ברומנטיקה נדיר למצוא סוף טוב, אבל אפשרי

כשהפכתי למורה רוחני, ידעתי שהדבר החשוב והמאתגר ביותר שביכולתי לעשות הוא להוות דוגמה שתשכין אמון בליבם של אחרים ותשכנע אותם שגבר ואשה יכולים להיות יחדיו בהקשר שלא זו בלבד שאינו מעכב התפתחות גבוהה יותר, אלא אף מעודד אותה. מסע אל מעבר לאגו

מאז שהתחלתי ללמד התעניינתי רק בסופים טובים. הבעיה היא שמעולם לא הייתי מוכן להתפשר כדי להשיג אותם. סוף טוב פירושו שקשר קָרֽמָתִי עמוק הוּתר, ופתרון משמעותי ואמיתי הוּשג. אך בתחום המיני והרומנטי, נדיר למצוא סופים טובים.

 

בשבועות האחרונים הרהרתי בדברים האלה, שכן לא מכבר חגגתי את יום הנישואים ה-20 שלי, וכמה מתלמידי נכנסו למערכות יחסים מחויבות. בערב ראש השנה האזרחית חגגנו את כל האירועים האלה במרכז שלנו בפוקסהולו, במערב מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. באחר הצהריים של אותו יום הרציתי על האתגר של יחסים מיניים ורומנטיים (ניתן לקרוא קטע מההרצאה ולצפות בווידאו קצר ממנה כאן). לאחר ההרצאה ערכנו קבלת פנים והשקנו כוסיות שמפניה. אחר כך נסענו כולנו למועדון ג'אז בעיירה סקנקטדי שבמדינת ניו יורק, שם ניגנתי יחד עם חברי להקת הג'אז-פיוז'ן שלי, Unfulfilled Desires, עד השעות הקטנות של הלילה.

 

סקס ורומנטיקה הם נושאים לוהטים המהווים אתגר גדול לכולנו. זה נכון במיוחד לגבי אלה מאיתנו שגדלו בעידן הפוסט-מודרני, בו אנחנו חיים בתרבות של נרקיסיזם קיצוני ולפיו אין ביקום כולו דבר חשוב יותר מאשר האגו שלנו, על תאוותיו וצרכיו הבלתי נלאים. בימינו, סקס ורומנטיקה הם קודש הקודשים לאלה מאיתנו שנמצאים בחוד החנית של ההתפתחות האנושית. למרות שהפכנו להיות מתוחכמים כל כך, ובמקרים נדירים אפילו נאורים, רק למעטים מאיתנו יש יחס פשוט, ברור ומנצח כלפי הנושא הספציפי הזה. האמת היא שאם איננו מגלים שברמה הבסיסית ביותר של הווייתנו אנחנו כבר שלמים, נכנע בהכרח לאשליה העצומה או למיתוס התרבותי שאותו אני מכנה "הבטחת השלמות".

 

אני הוגה בעניין הזה מאז 1977, שנה שבה, בגיל 22, החלטתי שאני רוצה יותר מכל להגיע להארה. הפחד הגדול ביותר שלי באותה תקופה היה שלא אצליח בחיפוש הרוחני שלי אם ארשה לעצמי להסתבך מדי בדרמה המינית והרומנטית, שכן החוויה הזו - התובענית כל כך בתחום הרגשי, הפסיכולוגי, הנפשי והרוחני - תסיח את דעתי. הבחנתי שתשומת ליבי והאגו שלי, כמו גם תשומת הלב והאגו של כמעט כל אלה שהכרתי, הופנטו בקלות רבה על ידי הריקוד של פחד והיצמדות, קסם המשיכה והצמא הבלתי-נלאה לסיפוק. אם האגו שלך שקוע בפחדים ובהיצמדות, איך תוכל להיות חופשי? לא תוכל. מערכות היחסים של כה רבים מהזוגות המערביים שפגשתי בחוגים הרוחניים, ובכללם מורים רוחניים, היו נוראות. ואלה היו הימים שבהם כמעט מדי יום היה גורו רוחני או יוגי כלשהו מהמזרח נתפס עם ההילה למטה, שמוטה סביב לקרסוליו... כך שבאמת רציתי לדעת מהו היחס הנכון ביותר כלפי הכוח העצום של התאווה הרומנטית והמינית, אם הגעת לנקודה בהתפתחותך בה אתה באמת רוצה יותר מכל להיות חופשי ונאור?

 

לאחר חשיבה מרובה, הגעתי למסקנה שהימנעות ממין למשך כל החיים אינה הגיונית לאדם שחי בעולם (בניגוד לאלה שחיים על ראש הר מבודד). עבורי אישית, כשהפכתי לגורו, ידעתי שהדבר החשוב והמאתגר ביותר שביכולתי לעשות הוא להוות דוגמה שתשכין אמון בליבם של אחרים ותשכנע אותם שגבר ואשה יכולים להיות יחדיו בהקשר שלא זו בלבד שאינו מעכב התפתחות גבוהה יותר, אלא אף מעודד אותה. לא היה לי כל ספק שדבר כזה יכול לקרות רק ביחסים בין שני אנשים שמעל לכל מחויבים לחלוטין לאבולוציה של התודעה ומבינים כי מטרת היחסים בין שניהם אינה רק סיפוק ונוחות, אלא להוכיח שניתן להתאחד רומנטית ומינית מעבר לאגו. גיליתי, בדרך הקשה, שזהו רעיון שקל יותר להגות בו מאשר ליישמו. 

 

את אלקה, שלימים הפכה להיות אשתי, פגשתי ב-1984, כשהשתתפנו בסדנת מדיטציה בעיר בודגאייה שבצפון הודו, המקום בו הבודהה זכה בהארה. נפגשנו בבית-קפה טיבטי ברחוב הראשי המאובק של הכפר העתיק הזה, ומיד נוצר בינינו קשר. אלקה היא הודית, ילידת העיר בומביי, ובאותה עת היתה באמצעה של הרפתקה רוחנית משלה, ניסיון למצוא את עצמה לאחר נישואים שנכשלו. אני הייתי באמצע תהליך ההתעוררות שלי. מהרגע הראשון חלקנו בינינו להט להארה, ובעקבות כך, לאחר מספר חודשים, היינו לזוג.

 

לאחר כשנתיים של מסעות, בהן שהינו באשרמים שונים ועשינו את כל הדברים שמחפשים רוחניים עושים כשהם נמצאים בהודו, עברנו פרידה כואבת. כתוצאה מכך, הגעתי למורי האחרון כואב רגשית, ומצאתי אצלו הרבה יותר מכפי שחיפשתי. שבועות מספר לאחר אותה פגישה, ששינתה את חיי, לא זו בלבד שמצאתי את עצמי נכנס ויוצא מחוויות של מצבי תודעה שכמותם לא חוויתי מעולם, אלא לתדהמתי, חברים חדשים וישנים שפגשתי ושבמחיצתם ביליתי נסחפו גם הם אל תוך אותו מצב פלאי בו שריתי.

 

באמצע הסערה הזו, נסעתי לבומביי במטרה להתפייס עם אהובתי לשעבר. לא בהכרח מתוך כוונה שנחזור להיות יחד, אלא מתוך צורך לסגור דברים באופן חיובי. לאחר שעות ספורות יחד, אלקה נסחפה לאותה בהירות ואקסטזה מיסטית בה הייתי שרוי, ועד מהרה נסעה אחריי לעיירה רישיקש שבצפון הודו והצטרפה לחבורה קטנה של תלמידים מתחילים שהתכנסו סביבי.

 

מיד התברר שהקשר בינינו עמוק, אבל הרגשתי צורך להבהיר לה מה תהיה המשמעות של היותנו יחד, שכן הכל השתנה כל כך. אחר צהריים אחד, כשטיילנו על גדות הגנגס, אמרתי לה באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "אם את רוצה להיות איתי, עלייך להיות נכונה להיכנע לזה כמוני". היא הסכימה, ולאחר שישה חודשים נישאנו.

 

במהלך השנים הבאות התברר שהיא לא היתה יציבה בשינוי העצום שהתרחש אצלה ושהמשיך להלהיב כה רבים מאלה שבאו איתי במגע כשהתחלתי ללמד ולנסוע ברחבי אירופה וארצות הברית. כמו רוב האנשים שפגשתי, גם השינוי שהיא חוותה היה חולף: כשהאינטנסיביות של מצבי התודעה הגבוהים דהתה, התברר שרוב מבני האגו נותרו על כנם. היה זה בלתי נמנע, אם כך, שאפילו בעיצומם של החיים הבלתי רגילים שחיינו, היא תשכח את הסיבה שבגללה חברנו זה לזו ואת המטרה ששאפנו להגשים. המצב הזה העב לעתים מאוד על חיי הנישואים שלנו. מבחינתי, ההסכם שערכנו בינינו על גדות הגנגס היה חוזה הנישואים שלנו, וחשתי שבכך שאלקה איבדה את המיקוד שלה במטרה הנשגבה שגם היא התחייבה אליה, היא לא כיבדה את ההסכם הזה.

 

לקח לה שנים רבות, כמו לרוב תלמידיי, כדי להטמיע ברמה העמוקה ביותר את פירושם של חיים מעבר לתחום האישי ולמצוא את המחויבות העצמאית שלה ללהט המקורי לחופש רוחני, שעליו הושתת הקשר בינינו. שנינו החזקנו מעמד בקשר ובמחויבות, גם במשך מספר שנים בהן לא חיינו יחד, עד שסוף סוף אני יכול לומר היום בכנות גמורה שהפכנו להיות שותפים אמיתיים במה שאני מכנה "מהפכת האבולוציה". כך שזהו באמת סוף טוב - והתחלה חדשה. זו, בכל אופן, ההרגשה שלי.

 

רבים מתלמידיי השקיעו גם הם מאמצים רבים כדי לפתח את היכולת להתעלות מעבר לאגו, וכתוצאה מכך, מערכות יחסים רבות מתחדשות ומתרעננות ואחרות נוצרות על קרקע מוצקה ביותר. הקרקע המוצקה הזו היא הידיעה המשותפת, שהסיבה להיות במערכת יחסים היא כדי ליצור תבנית חדשה בתודעה ובתרבות, שבה לא תשוקה מינית, אשליה ושאיפה לביטחון הם שמאחדים אותנו ועומדים בראש מעיינינו, אלא אמון, אמת ואידיאליזם אבולוציוני.

 

• מתוך הבלוג של המורה הרוחני אנדרו כהן, מייסד ארגון EnlightenNext ועורכו הראשי של מגזין ?What Is Enlightenment