אירית שמי, רפלקסולוגית ממרכז "רפואות" לרפואה משולבת: "נעלי עקב מונעות מעקב כף הרגל למלא את תפקידו, ומשנות את היציבה הבסיסית והנורמלית של הגוף. כשעומדים על קצות האצבעות, הגוף מווסת את עצמו כדי למצוא יציבות ולא ליפול קדימה. כך נוצר עיוות בעמוד השדרה, שגורר אחריו נזקים במקומות שונים בגוף. שני המוקדים העיקריים שניזוקים הם: אזור המותן שם מתבטא הנזק בכאבי גב תחתון ובפגיעה ברחם ובשלפוחית השתן, ואזור הצוואר שבו מדובר בהתפתחות של מיגרנות, כאבי כתפיים וסחרחורות. בנוסף, כשנועלים נעלי עקב נוצר לחץ באמצע כף הרגל, שהוא האזור שברפלקסולוגיה מייצג את הלב והריאות. אחרי נעילה ממושכת של נעלי עקב מורגשת באזור זה ממש בעירה".
מיכל טאיטו, פיזיותראפיסטית ומטפלת ברפואה סינית ממרכז "רפואות" לרפואה משולבת', מנמקת את ההתנגדות לנעלי עקב בשני הערוצים שבהם היא מטפלת. "מהצד הפיזיותרפי כל גוף בטבע שואף ליציבות מרבית ולכל גוף יש מרכז כובד. אם מרכז הכובד נמצא בבסיסו של הגוף, אין ספק שהגוף נמצא במצב הטוב ביותר. אם המרכז סוטה מהבסיס, הגוף עובד קשה מאוד כדי לפצות על הסטייה הזאת. נעלי העקב גורמות למרכז הכובד לעבור קדימה. הגוף חייב לפצות על התזוזה הזאת כדי לא ליפול, והוא עושה זאת על ידי הקשתת הגב והרמת הסנטר. גם לרפואה הסינית יש הסבר להתנגדות. כאן מדברים על בריאות טובה שהיא תוצאה של זרימה תקינה של אנרגיה בתעלות אנרגטיות, המכונות מרידיאנים. המרידיאן הארוך ביותר בגוף עובר מהראש, דרך החלק האחורי של הגוף ולאורך הרגל, על השריר האחורי של השוק שמתאמץ ומתקצר מאוד כתוצאה מנעילת נעלי עקב. החסימה שנוצרת שם משפיעה על הגב, וזהו באמת אחד המרידיאנים הכי משמעותיים בטיפול בבעיות גב".

השבוע בלאשה: המגמות (המוטרפות) של העונה
עמוס טייבר, פדיקוריסט: "כשהתחלתי לעבוד במקצוע הייתי נלחם ומסביר לנשים למה זה לא כדאי, אבל די מהר הבנתי שלא יעזור מה שאגיד הן ימשיכו ללכת על עקבים. כשאני שואל נשים אם היו נועלות נעלי עקב גם אם הן היו לבד על אי
בודד, הן אומרות שכן, כי הן היו רוצות להיות יפות בעיני עצמן, וחלק מתפיסת היופי שלהן כולל גם את הנעליים הלא נוחות והמזיקות האלה. רק בגילאים מבוגרים יותר אני שומע נשים שמצטערות על סדר העדיפות הזה. אז הן מבינות שהנזק המצטבר לא שווה את המראה. בהליכה על עקבים נוצר לחץ על עצמות המסרק, שמחברות את הבהונות לרגל. כתוצאה מהתרוממות הבהונות נוצר לחץ על הסחוס שבכרית כף הרגל, והלחץ הזה יוצר יבלות כואבות וגורם לעצמות להתקרב לעור. הליכה בנעלי עקב מעודדת גם את קיצור גיד אכילס, קיצור שריר השוק, קריעת רצועות בקרסול, דפורמציה בכף הרגל והופעת דורבן, שהוא זיז שצומח מקצה העצם, דוקר בבשר וגורם לדלקת תמידית שמלווה בכאבי שאול".
ד"ר אייל סגל, אורתופד: "הנעל הצרה לוחצת את הבהונות ויוצרת בהן עיוותים. הן מטפסות זו על זו והלחץ גורם לשפשוף בליטות גרמיות. משקל הגוף, המתרכז כולו בבהונות, יוצר לחץ על עצבים קטנים, והדבר עלול לגרום לחוסר תחושה בבהונות, לתחושת שריפה ולתחושת נימול בכפות הרגליים. בגלל השיפוע שגורם העקב נוצרות נקודות לחץ באזורים שאינם מוגנים בכריות שומן שתפקידן להקל על נשיאת המשקל. לכן עקב מעל לשישה ס"מ גורם לנזקים הרבה יותר משמעותיים. אם כבר הולכים עם עקב, כדאי גם להקפיד שהוא יהיה רחב ושקדמת הנעל תהיה רחבה ולא תלחץ על האצבעות".
ובכל זאת, כללי אצבע
אם הגעתן עד לכאן ובכל זאת החלטתן לחוש ולרכוש נעלי עקב, ד"ר אילן כהן, אורתופד מומחה לכף הרגל מבית חולים ברזילי אשקלון, ממליץ לכן להקפיד על מספר כללים:
המלצות לתחזוקה שוטפת:
(סימה שושן)