מדובר בניתוח הראשון מסוגו שמתקיים בישראל ואחד הניתוחים הבודדים הדומים שנעשו בעולם. משום שמדובר בניתוח מורכב במיוחד היו שותפים להכנות גם נציגי המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות.
גורש (38) סבל מכשל בתפקוד הריאות ומכשל בתפקוד הכבד. הוא אובחן כבר בילדות כסובל ממחלת ריאה שהחמירה עם השנים וטופל בבילינסון בחמש השנים האחרונות.

"החולה הגיע להשתלה במצב קשה כשהוא נזקק לכמויות גדולות של חמצן, ומתנייד באמצעות כסא גלגלים. מצבו הדרדר בשנה האחרונה והוא נאלץ להפסיק את עבודתו", סיפר פרופסור מרדכי קרמר, מנהל מכון הריאות בבילינסון. גורש כבר קיבל לידיו מכתב התחייבות כדי שיוכל לעבור את ההשתלה בחו"ל, אך כמה שעות לאחר מכן קיבל את הטלפון המיוחל כי נמצא לו תורם בארץ.
ד"ר אייל פורת, מנהל מערך ניתוחי חזה ולב בבילינסון ציין כי "עבודת התיאום לפני הניתוח היתה מאד מורכבת. למעשה מדובר בשתי השתלות אשר נחשבות למורכבות כאשר הן מבוצעות בנפרד, ועל אחת כמה וכמה כאשר הן משולבות".
אם לא די בכך חששו המנתחים שגורש יסבול מדימום מסיבי במהלך הניתוח "למנותח היו הפרעות במנגנון הקרישה בגלל פגיעה בכבד ובטחול וחולים כאלו נוטים מאד לדמם במהלך הניתוח וזה היה החשש המרכזי שלנו. היו לו גם צברים של כלי דם גדולים באזור בית החזה ובזמן הניתוח זה היה ממש כמו הליכה בשדה מוקשים במטרה להתרחק מאותם כלי דם", אמר ד"ר פורת.
למנתחים היה ברור שאם יושתל בגופו של החולה כבד בלבד, ריאותיו הכושלות לא יעמדו בכך ולכן יש צורך בהשתלה משולבת. הוחלט להשתיל ריאה אחת ולא שתיים, כך שבמהלך הניתוח הסתמכו למעשה הרופאים על פעולתה של הריאה השמאלית הפגועה גם כך של המנותח.
פרופסור איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון סיפר כי את ההחלטה הסופית לגבי האיברים שיושתלו וסדר העבודה קיבלו הרופאים רק סמוך מאד לשעת הניתוח.
השתלת הריאה בוצעה על ידי ד"ר פורת, ד"ר מילטון סאוטה, ד"ר בנימין מדליון וד"ר אריאל פרקש. לאחר סיום השתלת הריאה בוצעה השתלת הכבד על ידי פרופ' מור, ד"ר נתן בר נתן וד"ר מחמוד נאטור מהמרכז הרפואי שיבא. המרדים בניתוח היה מנהל מחלקת הרדמה ד"ר ליאוניד אידלמן.
נכון להיום גורש מתאושש היטב. הוא נותק ממכונת ההנשמה כבר ביום שבת ומסוגל כבר לשבת ולדבר עם בני משפחתו והצוות המטפל. פרופ' קרמר העריך כי "בעוד מספר חודשים הוא יוכל לחזור לתפקוד מלא ואף לעבוד".