נשים בלבן

אלכוהול איכותי. מוזיקה מצוינת. בחורות משובחות. אתם רואים, אם היינו מתחילים ב"הלל פוסק טס לאתר הסקי האוסטרי סנט אנטון" הייתם כבר מזמן מדפדפים לקטע של הכתבות המעניינות

בואו נודה בזה: ישראלים לא אמורים לעשות סקי. זאת אומרת, ברור שהם יכולים ללמוד. גם נמרים בנגאלים לומדים לקפוץ דרך חישוק בוער. אבל הם לעולם לא נראים כאילו זה משהו שהם אמורים לעשות. בעמידה וגלישה איטית זה עוד בסדר, אבל ברגע שמגיעים למדרונות - אפילו אם הם לובשים את חליפת הסקי הכי יקרה שיש, עם אמצעי ביות למפולות שלג וג'י.פי.אס מובנה בצווארון -הם נראים כמו ליצנים שלא מבינים למה האדמה כל כך חלקה.

 

אני נדרש לעניין הזה משתי סיבות. הראשונה היא שחזרתי משבוע בסנט אנטון, מקום שנותן פייט לא רע לחרמון מבחינת כמות הישראלים (ובעיקר הישראליות), ככה שאני מרגיש מוסמך לעשות את ההכללה הזאת. הסיבה השנייה היא שאני לא הולך לכתוב פה על סקי, ורציתי שתדעו למה.

 

בעיקרון, הסנט אנטון הזה נחשב לאחד מאתרי הסקי הטובים ביותר באלפים. את זה, אחרי לא מעט שעות של ניסיונות גלישה פתטיים שכבר הספקתי לצבור במהלך החיים, אני יכול לאשר. אבל האתר הזה ידוע בעיקר כמקום הפרוע ביותר לשעות שאחרי הסקי. וכך, למרות שחברה בשם המפורש SkiDeal שלחה אותי לשם, לא יצאתי לחפש את מסלולי הגלישה הכי טובים שיש שם. המומחים אומרים שיש, ואני מסתפק בזה. לא, אני יצאתי לגלות איפה אפשר לדפוק שם את הראש, כי בזה אנחנו הרבה יותר טובים. אז קבלו אותו: המדריך המלא לבילוי בסנט אנטון, חוץ מסקי.

 

אתה שם, עם הגרב

טוב, נצא מנקודת הנחה שכבר ארבע אחרי הצהריים. היה באמת לא רע, אה? מסלולים רחבים, מדרונות מעולים, אחלה מעליות כיסא עם כיסוי פרספקס קדמי למניעת מכות רוח ושלג לפרצוף העדין שלכם, חלקן מחוממות(!). אפשר לשבת כמו גדולים, להדליק סיגריה ולהיחנק מהעשן. יופי. אבל כאמור, כבר ארבע, ואתם עושים את הדבר היחיד שמותר לכם לעשות עכשיו. נמצאים במגמת ירידה, כדי להגיע לבקתה הגדולה שמעליה מתנוסס השלט הענק "קרייזי קנגורו".

 

"מאמי, את מחזיקה חזק מאחורה, כן?"

 

נעשה את זה קצר: כו־לם מגיעים לקרייזי קנגורו. כולם נורא שמחים, וכולם נורא שיכורים. בעל הבית אוהב אותם ככה, ולכן הוא שולח מדי פעם מלצריות בחזייה בלבד (טוב, גם במכנסיים), שמזרימות להם לפה תערובת קטלנית, מתוך פייה מיוחדת, של וודקה וייגרמייסטר. העיקר שלא יתייבשו בין בירה אחת לשנייה. שעה אחת שם, ואתם שרים במבטא אוסטרלי. שעתיים, ואתם שרים במבטא אוסטרלי לצד פינית כחולת עין וזהובת שיער - שגם היא, תראו איזה קטע, מגיעה היישר מאוסטרליה.

 

ואם כבר מדברים, הנה כמה מילים לחבורת הנשים שהגיעו למקום היישר ממצודות השנהב של רמת אביב, ולדבריהן השאירו את הבעלים כדי לשמור על הילדים:

1. אם אתן כבר רוקדות על השולחן, אולי מוטב שלא תספרו לכולם - בעברית - אצל איזה רופא עשיתן הגדלת שדיים. בכל זאת יש כמה אנשים שמבינים את השפה, וזה די מבאס.

2. לצרוח "יאללה נטלי, בחייאת אבוק, תעלי גם כן לרקוד" זה טרן־אוף. אז אנא, בפעם הבאה.

 

אוקיי. הגיע הזמן לרדת למטה, לתחתית המדרון. זה לא הולך להיות קל, אבל נורא מצחיק. העמודים האלה שאתם רואים פתאום באמצע המסלול? זה לא באמת אמצע המסלול. הגבעות האלה שנראות נורא מפחידות? זה לא גבעות, זה אנשים שתויים שיצאו מהקנגורו קצת לפניכם ועכשיו הם נחים על השלג. גם אתם יכולים לשבת. בסוף כולם יגיעו למטה, כי ככה זה עם כוח הכובד.

 

עכשיו, אחרי עשר דקות של רביצה, נשימות עמוקות ועולם יפה וחדש שמסתובב קצת מהר מדי, חובה לקום. לא כי אתם ממהרים לאנשהו - כלומר אתם כן, אבל אתם עוד לא יודעים את זה - אלא כי אם לא תזיזו את התחת, יסגרו לכם את חנות השכרת הציוד שבה אתם שומרים את הפומה הקרועות, ומאפסנים את המגלשיים או הקרש הגדול הזה במשך הלילה.

 

נכנסתם לחנות? יופי, אז הנה עצה. בשעה הזאת ובתנאים האלה, שזה אומר חושך בחוץ ומעט מאוד אנשים כמוכם שמדדים הלומי אלכוהול לתוך חנות מחוממת, רק מעטים מכירים בעל פה את המילים האלמותיות והלחן העממי של המנון היחידה. למשל האנס, זה שעומד מולכם עכשיו ומסתכל בעיני עגל איך ארבעה גברים מריחים זה את גרביו של האחר אחרי יום של גלישה? הוא לא מכיר שום שיר בעברית, וגם לא את תחרות הרגל המסריחה. אז תחסכו את זה ממנו ומעצמכם. בעצם על מי אני עובד, תחסכו את זה ממני.

 

את שם, בלי הציצים

השעה עכשיו היא משהו כמו שש וחצי, שבע בערב. בהנחה שאתם לא ממוקמים בכפר עצמו, אלא במלון הרבה יותר זול במרחק של חמש דקות נסיעה, סביר להניח שאת ההסעה חינם פספסתם. לא נורא. מונית במחיר מופקע עוד לא הרגה אף אחד, אז קחו אחת. אה, ועוד עצה קטנה: מכיוון שאתם נורא שיכורים עכשיו, והשפה הגרמנית בניב אוסטרי היא רק השישית מאלה שאתם דוברים שוטף, שמרו לעצמכם בכיס כרטיס ביקור של המלון. לא כי לא תצליחו להגות נכון את השם "פנסיון פארנבליקגאסטהאוס בפטנאוו"; את זה תצליחו. זה הנהג הטורקי שלא יצליח להבין. הוא גם לא יידע לקרוא את מה שכתוב על הכרטיס, אבל הוא יוכל לעצור עוברי אורח ולשאול. וזה כבר צעד מאוד חיובי בדרך לסאונה.

טוב, עכשיו יש שתי אופציות. הראשונה היא להיכנס לחדר האוכל ככה, עם מכנסי הסקי והמעיל והכובע המגוחך עם הקרניים שהחלטתם לקנות ביום הראשון (אל תרגישו רע עם עצמכם. יש פה כאלה שלובשים תחפושת מלאה של דוב גריזלי עם פאות לחיים ורודות, ולוגו של גאנס אנד רוזס על הגב). אז זאת אופציה אחת, כאמור. להיכנס עם הכובע. האחרת היא לרדת ישר לסאונה המעורבת שממוקמת ממש ליד הג'קוזי הגדול: לשניהם אסור להיכנס עם שום פריט לבוש. כולל חוטיני.

 

האוסף הפרטי של קארין ארד

 

ירדתם לג'קוזי, כן? אז הנה תזכורת: האלכוהול עדיין מפמפם לכם בדם, ויש לזה כמה השלכות. הראשונה היא שאחרי חצי שעה של רביצה במים נורא חמים, אתם עשויים לחטוף סחרחורת. נו, כלי הדם וכל הזבל הזה. אבל מה שבאמת מדאיג הוא חזיון התעתועים שאתם עשויים ללקות בו בלי אזהרה מוקדמת. אני מתכוון, זאת שיושבת מולכם ומחייכת? זאת לא באמת מירי בוהדנה. זאת אשתו הגרוזינית של עוזר הטבח. ונכון שהיא מחייכת, אבל זה לא בגללכם. זה כי היא נזכרת בכפר הולדתה ובגברים האמיתיים שפגשה שם.

 

ועל הסאונה תוותרו, באמת. לא כי מגעיל שם; למרות הכניסה בעירום, יש מנהג לשטוף את קרש הישיבה לפני שמחברים את התחת למקום שעליו הניח קודם גרמני שמן ואדמוני את טחוריו. תוותרו עליה כי כבר מאוחר, ואם לא תעלו לחדר ותתארגנו לארוחת ערב, תגוועו ברעב. וזה יהיה ממש חבל, כי בעוד שעתיים־שלוש אתם כבר צריכים לצאת שוב לדרך.

 

אכלתם? אז עכשיו, לקראת הלילה, צריך לקבל החלטה לא קלה: האם לחכות המון זמן לשולחן באחד המקומות שתכף תקבלו עליהם המלצות, או לפצוח בסיבוב שלא נגמר אף פעם. לכו על האפשרות השנייה. אתם תודו לי בסוף.

 

את הלילה כדאי לפתוח במקום שלא תרצו לגמור בו. נגיד, בסקוטי'ס בר. מקום סבבה דווקא, עם מוזיקה בריטית וקהל בריטי ואפילו כמה עובדים שמדברים אנגלית במבטא הנכון. אבל יש בעיה קטנה: הגיל הממוצע. אם יש לכם אחיות בנות 16, אז כאן תמצאו את המקבילות האוסטריות של החברות שלהן מהכיתה. וגם את האחיות הקטנות שלהן, שרוקדות על השולחנות ובמעברים לצלילי יו־2, כשגופייה נורא קטנה מכסה להן את פלג הגוף העליון. לפעמים גם את התחתון. אפילו אם זה הקטע שלכם, זה לא המקום בשבילו. ראשית, ההתחככות הגופנית כאן כל כך קיצונית שאתם עשויים להיחשד בפדופיליה רק כי הלכתם להשתין. שנית, יש מקומות הרבה יותר טובים לבחון בהם את קיבולת השתייה שלכם.

 

או הפאנקי צ'יקן. לא שם גדול, אני מודה, אבל מקום בן זונה. מוזיקה קצת על הפנים, אם תשאלו אותי, אלא אם אתם נורא אוהבים לשמוע את אואזיס בלופ. אבל יש למקום הזה יתרונות ענקיים. קודם כל הוא די גדול, ככה שאפשר למצוא מקום כל עוד לא מגיעים אחרי 11. יש שם מרגריטה די טובה (ככה אומרים), ובירה לא רעה (ככה אני יודע), ובעיקר מסיבות מטורפות בכל יום בערך, החל מ־10. מחפשים את בנות ה־20־22 עם המבט של "כל היום עשיתי סקי ועכשיו אני חרמנית בטירוף"? הגעתם למקום הנכון.

 

אתן שם, עם הדיאפרגמות

השעה 11־12, ויש לכם עוד משהו כמו שעתיים לשרוף לפני הפינאלה של הלילה. המקום הבא בסבב הוא הפיקדילי, איפשהו באמצע רחוב ההליכה. לא יעזור לכם מיקום מדויק, כי בשלב הזה אתם כבר אחרי משהו כמו שלושה ליטר בירה וחמש־שש קטנות של וויסקי בינוני. אבל ההליכה עדיין בסדר, כל עוד זה שלצידכם לא יחשוב פתאום שזה נורא מצחיק לדחוף אתכם לכיוון של איזה חלון ראווה. אה, ואת שירי הגעגועים לרס"ר בשבטה תשירו בשקט: יש כאן סוג של פטרול חברתי שמבקש מהשרים לעשות את זה בווליום קצת יותר נמוך.

 

"תאמין לי גבר, סתם הגזמנו. היינו שמים את הבירות במקרר וזהו"

 

בפיקדילי יודעים לשמוח. יש הופעות חיות מעולות, ובעיקר אנשים טובים שעשו סיבוב דומה לשלכם. כולם כבר שיכורים קצת, אצל כולם יש אנרגיות שחייבות למצוא איזה מפלט, ושסתום הביישנות של כל הנמצאים כבר מזמן פתוח לרווחה. וכן, בשלב הזה כבר מותר לדבר עברית עם כל בחורה שתפגשו: גם היא תדבר בכל מקרה רק את השפה שהיא מכירה הכי טוב. בשלב הבא, יש לקוות, תעברו לשפה בינלאומית כלשהי. אה, וכמעט שכחתי: ליד הפיקדילי יש משהו שנראה כמו מועדון ריקודים מגניב במיוחד. ותרו עליו.

 

עכשיו כבר שתיים לפנות בוקר, הסקי מחר לא יתחיל בכל מקרה לפני הצהריים, ככה שאפשר למשוך עוד קצת ולסגור את הלילה בקנדהאר, אחד המקומות הכי טובים שאפשר להיות בהם בשעות האלה. קודם כל, כי הילדים כבר ישנים, או לפחות מרוחים איפשהו ברחוב ומקיאים את נשמתם. גם הקהל הקצת יותר מיושב כבר סגר את הבסטה, כי הוא חי לפי הפרדיגמה שלפיה באים לאתר סקי כדי לעשות סקי.

 

בקנדהאר יש די.ג'יי בשעות הקטנות, ואם הייתי מכיר את השמות של המגה־סטארים האלה, בטח הייתי יכול לזרוק כאן איזה אחד או שניים. בכל מקרה, המוזיקה כאן היא הכי טובה שתוכלו למצוא בשעה הזאת. וזה עוד החלק הפחות חשוב, כי הבר הזה מאכלס את מגוון הנשים הכי מעולה שיצא לכם לפגוש מאז שישבתם מול לוח שנה של "ספורטס אילוסטרייטד". וכאן יש הרבה יותר מהן.

 

קצב השתייה כבר נרגע קצת בשעות האלה. ההפסקות בין המשפטים ארוכות יותר, אבל בכל מקרה יש מעט מאוד אנשים שרוצים לשמוע מה יש לכם להגיד. למען האמת, אם אתם יושבים פה ומשוחחים, כנראה שעשיתם משהו לא בסדר.

 

אתם שם, עם ההאנג־אובר

הגיע יום חדש. אתם גמורים, זה נכון. את ארוחת הבוקר פספסתם, ככה שגם קפה חזק תוכלו לשתות רק בחוץ. לא נורא: אם יש לכם מזל, הוא יהיה ליד בית המרקחת. מעולם לא נדרשתם לכדורים נגד כאב ראש כמו עכשיו. כן, מתברר שהמון בירה, המון וויסקי, המון רעש באוזניים ומעט מדי שעות שינה יכולים לעשות כאב ראש גם מעל 2,000 מטר. אבל אל דאגה, אני כאן כדי לעזור.

 

קודם כל, קפה אנטון נמצא ממש ליד המעלית הראשית. זה המקום ההוא למעלה, עם המרפסת והכיסאות שמכוסים בפרוות כבשים. שטרודל בינוני, מוזיקה נוראית, קפה סבבה. קצת רועש לכם? קומה מתחת יש לאונג' כזה, עם מלצריות הרבה יותר מגניבות וקירות נוצצים. מי יודע, אולי פגשתם אחת מהן אתמול בלילה והבטחתם אחד לשנייה אושר ועושר. כאן יש מוזיקה הרבה יותר טובה, וגם הקפה עדיף. לא תופס? אז תמיד אפשר לעלות על המגלשיים ולנסות לעשות סקי.

 

אבל מספיק להתבדח. הרי ידוע שהתרופה הכי טובה לאלכוהול של אתמול היא האלכוהול של היום, ואם כך, אתם מוזמנים לקפוץ לבאר בפינה. ממש בפינה, עם שם שאני לא מצליח לזכור. יש שם אחלה בירות, והמלצרית הקטנה והבלונדינית עם הגוף המטמטם מדברת עברית. תגידו שהלל שלח אתכם.

 

אש, יא גולש

הידעתם? SkiDeal היא חברת תיירות הסקי היחידה בישראל. כלומר, היחידה שמתעסקת רק בזה, ככה שאין מה להתקשר לשם לגבי איזה קלאב בטורקיה. כל עובדי החברה הם גולשים, עם רקורד של סקי או סנובורד. הם ביקרו בכל האתרים, אכלו בכל המסעדות, גלשו בכל המסלולים, שתו בכל הברים ורקדו בכל הדיסקוטקים. אני יודע, יופי להם. אבל זה יכול לעזור גם לכם, כי כל הרעיון הוא שיש להם נציגים באתרי הסקי, שנמצאים שם כדי לטפל בלקוחות ולדאוג שהם לא יסתובבו סתם כמו דבילים. לאור מה שאני ראיתי בסנט אנטון מדובר במשימה בלתי אפשרית, אבל לא משנה. לפרטים נוספים: www.skideal.co.il