"מפעיל תחנת דלק יפרסם את מחיר הדלקים שהוא מוכר, לפחות בשני מקומות בולטים לעין בתחום תחנת הדלק, על-גבי מודעה בגודל 1 מ"ר לפחות באותיות ברורות וקריאות, ובסמוך למתקני המכירה. לא יציג מפעיל על גבי הודעה ועמוד פרסום את ההנחות על מחיר הדלקים, אלא אם הציג לצד ההנחות ובגודל זהה, את מחירי הדלקים לאחר הנחות. העובר על החוק דינו מאסר או קנס".
המצב היום
מחיר בנזין 98 וסולר אינם נמצאים כיום תחת פיקוח, וכל חברה זכאית להחליט בעצמה איזו הנחה תיתן מ"מחיר מחירון" שונה בו היא מחזיקה ולפיו היא עובדת. המשמעות פשוטה. מחיר ההנחה בלבד אינו מציין בשום אופן איזה מחיר עומד בעל הרכב לשלם בתחנת הדלק. במצב דברים זה, אין באפשרות הצרכן לערוך השוואה בין מחיר הסולר או הבנזין 98 של תחנות דלק שונות. אלא אם יכנס, יחנה את הרכב לצד משאבה, ויבדוק מקרוב.
כאשר חברות הדלק והתחנות השונות עושות כך, הן מונעות תחרות חופשית ומסודרת, ממנה אמור הצרכן ליהנות. יתרה מכך, בחוק הגנת הצרכן נקבע כי יש חובה להציג "מחיר כולל" על נכס או שירות. בלשון החוק: "מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות..."
ח"כ גלעד ארדן, יוזם החוק, אומר כי "כיום מציגות התחנות רק את גובה ההנחה, מבלי ליידע את הנהגים מהו המחיר הסופי. הצעת החוק נועדה למנוע את ההטעייה הזו, ולאפשר לצרכן לקבל החלטה כשהמידע המלא מוצג בפניו.