסטים מסוג הלהקה מאינדי נזכרים להסתכל במראה מאוחר מדי בניסיון להבין מה לא בסדר. כל מה שניתן לראות מבעד לפנסים בעיניים, זה את הסימנים הכחולים והחתכים על כל הפנים. זהו הניתוח הפלסטי שכוונת בראין אורלאכר וצוות הכירופרקטים שלו לבצע במאנינג והפרימדונות בדרך לניצחון.

פרד מילר חוגג ניצחון בגמר ה-NFC (צילום: איי פי)
אורלאכר הוא אחד הליינבקרים הפיקחים והסתגלנים בליגה – המאנינג של הגנת הברס, אחת הנבזיות והאסרטיביות בנמצא. לברס יש גם מאנינג משלהם, הקורנרבק ריקי מאנינג ג'וניור, שנותן חיפוי נהדר על כל קורנרבק שלא יהיה בעזרת חבריו צ'ארלס טילמן, נת'ן ואשר. המאמן לאבי סמית' ינסה לתעל את האגרסיות של טנק ג'ונסון (עבריין סדרתי) בכיוונו של הקווטרבק שממול. אלכס בראון, אדוולה אגונלייה והרוקי מארק אנדרסון יעשו זאת בכל מקרה. כשהם מגיעים ליעדם, הם מצליחים לגבות איבודי כדור. כך מנצחים משחקים. במיוחד אם יש לרשותך מחזיר כדור סילוני כמו דבין הסטר.
הגנת הברס נחושים לכפות על מאנינג וחבריו איבודי כדור, אולם לגרוסמן וחבריו בהתקפת הקבוצה יש לפעמים נטייה להחזיר אותו באינטרספשן או פאמבל טפשיים. עם זאת, הקווטרבק המושמץ משיקגו הפנים לאחרונה שהוא לא מבריק כמו מקבילו באינדי ולא מנסה ליזום מהלכים כמו שלו. אם ישאיר את הכדור בידיים של צמד הראנינג-בק'ס תומאס ג'ונס וסדריק בנסון, ייפתחו לו בהמשך אופציות למהלכי מסירה גדולים למוהסין מוחמד וברנרד בריאן.
מה הקולטס צריכים לעשות כדי לנצח?
פייטון מאנינג פיצח הגנות טובות יותר מאלו של הברס בנצחונות על הרייבנס והפטריוטס. גם אם הוא לא מצליח למצות את המהלך ההתקפי עם טאצ'דאון, יש לו את הקיקר אדם וינאטיירי שיפיק נקודות בשבילו בשער שדה. אם הקולטס ישחקו את המשחק הרגיל שלהם בהתקפה ומנגד הגנתם לא תתפרק כבעבר, הגביע כמעט ומובטח להם.

אם לקולטס היו גלגלים. צילום קבוצתי לפני הגמר (איי פי)
מה הברס צריכים לעשות כדי לנצח?
כולם מדברים על קרב המוחות בין מאנינג לאורלאכר, בין התקפת הקולטס להגנת הברס, אבל לדעתי המשחק יוכרע דווקא על ידי התקפת הברס. עם כל הכבוד להגנה המצוינת משיקגו, זו הדרך היעילה ביותר למנוע מהתקפת הקולטס לעלות על המגרש.
איך עושים זאת באמצעים חוקיים? הברס צריכים לעשות ככל יכולתם להשאיר את ההתקפה שלהם על המגרש, להשאיר את מאנינג על הספסל. שילוב של בנסון וג'ונס במשחק הריצה והימנעות מנסיונות מסירה גרנדיוזיים של גרוסמן ישרפו את הדקות על השעון וגם את מלאי האנרגיה של מגני הקולטס.
במידה והברס לא יצליחו להשאיר את ההתקפה על המגרש, צפוי לילה ארוך מאוד לחבריהם מההגנה. זה לא אומר שזה מבהיל אותם, אבל מול התקפת ה'נו-האדל' של מאנינג, שלא נותנת שהות להגנות להתארגן או להחליף שחקנים, הם עלולים לקרוס מתשישות במחצית השנייה. לשם מכוון דאנג'י בתוכנית המשחק שלו.
למי מגיע יותר?
בכדורגל כולם יודעים, אין מגיע. וכך גם בפוטבול. אבל אפשר לשאול מה לא מגיע? מה לא מגיע לנו, האוהדים למשל. ולנו לא מגיע שהברס ינצחו. לא רק בגלל הסגנון הכוחני שלהם, אלא בגלל החשש הגדול לשחזור קליפ הראפ המייגע שהפיקו ג'ים מקמאן, וויליאם 'המקרר' פרי, וולטר פייטון והאחרים אחרי הניצחון בסופרבול היחיד של הברס לפני 21 שנים - ה'סופרבול שאפל', הזכור לרע.

ברנרד בריאן. לא מגיע לו לחגוג (צילום: איי פי)
מצד שני גם לא מגיע לנו ולמאנינג שכל מה שנזכור ממנו זה את צילום הווידאו של ריקוד הטנגו המזעזע מהתיכון, שנחשף בסוף השבוע האחרון. זה יעשה לו עוול, אם אלו יהיו המראות הקשים שנזכור, שלא לדבר על ההשמצות על היותו לוזר כרגיל. סרטוני וידאו איתו מניף את גביע לומבארדי, ישנו את הכל. המורשת של השחקן האדיר הזה תישאר לתמיד.
נ.ב. לא נשכח גם את המאמן טוני דאנג'י, לא בגלל שהוא פורץ דרך ויכול לעשות מה שדאג וויליאמס עשה בסופרבול 1988, כשהיה לקווטרבק השחור הראשון שזוכה בסופרבול. גם אם דאנג'י האפרו-אמריקני יפסיד, יהיה זה חברו הקרוב לאבי סמית' משיקגו שיעשה זאת (כמו שבטח שמעתם, גם הוא שחור). לדאנג'י מגיע בגלל הטרגדיה שחווה בשנה שעברה כששכל את בנו שהתאבד רגע לפני הפלייאוף. ניצחון בסופרבול יהיה סוג של תיקון עבורו.
מי רוצה ברעת הקולטס?
בטח אדג'רין ג'יימס, הראנינג-בק המצוין שעזב כשחקן חופשי לאריזונה. אדיי ורודס מילאו את החלל שהשאיר במשחק הריצה ועם זכייה בסופרבול יוכיחו עד כמה זניח היה, עד כמה צדק נשיא הקולטס, ביל פוליאן, כשסירב לשלם לו את המיליונים הרבים שדרש ו-ויתר עליו.

אדג'רין ג'יימס במדי הקולטס. יחזיק אצבעות לשיקגו (צילום: רויטרס)
מי רוצה ברעת הברס?
משפחת מאנינג, פשוט כי נמאס להם להתעסק ברעתם שלהם. אבא ארצ'י היה קווטרבק טוב, אבל לוזר ובקבוצה כושלת (הסיינטס). האח הצעיר איליי הוא קווטרבק רע וגם לוזר בקבוצה לא רעה (הג'איינטס). אולי פייטון, שהוריד סוף סוף את הקוף מהגב, יצליח לצוד גם את דוב הגריזלי הענק ששוכב על המשפחה.
ומה עם ההפסקה? יש סיכוי לסטריפטיז, ג'נט ג'קסון סטייל?
נקווה שלא. ולא מטעמי הפוליטיקלי קורקט האמריקני, שהתערער כל כך עם חשיפת שדה של הזמרת בהופעת בהפסקת המשחק לפני שלוש שנים ביוסטון. הפעם, ביקשו המארגנים השמרנים למנוע מאיתנו ומילדיהם אירוע דומה וסידרו לנו את פרינס, שתורבת. ספק אם מישהו רוצה לראות את הפיטמה שלו. עדיף להתמקד באיברים המוצנעים שלנו בגיחה מתבקשת לשירותים בהפסקה – החלק הארוך ומייגע ביותר של האירוע.

ג'נט ג'קסון. פיטמה לא נראה הפעם (צילום: יח"צ)
מי שמחפש פיתויים סקסואלים יוכל לעשות זאת רק בעיר עצמה ולבקר בבתי הזונות שלה, או במסיבת השפנפנות המסורתית של יו הפנר מ'פלייבוי', הנערכת שנה אחר שנה במקביל לסופרבול.
מה קורה במיאמי עצמה?
מזה זמן רב כמעט בלתי אפשרי להשיג כרטיסי טיסה או חדרים פנויים בעיר. ספק גדול עוד יותר אם ניתן יהיה להשיג כרטיס לאיצטדיון. הזכות המפוקפקת לשלם 5,000 דולר פלוס-פלוס על כרטיס, ניתנת ברוב המקרים בהגרלה בין מנויי הקבוצות והאוהדים המקומיים. הכרטיסים הנותרים נשארים בידי הנהלת הליגה ומוצעים למכירה לקהל הרחב. הסיכוי הטוב ביותר להשיג כרטיסים הוא דרך הספסרים ביום המשחק, או אלו שהתחילו כברי-מזל וזכו בהגרלה, וסיימו בביש מזל בלי יכולת לממשו. מה שהופך אותם בדרך כלל לספסרים מכורח.
ואגב, אם חשבתם שאלף דולר זה יקר, אז המפרסמים יאלצו להיפרד מכ-2.6 מיליון דולר עבור חצי דקת פרסום. אין פלא שחסכו בהוצאות ההפקה, רבות מהפרסומות השנה בוימו על ידי סטודנטים לקולנוע.
נשארנו בישראל, אפשר ללכת לישון לפני הסיום?
נכון, הצפייה במשחק מתחילתו ועד סופו תדרוש צריכה מוגברת של קפאין, או משקה אנרגיה. נכון, ייתכן שאחת הקבוצות תיראה כמנצחת ברורה בסוף המחצית. אבל מי שלא יצליח להילחם בפרינס ובעפעפיים הכבדות שלו עד לסיום, עלול להתעורר בבוקר למחרת ולגלות כי הוא הפסיד את הקאמבק הגדול בהיסטוריה (אלו שהפסידו את הקאמבק של הקולטס מול ניו אינגלנד בגמר ה-AFC יודעים על מה אני מדבר). במעמד דרמטי כל כך כמו הסופרבול, לא כדאי להסתכן.
לתגובות לכותב: bogen.blogen@yahoo.com