3.5 שנות מאסר לתוקף החייל הבדואי בבלוקים
בית המשפט גזר מאסר בפועל על נער שתקף באמצעות לבנים, מקלות וברזלים חייל בדואי בחופשה, שכל עוונו היה שיחה שניהל עם צעירה יהודייה. "אין להשלים עם תופעות של אלימות על רקע גזעני", קבע השופט יוסף אלרון בגזר הדין. אביו של המותקף: "גם מאסר ממושך לא יחזיר את מה שהיה לנו"
בבית המשפט המחוזי בחיפה מסתיימת בימים אלה פרשת תקיפתו של החייל הבדואי, ג'לאל טאווילי, לפני כשנה. טאווילי הותקף בידי צעירים יהודים שהביעו בדרך אלימה במיוחד את מורת רוחם מכך שהחייל נראה מתרועע בחברתה של צעירה יהודייה. אחד הנאשמים במעשה, קטין בן 15.5, נידון בשבוע שעבר למאסר בפועל של שלוש שנים וחצי, ולמאסר על תנאי של שנה וחצי. בנוסף, ישלם הצעיר - שהורשע במסגרת עסקת טיעון - פיצוי בסך 15 אלף שקל לג'לאל ולאחיו.
בתחילת מרץ אשתקד הגיעו חמודי טאווילי (22), אחיו ג'לאל, וכמה מחבריהם אל רחוב שז"ר בקריית ים, כדי להחזיר את חברתו של אחד מהם לביתה.
בעודם ממתינים במכונית לחברם שליווה את הצעירה לביתה, הגיעו למקום שתי צעירות נוספות המכירות את חמודי, ופתחו עימם בשיחה. צעיר יהודי שעבר במקום העיר לנערות על השיחה, ובמקום פרץ ויכוח בין הצעירים הערבים לצעיר היהודי, שלאחר מכן המשיך בדרכו. זמן קצר לאחר מכן חזר אותו הצעיר למקום, כשהוא מלווה בצעירים נוספים, בהם הנאשם. הצעירים היו חמושים במקלות ובברזלים, ויידו אבנים לעבר המתלוננים, כשהם צועקים "ערבים, ערבים".
באותם רגעים נמלט בעל המכונית מהמקום, ואילו חמודי, ג'לאל וחבר נוסף נותרו במקום. השלושה פתחו בריצה, אולם רק אחד מהם הצליח להימלט, ואילו חמודי וג'לאל המשיכו לרוץ תחת מטר האבנים.
וכך מתאר השופט, יוסף אלרון, את התקיפה: "במהלך בריחתם, פגעה אבן בראשו של חמודי, שכתוצאה ממנה, נפל ארצה. ג'לאל משך את חמודי בידו וגרר אותו על הרצפה, עד לחניה בקירבת מקום. הנאשם וחבריו הצליחו להגיע אליהם, כשהם אוחזים שברי בלוקים, מקלות וברזלים, והחלו להכותם באכזריות בכל חלקי גופם.
"חמודי הבחין כי ג'לאל מדמם בכל חלקי גופו וללא הכרה, בשל מכת מוט ברזל על ראשו, וניסה לגונן על ג'לאל בגופו, תוך שהוא מתחנן על נפשם. נסיונותיו של חמודי לגונן על ג'לאל עלו בתוהו, והנאשם וחבריו המשיכו להפליא בהם את מכותיהם".
_wa.jpg)
הוריהם של ג'לאל וחמודי טאווילי בבית החולים (צילום: אחיה ראב"ד)
באותו הלילה אושפז ג'לאל במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשהוא מחוסר הכרה. הפרשה היכתה גלים בארץ, ונשיא המדינה אף הגיע לבקר את הפצוע ובני משפחתו בבית החולים. לאחר כמעט כחודשיים הועבר ג'לאל לשיקום בבית החולים בית לוינשטיין, ועד היום הוא סובל מבעיות ראייה קשות, וזקוק לעזרה יומיומית. בעקבות התקיפה, שוחרר ג'לאל, ששירת כנהג, מהשירות הצבאי.
עורך הדין שייצג את הנאשם ביקש להקל בעונשו, בין היתר בשל מצבו הבריאותי, וכן מאחר שהודה במעשים כבר בתחילת החקירה, ואף הפליל את חבריו. אולם המדינה דרשה להחמיר בעונש, היות שמדובר בתקיפה על רקע גזעני ואף ציינה כי הנאשם היה תחת פיקוח קצין מבחן בשל עבירות אלימות קודמות.
השקט הנפשי כבר לא יחזור
השופט אלרון לא חסך במלים קשות בהתייחסו לתקיפה: "אין להשלים עם תופעות של אלימות על רקע גזעני - אלימות שכל כולה מבוססת על שנאת האחר רק משום היותו שונה, בשל דתו ומוצאו. מן הראוי להזכיר את עובדת היותו של ג'לאל חייל בשירות סדיר ששירת כתף אל כתף עם חיילים אחרים, בני דתות שונות, החיים יחדיו ומרכיבים את הפסיפס האנושי של המדינה בה אנו חיים.
"קשה למצוא הצדק, ואף לא הסבר, להתנהגות האלימה של הנאשם וחבריו כלפי המתלוננים, שכל חטאם היה היותם בחברתה של אחת מבנות שכונתם, דבר שלא היה לרוחם", כתב השופט אלרון בגזר הדין והשית עליו מאסר בפועל.
עבדאללה טאווילי, אביהם של ג'לאל וחמודי, אמר הערב ל-ynet כי הוא לא רואה בגזר הדין עשיית צדק או הצלחה: "שום דבר, גם לא מאסר ממושך, לא יכול להחזיר את מה שהיה לנו או את הבריאות של הבנים שלי ואת השקט הנפשי שהיה לנו לפני המקרה. אני רק מקווה שגזר הדין יהווה לקח עבור אנשים אחרים שחושבים לבצע מעשים דומים".
האב הוסיף כי יחסו ויחסה של משפחתו לעם היהודי לא השתנה בעקבות התקיפה. "כל החיים שלי חייתי עם יהודים, חלק מבני המשפחה שירתו והיום עדיין משרתים בצבא, ואחד מהם אף נהרג בשנת 82'", הוא מספר. "גם כיום, לאחר התקיפה, בני חמודי גר בקרית שמונה והוא חבר של יהודים. אין לי שום כוונה לשנות את דעותיי בגלל המקרה. בתקופה שלאחר התקיפה קיבלתי מאות מכתבים שהביעו זעזוע מהמקרה, ברור לי שאלה האנשים האמיתיים בארץ, ואני רוצה להודות להם על התמיכה הרבה שנתנו לי", אמר.