גר צדק?

ריבוי מצוות הגר מעיד על ההומאניזם היהודי הקדום. אבל איך הסתאבה היהדות העכשווית? מנין שאבו רבניה, כמו הרב הראשי עמאר, את השלילה, הטינה והאיבה הרווחות היום כלפי הגרים? אז גר יש, אבל איפה הצדק?

האם שמתם לב כי מספר הפעמים שבהן מופיעה המצווה להגנת הגר במקרא, עולה על כל שאר המצוות והאיסורים, כולל מצות שבת, איסור טריפה, הקרבת קורבנות ועוד. לא, אה? בקיצור, נושא הדאגה לגר חוזר ומופיע הכי הרבה פעמים בתורה, ואתם לא מניתם.

 

הגר, בניגוד לנוכרי ולזר, משמעו כפול. פרושו האחד הוא תושב לא קבוע בארץ-ישראל, השני - וזה העיקר - מי שמצטרף מתוך בחירה לעם היהודי. על כבודם של השניים, גם התושב הלא אזרחי וגם הגוי המקבל על עצמו עול ישראל, מקפידה התורה לשמור מכל משמר. היא מזהירה מפני ניצולו, הונאתו, הרחקתו וכנגד כל עוול שייעשה לו. כל החוקים הסוציאליים חייבים להישמר לגביו עד דק. אולי מפני שהוא החוליה החלשה, ולכן הוא תמיד מקורב במקורות ליתום והאלמנה, שהם טעוני טיפוח וראויים לפיצוי אפריורי.

 

ועוד נפלא הוא בעינינו, שמצוות הגר מתפרשות על פני רוב פרקי המקרא לכל אורכו, מהם שנכתבו בזמנים שונים ורחוקים ובידי מחברים שונים ומתחלפים, ללמדך עד כמה עמוק היה הצו, על שום שגרים היינו בארץ מצרים, בדיוק כשם שגרים היינו במדינות הגולה באלפיים שנותינו האחרונות.

 

"וגר לא תונה ולא תלחצנו" (שמות כב 20); "ה' שומר את הגרים" ( תהילים קמו 9); "גר ועני אל תעשוקו" (זכריה ז 10); "ואהבתם את הגר" (דברים י 19). להטעימכם אך במעט ורק בבחירת כמה ציוויים מתוך יותר ממאת החוקים המדברים בסוגיית הגר (למעלה מ-100 איזכורים)

 

ריבוי מצוות הגר מעיד על ההומאניזם הקדום של המונותיאיזם היהודי. כללי המוסר הראשוניים הפרימיטיביים הטרום מונותיאיסטים התייחסו תמיד רק לקבוצה המסויימת, לשבט, לחמולה, לעם שאליהם אתה משתייך, בעוד שכאן אנו מתוודעים בראשונה לכללי המוסר המתייחסים גם לשונה והאחר ורק על שום היותו אדם.

 

על כן ידאב בי ליבי ומעי אוחילה, כמאמר הנביא, מה קרה לעם הזה מאז תקומתו, ואיך הסתאבה והתבאסה היהדות העכשווית. מנין שאבו רבניה ומנהיגיה האמוניים, אלו החייבים בקיום מצוות התורה יותר מכול, את השלילה, הטינה והאיבה הרווחות היום כלפי הגר. בחודש נובמבר יצא הרב עמאר, שאיננו איזה רבונצ'יק קטן, אלא הרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל ברעיון עיוועים מתהום החשכה, כשהוא מציע לשנות את ההגדרה מיהו יהודי ולא לכלול בה שום גרים, אפילו לא כאלה שעברו גיור אורתודוכסי, תהליך שהוא ממושך וכמעט אינקוויזיטורי. מה שעושה אותם למעשה יותר יהודים מאיתנו שסתם נולדנו כאלה.

 

והרי כולנו יודעים שיש תור גדול להצטרף למועדון היהודי בשל טובות ההנאה הרבות הכרוכות בהשתייכות למועדון אקסקלוסיבי זה, עד שמוכרחים להציב סלקטורים שמא כל עמי העולם יעמדו בתור. ועוד הרי כולנו יודעים שמבחינה דמוגרפית מספרנו במדינת ישראל כמוהו כחול אשר על שפת הים, ולכן משתי סיבות אלו יש להקדים ולעצור את שטפון הגרים שעלול להציפנו. ורק השבח לאל, שראש הממשלה הזמני דחה "בשלב זה" (הביטוי של של ראש הממשלה העכשווי) את ההצעה, אך מי לנו יערוב, כי גם ראש הממשלה הבעל"ט יתעקש על חוק השבות כנגד שלטונו האייתולי של הרב עמאר נ"י.

 

כדאי גם לזכור בהזדמנות זו באיסלמיזציה הגואה באומות העולם, שדי בה לומר רק "אין אללה מבלעדי אללה וכו'" וכבר אתה נעשה מוסלמי. וכל מדינות אפריקה ואסיה יהיו מוסלמים. כבר עכשיו רבים בני מוחמד יותר מבני כל הדתות, יהודים נוצרים בודהיסטים והינדואיסטים. ואמא'לה כמה שאני מפחדת.

 

מה הפלא איפוא שחזרתי כאן למקורות הקדומים, בעוד שערקתי לחלוטין מהיהדות. איך שאני לא סובלת את היהדות הזאת.

 

יהודית אוריין, פובליציסטית מיתולוגית, כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" במשך 30 שנה ביקורות בנושאי ספרות, תיאטרון וקולנוע. בתו של הרב מאיר אוריין.