מאבטח הורשע בהריגת חברו במשחק "שליפות"

אנדריי חייפץ מבת-ים שעבד כמאבטח בחברת "סער" התחרה עם חברו הטוב שעבד עמו, אולג בוגוסלבסקי, מי ישלוף את האקדח האישי מהר יותר. אחרי שני סיבובים שהסתיימו בשלום, הגיע סיבוב שבו לא בדקו את כלי הנשק - ואז קיפח בוגוסלבקי את חייו. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה וקבע כי הוכיחה את יסודות עבירת ההריגה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ב') את אנדריי חייפץ, מאבטח לשעבר בחברת "סער" ביטחון, בהריגת חברו לעבודה אולג בוגוסלבסקי. בדצמבר 2005, לאחר שחזרו שני החברים הטובים מהעבודה לדירה בבת-ים, החלו לשחק וערכו בינהם תחרות מי השולף המהיר ביותר.

 

כל אחד לקח את אקדחו, פירק אותו, הוציא את המחסנית, וידא שאין כדור בקנה, ואז נעמדו זה מול זה. על-פי בקשתם, חבר נוסף שהיה במקום נתן הוראה להתחיל במשחק, הם שלפו את האקדחים וכיוונו אותם אחד אל השני, דרכו את הנשק ולחצו על ההדק.

 

חייפץ ובוגוסלבסקי חזרו על ה"משחק" פעם נוספת ואחריה החזיר חייפץ את המחסנית לאקדח והניח אותו על השולחן. אז ביקש בוגוסלבסקי לחזור על המשחק שוב, ולאחר שהחזירו את המחסניות לאקדח, ומבלי לוודא שאין תחמושת בקנה, ירה חייפץ לעברו של בוגוסלבסקי וכדור חדר לחזהו. צוות מד"א שהגיע למקום קבע את מותו.

 

במשך המשפט שהתנהל בפני השופט זכריה כספי התגלתה מחלוקת בין הצדדים. לטענת התביעה מדובר בהריגה - עבירה שהתביעה נדרשה להוכיח שהיתה כרוכה במחשבה פלילית. התביעה טענה חייפץ נהג בקלות דעת בכך שנטל סיכון בלתי סביר והיה מודע לאפשרות כי הוא עלול לפגוע בחברו. עוד נטען שחייפץ היה מיומן בשימוש בנשק מתוקף עברו הצבאי ומכוח ההכשרה שעבר בקורס המאבטחים.

 

לעומת זאת טענה ההגנה כי למרות שהנאשם והמנוח החליטו לשחק בנשק, הם נקטו באמצעי זהירות של פריקתו והוצאת המחסנית. ההגנה הוסיפה כי חייפץ היה בטוח שהנשק לא טעון הואיל וחלף פרק זמן קצר מאז סיים לשחק בפעם השנייה.

 

השופט קבע שניתן להרשיע את חייפץ בעבירת ההריגה: "התביעה הוכיחה את יסודות עבירת ההריגה... הנאשם ביצע מעשה אסור בעת שתוך כדי משחק שליפות, כיוון כלפיי אולג חברו אקדח טעון במחסנית שבה כדורים, דרכו וביצע בו פעולת ירי. אחת משתי היריות שנורו מהאקדח אגב כך פגעה בחזהו של אולג וגרמה למותו. בכך נתקיימו היסודות העובדתיים שבעבירת ההריגה".

 

במשך המשפט העיד חייפץ כי היה מודע לסיכון שבמשחק, ידע את כללי הזהירות ואת האיסורים החלים על השימוש בו שלא לצורכי אבטחה, ובוודאי לעניין המשחק באקדח. בית המשפט קבע כי חייפץ ידע את כל אלה מתוך ניסיונו ומיומנותו ומתוך השירות הקרבי שלו בצה"ל. בית המשפט התייחס לכך שחייפץ עצמו חווה בצבא אירועים שבהם חיילים נפגעו מירי, כולל הרוגים, וידע היטב מה פירושה של לחיצה על הדק של כלי ירייה. השופט קבע כי די באלה כדי לקיים את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת ההריגה.

 

גזר דינו של חייפץ יינתן במועד מאוחר יותר. העונש המקסימלי הקבוע בחוק על עבירת ההריגה הוא 20 שנות מאסר, ואולם נראה כי חייפץ אינו צפוי לעונש ברמה זו.