הבשורה של חבל הבשור

בבוקר מפריחים יוני דואר, בצהריים אוכלים אסאדו, בערב הולכים לישון באוהל תוצרת קזחסטן ולמחרת מחפשים את הגשר התלוי הכי ארוך בארץ. להתראות בארץ גרר

יפה רזיאל פורסם: 18.02.07, 09:44

משהו פורח בנגב, ולא מהיום. אסם התבואה של מדינת ישראל צימח בשנים האחרונות תיירות חקלאית עמוסת הרפתקאות מלוא הטנא. בעלי משקים בחבל הבשור הפכו את הלולים והרפתות שלהם למרכזי מבקרים, והסיורים החקלאיים שהם מארגנים היו לשם דבר. טיול בחממות, חליבת פרות, קטיף תותים, איסוף תפוחי אדמה והפרחת יונים בשדות הם רק טעימה משלל החוויות המוצעות לאורחים. אבל לפני שיוצאים לדרך: הסיורים בתשלום ויש לתאם הגעה מראש.

דרך הבשור. 18 ק"מ ואפשר גם במכונית (צילומים: יפה רזיאל)

 

 

 

 

 

מתי אוכלים?

מסעדה פתוחה בשבת בנגב היא עדיין סוג של פטה-מורגנה, אבל באחרונה, אולי מפאת הרעב הגובר של המטיילים, נצפה שינוי במגמה. במהלך פסטיבל “דרום אדום“ רצוי להזמין מקום כמה ימים מראש.

 

 

 

 

 

 

 

 

לישון עם סגנון

בשורת הצימרים מן הגליל מדרימה, בינתיים, בעצלתיים משהו. למעדיפים לישון בסטייל, או קצת אחרת, לצפון-מערב הנגב כמה הצעות מקוריות.

 

 

 

 

 

 

 

קצת היסטוריה

לא רק סיורים בעקבות בטטות מציע הבשור. בחבל, הנושק לצהוב המדבר

וגובל ברצועת עזה ובמצרים, פזורים כמה מאתרי המורשת הבולטים יותר בתולדות הארץ (הכניסה ללא תשלום, אלא אם צוין אחרת).