לפעמים זה נעים, לפעמים זה כואב, אבל מה שבטוח - אי אפשר להתעלם מבעיטות העובר. לעתים נראה שחלק מהעוברים יהפכו לחלק מכוכבי ליגת האלופות בכדורגל, או לפחות לנבחרת בית הספר. אז למה בדיוק הם בועטים?
מחקרים מהשנים האחרונות הראו כי העוברים הם לוליינים לא קטנים. כבר בשבוע השמיני להריון ניתן להבחין בסריקת אולטרסאונד שהעובר מרים יד ומצמיד אותה לפרצופו. בגיל 10 שבועות כבר יש תנועות של פתיחה וסגירה של הפה, בדומה לתנועות בליעה. בשבוע ה-14 להריון העובר כבר מסוגל לבצע את מלוא התנועות של תינוק בן יומו. התנועות הן ספונטניות ומחזוריות. בהמשך התינוק משתמש בתנועות האלה שרכש בעודו ברחם.

לעוברים תנועות אופייניות וייחודיות: מסיבות עלומות הם נוהגים ללקק את קיר הרחם פעמים רבות במהלך ההריון, וגם להלך על דפנות הרחם; אפשר לראות שהעובר מרים רגל על רגל, דוחף כביכול את הרחם ומנסה להסתובב.
חוקרים אחדים טוענים שכששרירי דופן הרחם חזקים פחות, נוצר מרחב גדול יותר לעובר, והוא נוטה יותר ללכת על דפנות הרחם. העוברים האלה, לפי אותם מחקרים, הופכים לאקטיבים יותר בבגרותם.
אם משווים את אותן סריקות בהן מהלך העובר על דפנות הרחם, לרפלקס ההליכה של תינוק, ניתן לראות דמיון מפתיע. ואכן הסברה כיום היא שהמדובר באותו רפלקס אבולוציוני שמתחיל כבר מהרחם, בו "לומד" העובר את צעדיו העתידיים. עכשיו אתן כבר מבינות, שהבעיטות האלה הן בעצם צעידות קטנטנות של העובר שבתוכך שמתכונן לצפוי לו באוויר העולם.
יש לכם שאלות על תופעות המתרחשות בגוף האדם? כתבו לנו. השאלות המעניינות יפורסמו במדורים הבאים